התחשבות הלכתית במוגבלים |
||||||
| הרב ישראל רוזן | ||||||
התחשבות הלכתית במוגבלים פעילות מכון צומת למיכשור שבת לנכים ולמוגבלים ראשי פרקים א. פתיחה ב. מצוקה דתית ג. פתרונות מכון 'צומת' 1. עקרון 'הפעלת עקיפין' ('גרמא') 2. עקרון 'שינוי זרם' בלבד ד. יישומים הלכ-טכניים לטובת נזקקים ומוגבלים 1. 'קלנועית' וכסא ממונע או מנוע עזר 2. מעלון 3. 'מדרגון' זחליל'/מעקה 4. מכשירי שמיעה 5. שמיעה סביבתית (hearing loop) 6. מקלדת דיבור ממוחשבת 7. עזרי שירותים ומקלחת 8. מיטה מתכוננת ומנוף הרמה סיעודי 9. קריאה מוגדלת במחשב 10. נושאים באופק: e-leg ומקל נחייה לעיוורים ה. סיכום ְ * * *
א. פתיחה
בעולם המודרני קיימת מגמה גוברת והולכת של התחשבות בנכים, במוגבלים ובקשישים. יתר על כן, בעידן הטכנולוגי מושקעים מאמצים ואמצעים רבים לפיתוח עזרים שונים לטובת אוכלוסיה זו. העולם המערבי המפותח משקיע השקעות ענק בפיתוח מדעי וטכנולוגי במכלול נושאי הרפואה לענפיה ולתת-ענפיה, בצד השקעות עתק בנושאי בטחון, תקשורת וכיבוש החלל. חלק מן המאמץ הטכנולוגי החיובי, כתת-נושא של התחום הרפואי, הוא הפניית משאבים לפיתוח ולשיווק אביזרי נוחות וציוד להקלת חייהם של מוגבלים, קשישים, נכים ונזקקים למיניהם. ציוד כזה מצוי לרוב במוסדות המיועדים לאוכלוסיה זו; בתי חולים, בתי אבות, מוסדות חסות ושיקום, דיור מוגן וכיוצא בהם. יתר על כן, קיימת נטייה גוברת והולכת להמיר אישפוז בבית חולים או במוסד סיעודי, בהימצאות בסביבה ידידותית בביתו של הנזקק. במקום להביא את הנזקק אל הציוד - מביאים את הציוד אל הנזקק. מגמה זו מתפתחת בין השאר מטעמים כלכליים - עלות מופחתת של אחזקה בבית מול תלות מוסדית, אך במרכזה שיקול חברתי. הפסיכולוגיה המודרנית, ותורת הסיעוד, דבקים בהכרה כי טובתו של כל אדם היא להימצא בסביבתו הטבעית, המשפחתית, האוהדת. סיכומו של דבר; כשם שכיום החיים קלים ונוחים יותר לכולנו, מאשר בדורות עברו, כך גם למוגבלים ולנזקקים למיניהם. החברה האנושית המתקדמת לא זנחה אותם מאחור והיא דואגת להם, לפחות ברמה הפוטנציאלית של איפשור נוחות ואביזרי עזר להקלת אורח חייהם הייחודי.
ב. מצוקה דתית
מצב חיובי זה, כפי שתואר בפיסקאות דלעיל, הצמיח באורח פרדוקסאלי הגברת המצוקה בקרב שומרי תורה ומצוות. כוונתי בראש וראשונה (וכמעט אך ורק) לשאלת השבת. כידוע, השבת נועדה למנוחה ולעצירת שטף החיים היומיומי. השבת מפנה את תשומת הלב לחיי חברה ותרבות, וכמובן גם לעיסוקים שברוח - לתפילה, לשיעורי תורה ולמיפגשים רוחניים. כידוע לכל, השבת – הלכותיה מרובות. מעבר למצוות הקידוש, הסעודות והתפילה בציבור, הן מתבטאות בשורה ארוכה של איסורים והגבלות. ל"ט אבות מלאכות ותולדותיהן, איסורי תורה ודרבנן – כל אלו נועדו למטרה אחת: האטת זרם החיים השוצפים והפנייתם לאפיקים אחרים. כל המאמינים בתורת משה ודבקים בשמירת השבת ההלכתית, מדווחים על יום של סיפוק ושל 'תחושת התעלות' למרות ריבוי המיגבלות והאיסורים, ואולי דוקא בגללם. אחד מאיסורי שבת הגורפים ביותר, ואולי המוכר מכולם, הוא הימנעות מהפעלת כל מיכשור חשמלי או אלקטרוני בידי אדם. למרות הנוחות שבהפעלת נורת חשמל לפי הצורך – ה'רווח' באי-הפעלה הוא רב יותר; הינזרות מטלוויזיה או ממכשיר טלפון, ובריחה ליום אחד מן התקשורת המציפה אותנו ללא מנוח. אילו מותר היה להפעיל מאוורר כאשר 'בא לי', ההיתר לא היה נעצר בו. לאחר המאוורר והמזגן מחכים בתור המחשב המְמָכֵּר, והרכב כבר ממתין למטה... 'משתלם' איפוא, חברתית וכמובן הלכתית, לדבוק בהלכות שבת ולהתענג על אי העשייה. מה שנחוץ - פועל אוטומטית באמצעות שעון שבת המכוון מבעוד יום (מזגן, תאורה, פלטת חימום אוכל וכד'), והשבת לשומריה היא "מעין עולם הבא", כלשון חז"ל. וכאן בא האבל הגדול! מה יעשו הנזקקים למיכשור חשמלי, אלקטרוני וכד' המשרת אותם כל ימות השבוע? בעבר, אוכלוסיה נזקקת זו נידונה לחיי מצוקה כל ימות השבוע. הנכה חסר היכולת לנוע עצמאית, המתקשה בשמיעה וכבד הראייה הראיה – כל אלו סבלו והשלימו עם מצבם הנחות והעגום. בדורותינו, אשר הנזקקים זכו לתשומת לב טכנולוגית ולעזרים רבים להקלת חייהם היומיומיים, לדידם דוקא היום החגיגי המקודש הופך להיות יום עגום, יום 'שחור', יום בו נגזר עליהם לחזור דור-דורותיים לאחור (דוגמאות להלן). כל מי שמכיר את עולם התורה יודע כי בהלכה יש ווריאציות רבות של פסיקה, לפי נתונים משתנים, והיא איננה רק מערכת משפטית חדה החותכת 'מותר' או 'אסור' בלבד. בהלכות רפואה בשבת, שהן הקרובות לנדוננו, קיים מידרג של חולים ובעלי מיחושים למיניהם. קיימת אבחנה הלכתית לקולא לפי הסדר הבא: (1) חולה שיש בו סכנה, (2) חולה שאין בו סכנה, (3) סכנת אבר, (4) נפל למשכב, (5) מצטער כל גופו, (6) בעל מיחוש. כמו כן, המושג 'עונג שבת' הינו מרכיב הלכתי מרכזי העשוי להטות את הכף לכיוון ההיתר. נוסיף עוד כי בהלכה קיים המושג 'כבוד הבריות', ובתנאים מסויימים מותר לעבור על איסורים (דרבנן) כדי שלא לפגוע בכבוד הבריות. במכון 'צומת' מקובלת עלינו הגישה כי נושא 'כבוד הבריות' רלבנטי בהחלט כאשר מדובר במצוקה תיפקודית של נכה או מוגבל. האופייני בכל הרשימה הזו היא שמדובר בדרך כלל בתופעה חולפת, בחולי או במיחוש זמני, ולפיכך התרת איסורי שבת למענם אינה עוקרת את הלכות השבת בקביעות. מאידך, הנכה והמוגבל, נשוא דיוננו, גורלם מלווה אותם, בדרך כלל, כל ימי חייהם, ולפחות לתקופה ממושכת. ובכן, מהי הגדרתם ההלכתית? היכן הם משובצים ב'סקאלת ההתחשבות'? באחת, האם ההלכה 'מתחשבת' במוגבלים? האם היא לוקחת בחשבון את ההתפתחות הטכנולוגית? היש בה התייחסות לסוגיה זו? תשובתנו היא חיובית!
ג. התחשבות הלכתית בסבל אישי
התורה מצווה במצוות שונות להתחשב ב"גר, ביתום ובאלמנה". 11 פעם מופיע צירוף דומה בתורה. נצטט כאן מעשה נאה המסופר על מחולל 'תנועת המוסר' רבי ישראל מסלנט. הסיפור מבטא רוח זו של התחשבות בשולי החברה (מתוך הספר 'תנועת המוסר' מאת הרב דב כץ, חלק א' עמ' 328: "בעוד שבתו בסלנט קרה פעם שלא יכול להיות נוכח בעת אפיית המצה השמורה שלו, שהיה, כאמור, מדקדק בה מאד בהידורים מיוחדים. תלמידיו, שקיבלו עליהם את ההשגחה במקומו, ביקשוהו לתת להם הוראות - באילו הידורים להיזהר ביותר. רבי ישראל ציווה אותם להיזהר, בעיקר, שלא לצער את האישה העוסקת בלישת הבצק ולא להאיץ בה - תוך זהירות וזריזות המצוה - למהר בעבודתה. היא אלמנה עלובה ויש בזה משום לאו 'לא תענון'. אין כשרות המצות שלמה, הוסיף רבי ישראל, בהידוריהן שבהלכות פסח לבד, כי אם דקדוקיהן גם בדיני חושן משפט [=כלומר 'בין אדם לחברו']". אחד מחשובי הפוסקים בדורנו, הרב יהודה אליעזר וולדינברג מירושלים, חיבר עשרות ספרי שאלות ותשובות בשם 'ציץ אליעזר'. בחלק ו' סימן ו' הוא נשאל בקשר לטלטול בשבת של מכשיר שמיעה לכבדי שמיעה (הוצאה מחוץ לתחום העירוב). בתוך דבריו מצויה הפיסקא הבאה: "אין לך כבוד הבריות גדול מזה כמניעת בושה ובזיון מהחרש מאי שמעו לקול המדברים אליו. דאין לתאר גודל החרפה ובושת הפנים ואי הנעימות הנגרמת לו מדי בואו בין אנשים ובבית הכנסת והוא בודד לו, אינו מקשיב להנעשה, ולא יכול להשיב למה ששואלים אותו, באופן שיש בזה משום כבוד הבריות יותר מהנידונים האמורים... לכן יש להתיר טלטול מוקצה משום כבוד הבריות גדול כזה ולהתיר לחרש לשאת בשבת מכונת החרשים". פוסק חשוב נוסף בן דורנו, הרב משה פיינשטיין זצ"ל מארה"ב, דן בספרו 'אגרות משה' (אורח-חיים חלק ד' סימן צ) בקשר לנכה הרתוק לכסא גלגלים, האם מותר לו לטלטל ולצאת מחוץ לתחום העירוב עם הכסא המתגלגל? בתשובתו הוא מתיר גם אם היציאה איננה לבית כנסת או לדברים שבקדושה. הוא מייחס לנכה מעמד של 'חולה', וכך פסק: "כיון שהוא חולה שיש לו צער גדול מזה שלא ילך לשמחה של קרובו יש מקום להתיר". נוכחנו איפוא כי קיימת דעה עקרונית בקרב אחדים מפוסקי זמננו להכיל את הנכים והנזקקים בקטיגוריה רפואית למחצה המאפשרת פסיקה מקילה לגביהם. מכון 'צומת' מתרגם גישה עקרונית זו לפסים מעשיים ומיכשוריים.
ד. פתרונות הלכ-טכניים של מכון 'צומת'
מכון 'צומת' – צוותי מדע ותורה באלון שבות גוש עציון – הינו עמותה ציבורית (מלכ"ר - ללא כוונת רווח) העוסקת במחקר, בפיתוח, בייעוץ וביישום שלל פתרונות בכל הקשור במימשק שבין היהדות החיים המודרניים. חלק נכבד מעיסוקנו הוא השילוב ההלכ-טכני, דהיינו פיתוח עזרים טכנו-הלכתיים למטרות אלו, ולמיגזרים ציברויים וממלכתיים נוספים. סוגיות אלו, של חיי יהדות בעידן הטכנולוגי, הן חדישות יחסית. אנחנו במכון 'צומת' – קבוצת רבנים, חוקרים, מהנדסים וטכנאים – מנסים לגשר בין העולמות הלכה ומעשה. במישור הההלכתי, למרות חילוקי דעות אופייניים לכל נושא חדיש, אנחנו זורמים עם הזרם המרכזי של פוסקי ההלכה, בישראל ובתפוצות, ונהנים מברכתם ומאימונם. בסוגיה שלפנינו מקובלת עלינו ההגדרה ההלכתית, שהיא אם כל הפתרונות המעשיים; יש להכליל עקרונית את הנכה והמוגבל בקטגוריה של "מצטער כל גופו", שזו נורמה הלכתית מוכרת ב'סקאלת ההתחשבות' שפורטה לעיל, בקשר לאיסורי שבת. יש להדגיש כי הגדרה זו חדשנית למדי, משום שלעתים רבות לא מדובר בצער פיסיולוגי דוקא, כמו פציעה או מחלת 'נפל למשכב'. ה'מצטער' מוגדר בהיבט הנפשי. המצוקה החברתית והשוני לרעה שנגזר על הנכה ביום השבת, לעומת חופש יחסי ויכולת פעילות עצמאית בימות השבוע – כל אלו חוברים לבסיס ההגדרה: "מצטער כל גופו". זאת ועוד, ההלכה איננה מבחינה בין ה'חולה' עצמו לבין סועדיו ומטפליו; מה שמותר לו אישית – מותר להם למענו. אם מותר לו לתפעל בדרך כלשהי עגלת נכים חשמלית, למשל (ראו להלן), מותר גם לסובביו המופקדים על רווחתו. מאידך, מכיון שלכל הדעות לא מדובר באנשים המוגדרים כ'חולים שיש בהם סכנה' – לכן אין דרך להתיר עבורם שימוש במיכשור ובציוד כדרך שימושם הרגיל בימות החול. עלינו לתור איפוא אחר פתרונות ביניים שיאפשרו תפעול שבתי הדומה במידה מרובה לזו הנהוגה ימות החול, אך בדרך כשרה.
1. עקרון 'הפעלת עקיפין' ('גרמא')
אחד העקרונות ההלכתיים אשר מכון 'צומת' עושה בו שימוש נרחב הוא פעילות 'עקיפה'. דרך זו קרויה בשפת ההלכה 'גרמא', דהיינו 'לגרום' ולא לעשות במישרין. למי שאיננו מורגל לשפת ההלכה ולעקרונותיה, שהיא לעתים רבות משפטית פורמאלית (אך ורק 'בין אדם למקום', כלומר לאלקיו. 'בין אדם לחברו' לא עולה כלל על הדעת להתיר 'גרימת' נזק 'בעקיפין', למשל) – ה'פתרון' נראה כמלאכותי, ואף כ'הערמה'. לא כאן המקום לפרוש את היריעה כולה עד כמה 'דרכים עוקפות' הן לגיטימיות ומובנות בהלכה מדורי דורות. נציין את המקור להלכה זו, שאיננו עוסק כמובן ב...חשמל. מדובר ב'טכניקה עוקפת' לכיבוי אש בשבת, בשל הנזק הכספי (כשיש ספק סכנה מותר לכבות במישרין, ללא פקפוק וללא היסוס!). במסכת שבת (דף קכ עמוד ב) נאמר: "ר' שמעון בן ננס אומר: פורסין עור של גדי על גבי שידה תיבה ומגדל שאחז בהן האוּר... ועושין מחיצה בכל הכלים, בין מלאים בין ריקנין, בשביל שלא תעבור הדליקה. רבי יוסי אוסר בכלי חרס חדשים מלאים מים, לפי שאין יכולין לקבל את האור והן נבקעין ומכבין את הדליקה, וחכמים מתירים גם בחדשים". הלכה זו נפסקה בשולחן ערוך (הל' שבת סימן שלד סעיף כב), בתוספת מיגבלה המובנת בעצם מאליה: ההיתר לכבות את האש 'בעקיפין' אמור רק "במקום הפסד", כלומר לצורך גדול ובשעת הדחק. פוסקי דורנו נוטים לשייך את המוגבל והסובל לקטיגוריה שוות-ערך ל"מקום הפסד". במכון 'צומת' מתרגמים רעיון זה של הפעלת עקיפין למיכשור חשמלי ואלקטרוני. כאשר אדם זקוק להפעיל ציוד חיוני בשבת מוסיפים לו מנגנון מתוחכם הפועל כך: מעגל אלקטרוני פנימי בודק מדי כ-10 שניות, באמצעות פולס קצרצר (פחות מאלפית השניה), את מצב המתגים והלחצנים השונים. כאשר הנכה/המוגבל זקוק להפעיל מכשיר כלשהו, הוא לוחץ על לחיץ או מסיט מתג. לפעולות אלו אין כל משמעות בו-זמנית, גם לא בתוך קופסת האלקטרוניקה. רק כאשר יגיע פולס הבדיקה המחזורי, לכל המאוחר לאחר 10 שניות, הוא 'יגלה' כי המתג הוסט והמכשיר יפעל בשיטת 'הפעלת עקיפין' ('גרמא'). קיימת אבטחה אלקטרונית פנימית שהתוצאה לא תתרחש לעולם בו-זמנית, תוך כדי פעולת האדם על המתג/הלחצן. כאמור שיטה זו מיושמת במכלול ציוד עזר לנכים ולמוגבלים, כפי שיודגם להלן.
2. עקרון 'שינוי זרם' בלבד
חוקרי מכון 'צומת' הגיעו למסקנה הלכ-טכנית מחודשת כי אין איסור לשנות בשבת עוצמת זרם חשמלי בלבד, כמו שינוי ווליום של מכשיר קשר וכד'. איסור האלקטרוניקה והחשמל בשבת, במיכשור שאיננו מוגדר כ'אש', מוגדר כיצירת מעגל חשמלי. אם המכשיר פועל, והמעגל' כבר קיים, והאדם רק משנה את עוצמתו, ע"י וויסות המתח, הזרם או התדר – ניתן להתיר. עקרון זה מיושם בשורה של פיתוחים הלכ-טכניים של מכון 'צומת', למטרות חיוניות שונות בתחומי הרפואה, הבטחון ומיגזרים ציבוריים נוספים.
ה. יישומים הלכ-טכניים לטובת נזקקים ומוגבלים
נושא מרכזי אשר מי שנזקק לו 'משדר אותות מצוקה' אם יהיה מנוע בשבת, הוא נושא השינוע. עצמאות התנועה היא מרכיב ראשון במעלה בתחושת האדם כבלתי-תלוי. ריתוק לבית או לסביבתו בלבד, או תלות ב'מוליכים' ומשנעים למיניהם – מהווה הכבדה ופוגם משמעותית באיכות החיים של הנכה או הקשיש, שהוא מוגדר כ"מצטער כל גופו" עקב איסורי השבת. 1. 'קלנועית' וכסא ממונע או מנוע עזר
מנגנון השבת שפותח ע"י מכון 'צומת' נותן מענה לכל הפעולות החשמליות והאלקטרוניות. לפני שבת יש להעביר מתג למצב 'שבת', ומאז מתחיל לפעול מנגנון ה'גרמא' (הפעלת 'עקיפין') שתואר לעיל. מנגנון זה נותן מענה להפעלת המתג הראשי (או המפתח החשמלי), למתג קדימה/אחורה (בקלנועית) או להפעלת תאורה במקרה הכרחי (התאורה איננה נורת ליבון רגילה המוגדרת כ'אש' אלא 'אור לבן' המכונה LED שאיננו 'אש' מבחינה הלכתית).
2. מעלון
קיימים כיום מעלונים מסוגים שונים המאפשרים לנכה/למוגבל לנוע מקומה לקומה וממיפלס למיפלס. יש מעלוני-חוץ ויש מעלוני-פנים הבית, יש 'פתוחים' ויש 'סגורים'. הצד השוה שלהם הוא שהאדם נדרש להפעיל אותם ידנית, בלחיצה מתמשכת, מטעמי בטיחות. יתר על כן, קיימים מעגלי אבטחה חשמליים שהמעלון לא ינוע כאשר הדלת או המעקה אינם נעולים כראוי. המעלונים מצויידים בלחצני קריאה/שליחה והפעלת 'מעלה' 'מטה'. רבים מהם מצויידים גם בנורות חיווי המסמנים את המצב הנוכחי של ה'תא' ומיקומו. מכון 'צומת' התאים מנגנוני שבת המאפשרים הפעלת המעלון בשיטת ה'גרמא', כפי שהוסברה לעיל. גם בטכניקה השבתית נשמרים כל מעגלי האבטחה והתיפקוד די דומה למצבו הרגיל בימות החול. הביטוי החיצוני לכך שמדובר בתפעול 'שבת' ולא 'חול' היא שהאדם ממתין מספר שניות אקראי (כ-10 שניות) מעת לחיצתו עד ביצוע הפעולה (ה'הפלגה'). כמובן שנורות בלתי הכרחיות מבוטלות במצב 'שבת' וכן מעגלים הניתנים לביטול או לעקיפה.
|
||||||
|
||||||
דרונט בניית אתרים