חקר הלכה - תורה ומדע

הערכה מדעית כיסוד לפסיקת הלכה

[פורסם בתחומין ח 435]

הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ
הלכות רבות מתבססות על הערכות מדעיות שהיו מקובלות בימי חז"ל. עם התפתחות המדע, חזר בו המדע מכמה מהן; לדוגמא: קביעת רגע המוות מזוהה היום עם מות גזע המוח, ואילו חז"ל התיחסו לרגע הפסקת הנשימה. האם ישנה משמעות הלכתית לשינוי עמדת המדע? מתי חז"ל קבעו עובדות ומתי התבססו על ידע קיים? הרב רבינוביץ, ראש ישיבת מעלה אדומים, מחלק בין המקרים השונים.

השתנות הטבעים כפתרון לסתירות בין דת למדע

[פורסם בתחומין יח 371]

ד"ר דניאל מלאך
כאשר הנחה מדעית שעליה התבססו חז"ל סותרת את המקובל במדע ימינו, אנו פוגשים גישות שונות ליישוב הסתירה: יש השוללים את מדע ימינו וטוענים שאינו אלא השערה ודברי חז"ל הם אמת מוחלטת; יש הסבורים שאכן חל שינוי מציאותי בין ימינו לימיהם; ויש הטוענים שף חז"ל אילו היו דבריהם היום היו חוזרים בהם. ד"ר דניאל מלאך (רופא) שוטח את משנתו ההגותית-הלכתית העקבית של הרמב"ם בסוגיה זו.

מדידות טכניות מול ראיה חזותית - ריבוע התפילין

[פורסם בתחומין ט 405]

גרשון אינגבר
בטכנולוגיה המודרנית מקובל להשתמש בכלי מדידה מדויקים ביותר (לפעמים אפילו יותר מיכולת הבחנה אנושית). האם הדרישות ההלכתיות למדידת 'שיעורים' מחמירות יותר בעולם טכנולוגי? לשם דוגמא הביא גרשון אינגבר (מהנדס) את חובת ריבוע התפילין; האם חובה למדוד את הדיוק באמצעות קאליבר? האם סטייה של מילימטר פוסלת את התפילין, ועד כמה מותר לחרוג?

הקשר בין שיעורי כזית וכביצה

[פורסם בתחומין יד 396]

פרופ' אברהם י' גרינפילד
ידועה מחלוקתם של החזו"א והר"ח נאה - האם 'נתקטנו השיעורים' או לא. אך למרבה הפלא, מידת ה"כזית" שהציע הרב נאה (17 סמ"ק) הסובר שלא נתקטנו השיעורים גדולה פי 6(!) מגודל הזית המצוי בימינו. מנין נובע פער זה? פרופ' גרינפילד (פיזיקאי) מערער על הקביעה שה"זית" הוא שליש (או חצי) "ביצה" ומביא דעות שונות לפיהן שיעור הזית קטן בהרבה וגודלו כזיתי ימינו (3 סמ"ק!).

כזית - פרי הזית כמידת נפח

[פורסם בתחומין י 427]

ד"ר מרדכי כסלו
"כזית שאמרו - לא גדול ולא קטן, אלא בינוני, זה אגורי" (כלים יז,ח). האם אותו זן עצי זית שעל פיו קבעו חז"ל את שיעור ה"כזית" קיים גם בימינו? האם נוכל לשחזר על פיו את מידת ה"כזית" (שיעור מינימלי לאכילת מצה ולברכת המזון, ועוד)? ד"ר מרדכי כסלו מהמהחלקה למדעי החי באוניברסיטת בר אילן, מזהה זן זה עם הזית הסורי הוותיק, ומוכיח ע"פ ממצאים ארכיאולוגיים שגודל פירותיו לא השתנה במשך השנים.

לחידוש מצות תכלת בציצית

[פורסם בתחומין ט 423]

ד"ר ישראל זיידרמן
מצות התכלת זכתה בתקופה האחרונה לדורשין. לפני כמאה שנה קבע האדמו"ר מראדזין שהחילזון שממנו הופק התכלת הוא 'דיונון הרוקחים' וכך נוהגים חסידיו עד היום.  הרב הרצוג לא קיבל את מסקנתו, והציע תמורתה את חילזון ה'סגולית'. ד"ר זיידרמן (מהמכון לסיבים, משרד התע"מ) מציע לקבל את העמדה הנפוצה בקרב החוקרים - 'ארגמון קהה-קוצים' על אף שקודמיו דחוהו מפני צבעו הסגול (ולא תכלת).

עבור לתוכן העמוד