החזון הישראלי-יהודי

הגדל

כאיש הציונות הדתית אני סבור כי חזונה של מדינת ישראל נעוץ בהיותה מדינה יהודית. הגדרה בסיסית זו צריכה להקרין על כל תחומי החיים בתוכנו, כולל החברתיים והכלכליים, ואף לשמש 'אור לגויים' ומסר לעולם הנאור; יש מדינת מופת!

משמעות חזון זה היא כי החברה בישראל ומנהיגותה - הפוליטית, החברתית, הכלכלית והתרבותית -  יקדישו תשומת לב רבה ומוצהרת בריש גלי, וכמובן משאבים רבים ככל שניתן, למגמות שיש בהן מרכיבים של 'שליחות' ו'תיקון עולם'. הנחת יסוד זו מסיטה את הדגש מאיכות החיים הפרטית אל הציבורית; מדגש יתר על זכויות הפרט אל חובותיו כלפי החברה, העם והאנושות. התנ"ך נתן לעולם את השבת, וקשה להכיל חיים אנושיים בלעדיה; יש להמשיך במגמה זו ולסלול אפיקים חדשים של מופת לחברה ולאנושות.

בחזוני למדינת ישראל מאפיינים גבוהים של מדינת רווחה, של חקיקה חברתית מתקדמת ושל מוסר הנביאים. כדי להוביל חזון זה יש צורך בחינוך ועוד חינוך ועוד חינוך. בתחום זה צריכה להתרחש מהפכה במסגרות, אך בעיקר בתכנים: יותר חברתיים, לאומיים ו'שליחותיים' ופחות אינדוידואליסטיים וקרייריסטיים.

במשק ובמדע – אני מצפה לעדיפות בהקצאת משאבים לנושאים חברתיים חיוביים, תרומתיים ולא צרכניים; אני מייחל ל'היי-טק' מסיבי, יזמתי או נתמך, בתחומי רפואה ואיכות הסביבה, למשל, על חשבון בולמוס טכנולוגי אינסופי המכוון להגברת התקשורת התמנונית, רבת הערוצים ודלת התוכן.      

אני מייחל למימוש פסוקו של ישעיהו הנביא "ציון במשפט תיפדה ושבי בצדקה". אני מאמין כי בידינו הדבר; לפחות חובה עלינו לצעוד בכיוון זה...

נכתב עבור עתון "גלובס", גיליון מיוחד לרגל ועידת ישראל לעסקים, דצמבר 2007

עבור לתוכן העמוד