בכנס השנתי לענייני תורה ומדע שהתקיים במכון לב ביום חמישי, ה' בניסן תשס"ח, הוענק לרב ישראל רוזן, ראש מכון 'צומת' פרס "לב", ע"ש הרב פרופ' זאב לב זצ"ל על מפעל חייו בחיבור חיי התורה עם חקר המדע.

להלן דברים שנשא הרב רוזן בכנס:

ברשות נשיא בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, מכון לב, ידידי פרופ' יוסף בודנהיימר, ברשות חברי ועדת 'פרס לב', ברשות גב' לב הנכבדה וברשותכם - מורי ורבותי וגבירותי;

אינני איש של נוסטלגיה. אדרבה, אני אדם שנושא פניו אל העתיד, גם בגילי המתקדם. כל מפעל חיי, מכון 'צומת', הוא עם הפנים לעתיד, צופה פני המדינה היהודית העתידית. אעפי"כ, במעמד זה, אחרוג מאופיי ואסחף מעט לנוסטלגיה;

במהלך שנת תשכ"ט (69) אירע דבר ששינה את מהלך חיי, ואני מאמין שגם תרם משהו ל'תיקון העולם', ולחזון המדינה היהודית; פגשתי את פרופ' זאב לב! (אירוע לב!) באותה שנה הייתי תלמיד ותיק ב'כרם ביבנה', שנה עשירית, אב לשנים, ומהרהר לאן פני מועדות?

באותה שנה שמעתי הרצאה מפרופ' לב על 'התעשייה במדינה היהודית', על הצורך לפתח אמצעים טכנולוגיים ומדעיים לטובת שמירת השבת בישראל, ומסרים דומים שנפשי היתה בשלה לקולטם, כמי שחונך על חזון הציונות הדתית ובמקביל אהב ל...פרק שעונים ומכשירי רדיו ישנים. ביקשתי להיפגש עמו ונענה בחפץ לב. בתוך תקופה קצרה שוחחנו ערב ארוך בביתו דאז, ברח' התיבונים, ומאז - נפשי נקשרה בנפשו, וכמים הפנים לפנים.

באותה שנה (תשכ"ט 69) נוסד 'מכון לב' והוא הפציר בי: "תלמד אצלנו 'לשם שמים', נוותר לך על השתתפות בחלק הישיבתי, ובלבד שתתרום לקידום חזון השילוב שבין הלכה וטכנולוגיה לטובת החברה והמדינה". בשנת תש"ל (1970), כבר אב ל-3, מצאתי עצמי שומע 'תורה' מפי פרופ' יהודה לוי באופטיקה, פרופ' יוסף בודנהיימר בפיסיקה, ד"ר יהודה סרן באלקטרוניקה ואחרים – במגמת אלקטרוניקה, מחזור ב'!

ניתן לומר שפרופ' לב גם סלל לי את הדרך, והראה לי את הכיוון, לביתו של הרב ש"ז אוירבך זצ"ל, אשר זכיתי להארת פניו גם בזכותו של פרופ' לב שהיה בבחינת 'יוצא ונכנס' בקיתונו. אגב, ממנו למדתי כי אין זה נכון שפוסק הלכה צריך להיות מבין במדע או בטכנולוגיה, ברפואה או בכלכלה. הוא צריך להיות בבחינת 'מיסתבר ליה וסביר'.

מאותה עת הייתי יוצא ונכנס אצל פרופ' לב. קשה לי לדבר במושגים של ידידות אישית (הוא לא היה כזה, ומי שהכיר אותו יודע) אבל היתה הערכה הדדית. כאמור, חיי קיבלו אתגר שנבט לא מעט במחוזותיו של פרופ' לב, והפך למפעל חיי – מכון 'צומת' באלון שבות, גוש עציון, שנוסד בתשל"ו (76). והשאר כתוב, או יכתב, על ספר דברי הימים של המדינה היהודית.

אינני איש מדע במובן המקובל של המושג. גם לא מהנדס ממציא רובוטים ולא מתכנת תקשורת דגיטלית ל-2000 ערוצים בו-זמנית. אני בסך הכל 'משלב', חי ונושם את השילוב שבין התורה, ליתר דיוק ההלכה, ובין הטכנולוגיה והחיים. גם על פעלו של פרופ' לב אני משקיף דרך הפריזמה ה'משלבת' הזו, הבינ-תחומית, שפסגתה בית הספר הגבוה לטכנולוגיה.

אני מוכר גם כאיש של כתיבה עכשווית, פובליציסטית. במסגרת כזו אמרתי לא פעם, ומן הסתם גם כתבתי, כי הזן הזה של "אנשי מדע שומרי תורה", מן האסכולה היקית ויורשתה האמריקאית – זן זה עובר מן העולם. כך חשבתי בדור הקודם! היתה תחושה כי אמרת 'תורה ומדע' אמרת 'גיל העולם', אבולוציה, אסטרו-פיסיקה, הבנת חז"ל במדעים, טעמים מדעיים למצוות. זה מה שהעסיק את דור אנשי-מדע-שומרי-תורה לכל אורך המאה העשרים, עם נטיה קלה גם לסוגיות של רפואה והלכה, וגם אלו במישור העיוני, האתי: השתלות, שיבוט בנ"א, הפריות וכד'. מי שזוכר כנסים של אמש"ת (אנשי מדע שומרי תורה) לפני עשור ויותר – הגיל הממוצע היה פנסיונרים.

מהפך רבותיי! בזכות 'מכון לב' ו'בר אילן', ואישים כמו פרופ' לב שהיה תמיד צעיר ברוחו (אני זוכר שהרכבתי אותו על טוס-טוס ברחובות ירושלים, בהיותו מעל לגיל 50, להנאתו... ולהנאתי). יש עדנה לתורה ומדע, להלכה וטכנולוגיה, ובדגש על ההיבט היישומי, הפרקטי, של תורה, מדע וטכנולוגיה. גם דגש זה שמור לזכותו של פרופ' לב, ובעצם ל'מכון לב'.

אני מודה מקרב לב על הכבוד שהנכם מנחילים לי. כאן המקום להודות לכל שותפיי לדרך, לכל חברי מכון 'צומת' (שחלקם נמצאים כאן באולם). וכמובן, לאשתי היקרה שלומית.

שלי - שלהם הוא.