רפואה

חימום מזון במוסדות רפואיים
'כוננות' - בראש שקט
זקוק להדפיס דו"ח רפואי בשבת?
מחיר מבצע:
762.00 ש"ח
מקלדת ועכבר קיבולי
פתרון ל'רופא תורן'
חימום מזון לתינוקות ולחולים
לבתי חולים ולבתי אבות
לא חייבים לגור בקומת קרקע!
פרוטזה - כבר לא רק מעץ
כשמדברים היום על פרוטזה, כבר לא מדובר על רגל מעץ, כמסורת בת אלפי שנים. עם התקדמות הטכנולוגיה הפכה הפרוטזה לרגל תותבת משוכללות המכילה משקולות איזון ממונעות (ג'יירוסקופים). תותבות אלו מקלות על חיי קטוע האיבר במידה שאין לשער, אך מכיוון שההליכה עם פרוטזה כזו כרוכה בהפעלות חשמליות, העלו בפנינו את שאלת היתר השימוש בה בשבת.
למעשה שתי שאלות מוצבות לפנינו כאן, האחת ביחס להיתר ההפעלה החשמלית והשנייה ביחס להיתר היציאה עם התותבת מחוץ לעירוב.
בחז"ל קיימת התייחסות מפורשת לסוגיה השנייה בלבד:
שנינו במסכת שבת (ו,ח): "הַקִּטֵּעַ יוֹצֵא בְקַב שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר... סָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ, ... וְיוֹצְאִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת..."
המשנה מחלקת בין "קב" (קביים ביחיד) ל"סמוכות". הקַב הוא מעין תבנית כף רגל שמיועדת בעיקר לאסתטיקה ולא על מנת לאפשר הליכה, שכן הקיטע הולך בעזרת מקלות (הקב בלשון חז"ל שונה במשמעותו מלשון ימינו). מכיוון שכך ומכיוון שהקב אינו חלק מגוף האדם ואף אינו בגד או תכשיט מקובלים, רבי יוסי אוסר לצאת בו, והלכה כמותו. לעומת הקַב, הסָמוֹכוֹת נועדו לקיטע כזה שאינו יכול ללכת בלעדיהן ולכן התירה המשנה לצאת עמהן מרשות לרשות, משום שחשובות הן עבורו כתכשיט, כדין מנעל עבור יתר האנשים.
התותבת המודרנית מחליפה במידה רבה את שימושי הרגל הטבעית להליכה ואף לריצה, ולכן יש דינה כחלק מגוף האדם או כמנעל, כך שיציאתו בה מחוץ לעירוב מותרת, כ"סמכות" שבמשנה.
הפעלה חשמלית של התותבת
הפעלה חשמלית בשבת אסורה. רוב הפוסקים אסרו זאת משום 'מוליד' (כדין 'מוליד ריח במים' וכדו') ויש שאסרוה מדאורייתא ('בונה' או 'מכה בפטיש'). במקרה שגרתי, אין משמעות למקור האיסור וגם איסור דרבנן הוא איסור! ונטיית הפוסקים היא להחמיר בכל הנוגע להפעלה חשמלית שנגרמת ממעשי האדם, כאשר הוא חפץ בהם. אולם לגבי חולים ונכים, שיטתו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל הייתה למצוא דרכים להקל. חייו של קטוע גפיים תלויים במידה רבה ביכולת התנועה שלו. בכל ימות החול הוא נייד, יש מקטועי הגפיים שאף משתתפים בתחרויות ריצה רגילות ומגיעים להישגים מרשימים ביותר. חוסר הגבלת התנועה שלו בשבת היא סבל גדול.
ביחס לחולה שאין בו סכנה, התיר השו"ע (שכח,יז) מקצת מאיסורי חכמים על מנת לרפאותו או להקל מסבלו. לענ"ד די בזה על מנת להתיר לקיטע להשתמש בתותבת המתקדמת. אלא שלענ"ד יש צד נוסף להתיר.
'דבר שאין מתכוין'
מלאכה שנעשית בדרך אגב, ללא כל כוונה, מותרת כאשר אין ודאות שהיא תיעשה. למשל, מותר לגרור עגלה על גבי חול במקום שאין וודאות שגלגליה יעשו בקרקע חריץ של ממש (הנחשב ל'חורש'). אמנם כאשר ישנה ודאות שהמלאכה תתבצע, היא תיוחס לאדם, אף שהוא לא כוון ישירות לבצועה ('פסיק רישיה').
בדומה לאדם בריא ההולך כדרכו ומניע את איבריו באופן טבעי, ללא מודעות אלו שרירים בדיוק יפעלו בתנועה זו או אחרת, כך הנכה לא מודע בכל רגע איזה מנוע זעיר יבצע את הפעולה הבאה ומתי. אם כן הפעלת המנועים תחשב בדרך-כלל כ'דבר שאינו מתכוין' ומותר לחלוטין.
'לפי תומו'
כתב השו"ע (שטז,י): "...נָחָשׁ וְעַקְרָב מָקוֹם שֶׁאֵינָם מְמִיתִין, אִם רָצִין אַחֲרָיו, מֻתָּר לְהָרְגָם; וְאִם לָאו, אָסוּר. אֲבָל מֻתָּר לְדָרְסָם לְפִי תֻּמּוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּמִתְכַּוֵּן אֶלָּא שֶׁמַּרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אֵינוֹ מְכַוֵּן."
ומבאר המשנ"ב: "דמלאכה שאין צריכה לגופה היא
צמצום חילול השבת בדגימות דם

     
  1. לעמוד הקודם
  2.  

עבור לתוכן העמוד