מדינת הלכה |
|||
התורה מעודדת הקמת מדינה יהודית. יתר על כן, אפילו מחייבת זאת: חלק ניכר מתרי"ג המצוות ניתנות להתבצע רק תחת שלטון יהודי, ומכאן חשיבותה של מדינה יהודית, מעבר לסוגיות החברתיות והלאומיות. מדינה יהודית בהגדרה 'מופעלת' ע"י יהודים, ולא ע"י נכרים, כך שגם סוגיית 'גוי של שבת' מקבלת פנים אחרות במדינה יהודית, לעומת חיים פרטיים או קהילתיים בחו"ל.
![]() עד הקמת מדינת ישראל, בכל שנות גלותנו הארוכה, רוב חיי ההלכה עסקו בפרט, ולכל היותר במסגרת קהילתית. תקומתה של מדינת ישראל מהווה אתגר עצום לפוסקי ההלכה, שכן מציאות זו של אומה היושבת על אדמתה, ואחראית לחייה ולבטחונה, הוא גורם משמעותי בפסיקת ההלכה. אינו דומה פיקוח נפש של היחיד לפיקוח נפש של הציבור, ואפילו ספק פיקוח נפש. צרכי מדינה עשויים להיות חיוניים גם אם צרכים דומים של היחיד או הקהילה נחשבים לפחות חיוניים. כמו כן, ברור לכל כי ההזדקקות לסיועם של נוכרים בשבת (''גוי של שבת'') עשוי להיות שונה במסגרת מדינה וחברה יהודית עצמאית.
טיפולו של מכון 'צומת' בסוגיות ציבוריות בשבת, כמו צבא, משטרה, אספקת חשמל ומים, תקשורת, בתי חולים ובתי אבות, ענפי משק, תעשייה ותיירות וכד' - כל אלו בנויים על אמונה והשקפה כי קיים מושג של 'הלכות ציבור', ויש לו מעמד הלכתי, בדרך כלל במגמת התחשבות.
להרחבה: הרב ישראל רוזן, השבת במשטרה, קובץ תורה שבעל-פה כד (תשמג)
הרב ישראל רוזן, בטחון בשבת חידושים הלכטכניים, קובץ תורה שבע"פ לט (תשנח) |
|||
|
|||