שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1566: ויקהל-פקודי כ"ג באדר תשע"ה 14/03/2015

התייחסנו בגליונות הקודמים לעובדה כי הנחלים המקיפים את ירושלים שימשו בתקופות קדומות כמקום קבורה הן בימי הבית הראשון והן בימי הבית השני.

כך ראינו בנחל קדרון את המצבות הקדומות בימי הבית הראשון בכפר השילוח (המכונה "קבר בת פרעה" וקבר "...יהו אשר על הבית") ובימי הבית השני (יד אבשלום, קבר זכריה ומערת בני חזיר) בחלקו המזרחי של הנחל, וקבר שמעון הצדיק והסנהדרין הקטנה בימי הבית השני בחלקו הצפוני של הנחל. בחלק הצפוני של הנחל האמצעי (הטוירופיאון בימי הבית השני) פגשנו מערות קבורה מפוארות ביותר מימי הבית הראשון ומצפון להן, בתוואי הנחל, את קבר הלני המלכה. מצפון לתוואי הזה עסקנו בגבעת המבתר, במערת אבה הכהן.

קבורה ב'גיא ההרגה'
אף גיא בן הינום הנמצא בגבולה הדרום-מערבי של ירושלים לאחר הרחבתה מערבה, היווה מקום קבורה משמעותי. בימי הבית הראשון נמצאו מערות קבורה מעניינות הן למרגלות שער יפו ומדרום לו, הן מאחורי בנין מרכז מורשת בגין (מקום שכונה על ידי החופר ד"ר גבי ברקאי "כתף הינום"). כמו כן, לכל אורכו של הנחל נמצאו מערות, בחלקן מפוארות, מימי הבית השני. מספר מערות קבורה מפוארות נמצאו מתחת לקברי המלכים, המכונות "קברי בית הורדוס". בכניסה להן אבן גולל באתרה עוד מימי הבית השני, מערות נוספות נמצאו בהמשך לכיוון דרום מזרח לאורך המצוק הדרומי של הנחל עד לנחל קדרון.

נציין כי על פי פשטי הפסוקים, גיא בן הינום בסוף ימי הבית הראשון (בימי אחז, מנשה ויהויקים) שימש כמקום בו שרפו את הבנים למולך, מקום הנקרא גם תופת ושמו העתידי של המקום בנבואת ירמיהו (יט,ו) הוא "גיא ההרגה".

בפינה הדרום מזרחית של הנחל, מעט לפני המפגש בין גיא בן הינום לבין נחל קדרון השתמרו מספר מערות קבורה מפוארות מימי הבית השני ואליהן נתייחס בדברינו.

אזור זה נסקר פעמים רבות אך כמעט לא נחפר חפירה מסודרת, ועל כן עד היום ישנן מערות קבורה מפוארות ביותר מימי הבית השני שעדיין לא נחפרו.

מערת אריסטון מאפמיא
יש לציין כי במחקר, אין שם מפורש למערת קבורה זו, שבשונה ממערות רבות באזור נחפרה בצורה מסודרת. קראנו לה בשם זה מפני שאחד הממצאים המרגשים שנמצאו בה הוא כתובת על גבי אחת הגלוסקמאות המזכירה את שמו של אריסטון מאפמיאף המוזכר במסכת חלה כפי שנראה בהמשך. על כן קראנו כך למערה אף על פי שאין היא מופיעה בשם זה במחקר.

בשנת 1989, בפינה הדרומית מזרחית של גיא בן הינום, מעט לפני המפגש של הגיא עם נחל קדרון נתגלתה מערת קבורה מפוארת ביותר מימי הבית השני. התברר כי המערות שנחשפו נשתמרו בשלמותן על תכולתן המקורית מזמן בית המקדש השני.

במערות שנתגלו חדרי קבורה רבים ובהם ממצאים רבים: כוכים, גלוסקמאות, עשרות נרות חרס וכלי זכוכית.

מן הכניסה מעבר לעוד שני חדרים, משם מעבר למערה אחרת בה ארבעה חדרי קבורה ומשם לעוד מערה. כאמור, כל המערות נמצאו שלמות על ממצאיהן כולל ארונות קבורה, גלוסקמאות, כלי חרס וכלי זכוכית רבים וכן תכשיטי זהב מנשים. המקום מתאפיין באיכות חציבה גבוהה, בעיטורים מקוריים שנשתמרו בקירות, בדלתות אבן מקוריות במעבר בין החדרים השונים. כמו כן נמצאו לוחות האבן המקוריים שסגרו את פתחי המערות.

לא הצליחו להוציא את הסרקופגים בגלל כבדותם והם הושארו במערה. מן המערה הוצאו עשרות גלוסקמאות ועליהן כתובות.

בתחילה חשבו כי אלו מערות מפוארות של משפחות מיקירי ירושלים. לאחר פיענוח הכתובות התברר כי זו אחוזת קבר מפוארת של שלוש משפחות יהודיות שמוצאן מסוריה ומלבנון. משפחות אלו עלו לארץ במאה הראשונה לפני ספירת הנוצרים, התיישבו בירושלים, שם קבעו את אחוזת הקבורה המשפחתית וקברו בה במשך שלושה או ארבעה דורות.

ביכורים מסוריא
על אחת הגלוסקמאות השבורות נמצאה הכתובת "אריסטון אפמי". השם רמז למוצא אבי המשפחה בעיר אפמיה בצפון סוריה. כך נקשר הממצא הארכיאולוגי במערות הקבורה בגיא בן הינום לאדם מזוהה, המוכר בשמו במסכת חלה (ד,יא) "אריסטון הביא ביכוריו מאפמיא וקבלו ממנו מפני שאמרו: הקונה בסוריא כקונה בפרוור שבירושלים".

ישנם במשנה זו מספר חידושים: האחד כי מביאים ביכורים בזמן הבית מסוריא. סביר להניח כי משנה זו היא משנה קדומה מזמן הבית השני. החידוש השני הוא שהמשנה מציינת אדם מסוים בשם אריסטון. ככל הנראה זהו אדם חשוב, בעל מעמד מכובד או עשיר המתגורר בקהילה יהודית בסוריא המעלה ביכורים למקדש.

המרגש הוא כי סביר מאוד להניח כי אותו אדם, מעבר להעלאת הביכורים למקדש רצה להיקבר בירושלים ונמצאה מערת הקבורה בה הוא נקבר במזרח גיא בן הינום. האם אריסטון עלה בסופו של דבר לארץ או שהועלו עצמותיו לארץ לאחר מותו, כפי שנהגו יהודים בקהילות שונות באותה תקופה בגלות? אין אנו יודעים. בכל אופן, גם אם הועלו עצמותיו, היה לו ככל הנראה חשוב להיקבר בירושלים.

מסיבות שונות המערה נסגרה, היא כוסתה בעפר וגם מקומה המדויק לא נחשף לציבור. ידוע כי היא נמצאת בפינה הדרום מזרחית של גיא בן הינום בסמוך למפגש עם נחל קדרון.


הדפסשלח לחבר
תחומין פלוס
havaya
עבור לתוכן העמוד