שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1361: תצוה ח' באדר א' תשע"א 12/02/2011

בשנות החמישים במאה הקודמת הוקמה בדרום תל-אביב השכונה קרית שלום. השכונה אוכלסה על ידי ותיקי הארץ, חברי ההסתדרות אנשי צבא הקבע וחניכי בית"ר, וכן הוקם בסמוך לשכונה זו שיכון הפועל המזרחי הראשון. לרבה של שכונה זו נתמנה הרב יהודה זרחיה סג"ל. אביו, הרב שפטיה, היה תלמיד-חבר של האור-שמח בדווינסק.
הרב יהודה זרחיה נולד בירושלים, ובינקותו עברו הוריו לגור בנוה-שלום שביפו. בהיותו בן שנה וחצי הוא נחטף, וכפסע היה שאנחנו כבר לא נדע מיהו. אביו מצאו בתוך שק על שכמו של ערבי. כבר בהיותו ילד כבן 8-7 היה הציבור נהנה מדרשותיו. כשהתבגר למד בישיבת לומז'ה שבפתח-תקוה. החזון-איש אמר עליו שהוא ארי בין אריות. אבל הוא עצמו כתב: "אני מכריז ומודיע שאני לצערי מקטני בני ישראל - גם במעשים טובים וגם בהשגות וגם בתורה וביראת שמים...".
בסוף ספרו "ראשית העבודה" העתיקו מכתב ידו, שלמד "דף היומי למשך שנותי עד כה (56)", וקיבל עליו "להשלים ולהמשיך עד 120 בעז"ה ללמוד כל יום 2 דף עם תוס' לאט ועיון בראשונים ולחזור 11 פעמים ולעבור במהירות 5 דפים עם פרש"י ועיון היטב בכל התוס' ורא"ש ולחזרם 11 פעמים", ולמה דווקא 11 פעמים? כי כך במשך 3 שנים יימצא שלמד את הש"ס 33 פעמים, כש-20 מתוכם משלימים שנים שלא למד בהן. פעם אחת ענה לשאלת קרובו שמאמר חז"ל מסוים נמצא בסנהדרין דף קי"ד, כשבאמת הוא נמצא בדף קי"א. כעבור שלוש שנים הגיע אליו אותו קרוב משפחה והתלונן שהוא שוכח כל מה שלמד. ענה לו הרי"ז סגל: אתה מתלונן?! הרי נוכחת לדעת שגם אני שוכח. התפלא אותו קרוב: הרי החטאת את המטרה רק בשלושה דפים! אבל אחרי שלומדים אותה מסכת ארבע מאות פעם, ענה לו הרב סגל, גם שכחה כזאת היא אסון.

הרב סג"ל כתב מאמרים בעשרות כתבי עת היוצאים לאור על ידי חוגים שונים, כי הוא לא השתייך לאף חוג, אלא היה כלל ישראלי. מאמריו קובצו לספריו "חידושי רבי יהודה זרחיה" ו"צמח יהודה" (5 חלקים). "בחג העצמאות תשל"ז" (כך בלשונו) כתב לרצי"ה קוק מכתב ברכה, ובו שיבח אותו על שהוא "משמש אורה זו תורה לאלפי צעירים ומתסיס לאהבת ארץ ישראל", על כל חלקיה (שני עברי הירדן), "ובלי ספק זכותו רבה מאד והמקום יעזרנו לשמש בכהונה גדולה בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו". את יום העצמאות עצמו הוא מכתיר כ"יום גדול זה אשר בו מוקם כבוד שמים ומוחזרת השכינה לישראל כי כבוד ה' המחולל בגויים הולך ומתקדש בעצם קיום המדינה ומרכז לנדחי ישראל וממנה יתד וממנה פנה לחלות הנבואה בעמנו."

על ראיה חודרת ושמימית יש ללמוד מסיפורו של אחד מבני קהילתו שבאמצע התפילה ניגש אליו הרב ואמר לו: "קח את הטלית ולך הביתה". הלה התפלא על שהוא כביכול מגורש מבית הכנסת, ופנה אל ביתו. שם מצא את אשתו מחוסרת הכרה. "משמים שלחו אותך הביתה להזעיק עזרה" אמרו לו הרופאים בבית החולים לאחר שחיי אשתו ניצלו.

הרב נפטר לפני 10 שנים, בט' באדר תשס"א. הוא לא השאיר אחריו צאצאים, ואולי דווקא בשל כך היה מקרב אליו ילדים, ועל אף מעמדו הרם כרב שכונה היה אוהב לשיר איתם ביחד בקולו הערב.

לז' באדר. נפסק בשו"ע (יו"ד רמב,לו): "האומר לחבירו איני מקבל ממך אם היית כמשה - מלקין אותו, משום בזיון". המפרשים ביארו שהבזיון הוא שכאילו יכול מישהו להיות כמשה רבנו, והרי כתוב "לא קם כמשה עוד". אמנם הרמב"ם כתב (הל' תשובה ה,ב): "כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו", אבל זה רק בתחום אחד, בצדיקות. שכן הגמרא (ר"ה כא,ב) אומרת שמשה רבנו זכה לכל נ' שערי הבינה חסר אחד. לשאוף להיות כמשה רבנו בכל שערי הבינה שזכה להם - בזה יש משום בזיון.

(צמח יהודה ח"א סי' עח)

הדפסשלח לחבר
תחומין פלוס
havaya
עבור לתוכן העמוד