טכנולוגיה שומרת שבת

כתבה שפורסמה בערוץ 7

עתיה זר
לפני שנים אחדות "ביליתי" את השבת בבית חולים במרכז הארץ. ניגשתי להכין לעצמי תה, ואז קלטתי שאאלץ לוותר על התענוג: פתיחת הברז מזרימה מים חדשים אל המיחם, דבר האסור על פי ההלכה. נאלצתי לשרוד את השבת בלי תה, אך מאז למדתי להעריך את המדבקה של מכון צומת, המודבקת על רבים מהמיחמים במוסדות ציבוריים ומסמנת למעשה כי אין בעיית חילול שבת בשימוש בהם.

הרב רוזן בטקס הענקת פרס ירושלים (התמונה באדיבות ניסים לב)מכון צומת נוסד בגוש עציון על ידי הרב ישראל רוזן. הרעיון להקמת המכון נולד לאחר הרצאה בנושא תורה ומדע שהעביר פרופסור זאב לב, מדען בפיזיקה, מייסד מכון לב וחתן פרס ישראל. הרב רוזן, בוגר מכון לב בעל תואר באלקטרוניקה, התרשם עמוקות וניגש לשוחח עם הפרופסור. השיחה הזו הולידה את מכון צומת, המפתח פתרונות טכנולוגיים במטרה לאפשר השתלבות של שומרי מצוות במסגרות המדינה השונות. משה מושקוביץ - מושקו, ממחדשי היישוב היהודי בגוש עציון, הציע לו להקים את המכון בגוש, ומאז הוא פועל שם מזה שלושים וחמש שנה.

"ראשי התיבות צומ"ת הם 'צוותי מדע ותורה'", אומר הרב רוזן, "אך יש לכך משמעות נוספת: צומת משמעותו מפגש. אנו מפגישים את התורה עם החיים ועם החברה המודרנית". לדבריו, הרעיון עצמו, היה קיים מראשית הציונות הדתית הדוגלת בהשתלבות כשומרי מצוות גאים, והפתרונות נדרשו תמיד, בחקלאות, בצבא, בתעשייה ובכלכלה.

מכון צומת מיסד למעשה את נושא הפתרונות הטכנולוגיים. הבסיס ההשקפתי העומד ביסודו הוא הרצון להפוך את המדינה, דהיינו את המערכות הציבוריות בה, לכאלה שניתן לתפקד בהן על פי ההלכה. "פסיקה ציבורית, לאומית, יכולה בהחלט להיות שונה מפסיקה פרטנית", הוא מדגיש, "אדם יכול להחמיר בביתו, אבל הנהגה ציבורית חייבת להיות הרבה יותר פתוחה ומתחשבת, ברוח הפסיקות המקלות בכל התחומים".

בצוותי העבודה בצומת פועלים בחורים מרקע תורני, חלקם עם הסמכה לרבנות, וכולם בעלי רקע הנדסי, בעיקר בוגרי מכון לב. את הפתרונות הטכנולוגיים שהם מפתחים מוצא כמעט כל אחד שמתגורר בבניין רב קומות, מתארח במוסד ציבורי בשבת או מגיע לבקר במקום שמוצב בכניסתו שער חשמלי. עובדים בשירות הציבורי יכולים לפתוח דלתות נעולות באמצעות סידור שבת, במקום אינטרקום או כרטיס מגנטי. אפילו עצורים במעצר בית יכולים להשתמש באיזוק אלקטרוני בשבת, בזכות מכון צומת שהיה מעורב בפיתוח האזיק כדי שלכל העצירים, גם שומרי השבת מביניהם, תהיה הזדמנות שווה להשתמש בו.

תוכל להסביר קצת, על רגל אחת, איך הדברים עובדים?
"אחד העקרונות המנחים אותנו הוא שינוי זרם. אם אין שום מעגל חשמלי שנפתח ונסגר, שינוי זרם הוא פעולה מותרת. למשל, מי שמגיע לכותל המערבי ועובר דרך גלאי מתכות, זהו שער עם סידור שבת: במצב שבת אין נורות או זמזם. בשער עצמו יש כל הזמן זרם, יש שדה מגנטי, וכשאדם בא עם משהו מתכתי, הוא בסך הכל מגביר את עוצמת הזרם, שזו פעולה המותרת בשבת בצורה די רווחת".

האתגר: לשמור שבת
אחד הפתרונות הוותיקים שפיתחו בצומת ושזכה להכות שורש ואף להיות מעוגן בחוק הוא מעלית השבת. הייצור וההתקנה נעשה על ידי החברות, ומכון צומת מאשר אותם. "יש אדם בצומת שזה כל עיסוקו: לבדוק ולאשר מעליות שבת. מדובר בעשרות מעליות בחודש. לפי החוק כל בניין שיש בו יותר מארבע קומות חייב מעלית. בכל הבניינים החדשים שנבנו בארץ יש מעלית שבת".

פתרון מעלית השבת לא התקבל במלואו בציבור החרדי. "יש אנשים שמחפשים הידורים וחומרות. אבל חלק מזה הוא גם עניין חברתי, ומי שרוצה להשתייך לחוג חברתי מסוים במגזר החרדי לא משתמש במעלית שבת. אנחנו לא מתווכחים. אנחנו יותר רואים את עצמנו כבעלי אתגר במישור הציבורי, ולא האישי, הפרטני. מי שבאופן אישי לא רוצה מעלית שבת ומעדיף לעלות ברגל או לגור בדירה נמוכה, אז בסדר, אין פה שום דבר פסול. אך מבחינה ציבורית החברה חייבת להישען על מעליות שבת, כי זה בלתי אפשרי שכל המדינה תגור בבתים נמוכים או צמודי קרקע. אני יודע שבבני ברק למשל יש בעיה לאשר בניינים גבוהים מהסיבה הזו".

פיתוח נוסף של מכון צומת הוא מערכת אזעקה לבתי כנסת. "לפני כמה שנים היה גל פריצות לבתי כנסת, ואז הביקוש לאזעקות היה גדול. מאז שכך גל הפריצות ועימו שכך גם הביקוש לאזעקה. אני מוכרח לומר והדברים ידועים שמאות בתי כנסת מופקרים. אבל אנחנו לא גורם עסקי ולא מנסים לשווק את המערכת".

מכון צומת אינו מפעל כלכלי. הוא מוגדר כ'מוסד מחקרי-אקדמי', הנתמך בין השאר על ידי המדינה. את התודות העיקריות מקבלים אנשי המכון בעיקר מאנשים שהסתייעו בהם. "עשית לאבא שלי את חודשי חייו האחרונים", אמרה לרב רוזן לא מזמן צעירה שפגשה אותו במקרה. "הוא היה מאושפז בבילינסון, ובזכות סידורי השבת שמשולבים שם הוא היה ממש מאושר שהוא יכול להמשיך לשמור את ההלכה גם בשעותיו הקשות".

"אני רואה באמירה אגבית כזו שבח גדול", אומר הרב רוזן, "מין חותמת של יישר כוח לפעילותנו. לאחרונה נתקלתי בכתבת עיתון המתארת השתלבות בנ"ישים בחיל הים. הוזכר שם שהבני"שים יכולים לשרת בספינות שיטור בחופים בזכות סידורי שבת של מכון צומת. באמת לפני שנתיים סידרנו בכמה ספינות סידורי שבת, בקשר לדלתות ולמים, וכבר שכחנו מזה, והנה רב חיל הים זכר לציין זאת".

בית של תורה ועבודה
הרב ישראל רוזן נולד לפני שבעים שנה בתל אביב. הוא למד בישיבת 'היישוב החדש', אחת משלוש הישיבות התיכוניות שהיו אז, ובהמשך היה בין מסיימי המחזורים הראשונים של ישיבת ההסדר 'כרם ביבנה'.

לאחר נישואיו למד הרב לקראת הסמכה לרבנות בכולל האברכים של הישיבה, ולאחר מכן, כאמור, למד אלקטרוניקה. "תמיד היתה לי משיכה לעניינים טכניים מעשיים", הוא מעיד על עצמו, "גם השקפת העולם שקיבלתי בבני עקיבא ובבית, שהיה בית של תורה ועבודה, היתה שצריך לתרום לחברה בחיים הפרקטיים".

רעייתו, הרבנית שלומית רוזן, הכירה גם היא מקרוב את הצורך למצוא פתרונות שיאפשרו השתלבות דתיים בחברה. אביה, נתן גרדי, היה מייסד ההתיישבות הדתית המושבית ופעיל בה כל השנים. את הדרך מרוסיה לארץ עשה ברגל במשך שנתיים והסתפח עם כמה חברים דתיים לחלוצי טרומפלדור, בימים שבהם חלוץ דתי היה דבר נדיר מאוד. בהמשך היה בין המייסדים של הפועל המזרחי, שירת בהגנה כאחראי על שירותי הדת ובשנה הראשונה לאחר הקמת צה"ל לקח חלק בהקמת הרבנות הצבאית הראשית הדואגת לכשרות ולבתי כנסת בצבא. פעילות זו תרמה לתהליך ההשתלבות של דתיים בצה"ל ובחברה, אותו ממשיך חתנו.

הרבנית רוזן, שעוסקת בהוראה בתחום הזוגיות והמשפחה היהודית, הרצתה במדרשת אמונה בנושא זה עד לפני שנתיים, כשהגיעה לגיל הפרישה. לזוג חמישה ילדים בוגרים, הרב רוזן מונה אותם לפי פרישתם הגיאוגרפית: הבן אביה מתגורר בחיספין ומנהל את מדרשת הבנות בעין הנציב. הבת משואה מתגוררת בשדמות מחולה, ועוסקת בתחום המחשבים. בכפר אדומים מתגוררת הבת גיתית, יועצת ארגונית. לא הרחק מההורים, בקיבוץ ראש צורים, מתגוררת הבת לביאה העוסקת באומנות. בנם יקהת מתגורר בקריית מלאכי, נמנה על מקימי הגרעין התורני שם ומנהל את מכון הוצאת הספרים של ישיבת הר עציון. לזוג רוזן נכדים לרוב, חלקם כבר בוגרים, קצינים וחיילים בצבא ובשירות לאומי. לאורך השנים הצטרפו למשפחה באופן לא רשמי עוד כאלה שהרב והרבנית אימצו לחיקם ואף הובילו אותם לחופה.

משימה גאולתית
מפעל נוסף שהחל את דרכו במכון צומת הוא מערך הגיור הממלכתי, או בשמו הקודם 'מינהל הגיור'. הגיור הממלכתי הוקם במכון צומת בשנת תשנ"ה. "בתי הדין האזוריים הרגילים שקיימים בכל מיני מקומות, מטפלים גם בגיורים", מסביר הרב רוזן, "אבל השקפת העולם שלהם היא חרדית, הם מעדיפים להחמיר ולא לגייר, וממעטים מאוד בגיורים. כשהחלה העלייה הגדולה מחבר העמים ומאתיופיה, נושא הגיור הפך להיות מסיבי. לא רק עשרים איש בשנה אלא אלפי אנשים בשנה שמעוניינים בגיור, ובתי הדין לא רצו לא יכלו להיכנס לעניין הזה".

הרב הראשי דאז, הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון, פנה לרב רוזן וביקש ממנו, במסגרת מכון צומת, להפעיל מערכת גיור שבה ידונו רבנים שאושרו על ידי הראשון לציון. "כל התפיסה הארגונית והשקפת העולם היתה לבוא לקראת המתגייר עד כמה שאפשר מבחינה הלכתית, כי הפסיקה צריכה להיות מתחשבת וגם מקלה".

לאחר חמש שנים של פעילות במכון צומת הפך מערך הגיור להיות ממשלתי. בארץ ישנם חמישה עשר הרכבים, כולם מערכת אחת שהרב חיים דרוקמן עומד בראשה. "כולם באותו ראש", אומר הרב רוזן, המשמש דיין באחד ההרכבים הירושלמיים. "יום בשבוע אני יושב בבית דין לגיור. נהנה ומתרגש מאוד להכניס אנשים תחת כנפי השכינה", הוא אומר ומעיד על עצמו כ'פעיל גיור' שמרבה לכתוב על הנושא, להרצות ולהתפלמס עם ציבורים שונים.

הרב רוזן מוצא זמן גם לסייע למתגיירים ומתגיירות רבים באופן אישי, לתת להם עצות איך להיחלץ מסבך בירוקרטי שהם נקלעו אליו, ובכלל הוא משמש כתובת לעצה והדרכה בארץ וגם בעולם למי שנתקל בבעיות במהלך הגיור. "אני רואה את הנושא הזה בתור חלק מהמשימה הגאולתית של מדינת ישראל", הוא אומר.

לאן יוביל משבר הגיורים בצה"ל להערכתך?
"אני מאמין שהאמת תעשה את דרכה. הגיורים הצבאיים לא שונים במהותם מהגיורים האזרחיים, רק בתדמית התקשורתית שנוצרה זה נראה שונה. הציבור החרדי מצא את הבעיות כי לא מעט מרושמי הנישואין שייכים למגזר החרדי ולא רוצים לרשום מתגיירים, והרבנות פותרת את הבעיה בכך שמפנים את רישום הנישואין לרבנים שכן מסכימים. בסופו של דבר החברה הישראלית תקלוט אותם כי מדובר בגיורים של הרבנות הראשית, שנעשו כהלכה עם אולפני גיור ושלושה רבנים מוסמכים, לא בגיורים רפורמיים חלילה. נכון, חלקם אחר כך לא עומד בהתחייבות שקיבל על עצמו, כמו שגם בחינוך הדתי הרגיל חלק לא מצליחים".

הטענה היא שמלכתחילה אנשים מתגיירים בלי כוונה לשמור מצוות.

"זה לא נכון, אני מכחיש את זה. אמנם הדיונים בגיור אינם פומביים, אך מי שנמצא יכול לראות את ההתרגשות ואת הדמעות בעת קבלת המצוות, וזה אחרי שלמדו שנה שלמה באולפן גיור והיתה להם משפחה מאמצת שבאמצעותה מבקרים בבית כנסת, ויש מהפך בבית של כשרות ושבתות, וכל הדברים האלה נעשים ללא כל תמורה, כי אלה אנשים שלא היה חסר להם כלום גם בלי הגיור. אנחנו מאמינים שהם רוצים בכנות להתגייר. נכון שאחוזים רבים, עשרות אחוזים, באמת לא עומדים במשימה שקיבלו על עצמם, אבל על פי ההלכה הכל מסכימים, וגם הציבור החרדי, שגר שחזר לסורו - הגיור תקף". לאחרונה הוציא הרב ספר בשם 'ואוהב גר', בו אסף דברים שנכתבו במרוצת חמש עשרה שנה. הספר מציג את עמדותיו לגבי הגיור בתחומי ההלכה, ההסברה, הפולמוס וה'אני מאמין' שלו בנושא.

מפעל נוסף של מכון צומת הוא סדרת הספרים ההלכתית 'תחומין'. בכל שנה מוציא המכון כרך בסדרה, ששמה הוא ראשי התיבות של 'תורה, חברה ומדינה'. שלושים ואחד כרכי הסדרה מכילים מאמרים העוסקים בכל תחומי החיים, ומבקשים להפרות את הדיון ההלכתי בסוגיות אלה. "אני שמח שסדרה זו נמצאת בכותל המזרח אצל כל מי שמבקש לעסוק בהלכה ואקטואליה", הוא אומר, ומציין כי בכל שנה נמכר הכרך שיוצא לאור בלמעלה מאלפיים עותקים.


תאריך 16/03/2011
הדפסשלח לחבר
תקליטור 4
havaya
עבור לתוכן העמוד