על השימוש בטלפון שבת לרופאים

[פורסם בתחומין א 515]

פרק א': טלפון-גרמא להתקשרות חיונית בשבת

פרק ב': הפעלת נוריות-סימון במרכזות טלפון

v v v

הבעיה

אנשי רפואה, בטחון, מכבי אש, משטרה וכיו"ב עומדים לא פעם בפני בעיית שימוש בטלפון בשבת. שיחת הטלפון עשויה להיות קשורה במישרין או בעקיפין בפיקוח נפש, שאפילו ספקו דוחה את השבת, אך לעיתים רבות זיקת השיחה לפקוח-נפש מופלגת מאד.

הדרך ההלכתית שניתן להלך בה מתבססת על היתר גרמא במקום צורך גדול. כך נפסק בהל' שבת (או"ח שלד סכ"ב): "תיבה שאחז בה האור יכול לפרוס עור של גדי מצידה האחר שלא תשרף. ועושים מחיצה בכל הכלים להפסיק בין הדליקה, אפי' כלי חרס חדשים מלאים מים, שודאי יתבקעו כשתגיע להם הדליקה, דגרם כיבוי מותר". הרמ"א הוסיף בשם המרדכי: "ובמקום פסידא", והעיר בביאור הלכה לבעל המשנ"ב: "לאו דוקא כיבוי דהוא מלאכה שאינה צריכה לגופה, דאפילו בכל מלאכות הדין כן", ומקורו בראשונים. עפ"י עקרון ה"גרמא" פיתחנו ב"צמת" - מכשיר טלפון פשוט וזול למענה שיחות. מתקן זה מיוצר ב"צמת" ונרכש ע"י גורמים רבים. כמו כן פותחה יחידת חיוג באמצעות לחיצים, הניתנת לשילוב מודולרי ביחידת "מענה שיחות".

מענה שיחות

"טלפון-פנים" קטן מחובר במקביל למכשיר הטלפון הרגיל. בתוכו מצוי מעגל אלקטרוני מתוחכם השולח פולסי בדיקה מחזוריים, מדי 6--12 שניות, כל היום כולו. כאשר נשמע הצלצול - במכשיר הטלפון הרגיל - מרימים את "שפופרת השבת". למרות שמתג העריסה "השתחרר", עדיין הצלצול ממשיך, ולא נגרם שינוי בזרם החשמלי ע"י המתג, והכל עדין במקומו מבחינה חשמלית. בבוא הפולס המחזורי הקרוב, במועדו, הוא "יבחין" שהשפופרת הורמה בעבר ואזי הקו "יתפס", הצלצול יפסק ויווצר הקשר הקוי.

כיו"ב בסיומה של השיחה: כאשר מניחים את "שפופרת השבת" והמתג בעריסה נלחץ, עדיין לא חל שינוי בזרם החשמלי שבאלקטרוניקה הפנימית. רק הפולס המחזורי "יחוש" בכך ורק אז יתבצע ניתוק הקו. קיימת הבטחה פנימית שלעולם לא יקרה כי החיבור או הניתוק יהיו בו-זמנית עם הרמת השפופרת או הנחתה.

שיטה זו מחקה למעשה את שיטת "הגרמא הביתית" המוכרת; שינוי מתג החשמל בשעה ששעון השבת כבוי. כך כתב בעל "שמירת שבת כהלכתה" (פי"ב סעיף ט"ז): "בשעה שזרם החשמל מופסק מותר להוציא את התקע מן השקע (או לעשות פעולה דומה במתג) על מנת שהאור לא יידלק עם הפעלת זרם החשמל, אלא שיש לעשות זאת כלאחר יד, כגון במרפק, כדי להימנע מטלטול מוקצה בידים. ובשעת הצורך מותר אף להכניס את התקע לשקע, וכמובן כלאחר יד, ע"מ שהאור יידלק עם הפעלת זרם החשמל", ועי"ש במקורותיו.

חייגן לחיצים בגרמא

אמנם בעיית הרופא מאופיינת בעיקרה בקבלת שיחה, אך בתחומים רבים יש לתת פתרון גם לחיוג בשבת. לשם כך פותה ב"צמת" חייגן לחיצים הניתן לשילוב עם מעגל "שפופרת מענה השיחות".

לחייגן 11 לחצנים. הללו אינם קפיציים כמקובל במקשי מחשבי-כיס וכדו', אלא מתגים בעלי שני מצבים יציבים (on-on). פולס מחזורי בודק מידי 6--12 שניות את מצב הלחיצים. כשלוחצים, למשל, על לחיץ "4", עדין לא אירע מאומה מבחינה חשמלית. בהגיע פולס הבדיקה המחזורי (וקיימת הבטחה שלא יקרה בו-זמנית) הוא "יגלה" זאת ויתרחש חיוג ספרה "4", כיו"ב בשאר הספרות.

מכיוון שחיוג כזה הוא איטי למדי, קיים לחיץ נוסף - "חיוג חוזר". המערכת "זוכרת" את המספר האחרון שחייגו אי-פעם (עד 15 ספרות) וכאשר הפולס המחזורי "יגלה" שלחיץ זה שינה את מצבו - המספר כולו "יתחייג" מאליו, ברציפות ובמהירות, ללא פעולה נוספת וללא צורך בפולסים.

המנגנונים פותחו לאחר התיעצויות עם שורת רבנים נודעים. הרבנים הראשיים פנו בהמלצה להשתמש בציוד זה במקומות חיוניים, ומשרד התקשורת אישר את ההתקנה.

ב"ה, ט"ו אדר בי תשל"ח, 24 מרץ 1978

לכבוד מכון צמ"ת - צוותי מדע ותורה

אלון שבות, גוש עציון

שלומכם ישגה לעולם,

בתשובה לבקשתכם הנני לאשר בזה כי בדקתי את המכשירים הבאים, שהוצגו בפני על ידי המכון שלכם:

א) פנסי שמירה עם מנגנון אלקטרוני-מחזורי מיוחד עם סדורי השהייה להפעלתם בשבתות ובחגים, ונועדים לשומרים ולרופאים ואחיות וכיוצ"ב.

ב) מכשיר טלפון מיוחד עם מנגנוו השהייה בעת הפעלתו בחבור ובנתוק, הנועד לאחראים על בטחון צבאי ואזרחי ו/או טיפול רפואי.

אחרי ברור טכני והלכתי שערכתי בנוגע להפעלתם של שני המכשירים הנ"ל, הנני לאשר בזה כי ביחס לפנס השמירה, מי שמוטלת עליו בשבת שמירה ביטחונית אזרחית או צבאית, המחייבת שימוש בתאורה ניידת, כגון פנס וכיוצ"ב, או מי שהוא בעל תפקיד רפואי בבי"ח אל בכל תפקיד רפואי חיוני לחולה בכל מקום שהוא, החייב להשתמש בתאורה ניידת, עדיף להשתמש בפנסים עם הסדורים המיוחדים לשבת שהומצאו ע"י מכון צמ"ת, כי ברור שאין בשימוש בהם כל חשש לאיסור דאורייתא, ואם המדובר לצורך שמירה או בטחון שוטף או לצורך רפואי לבני אדם, השימוש בליל שבת בפנסים אלו הוא היתר גמור. מכיון שאין בפנסים אלו כל חשש להבערה בשבת, והכיבוי בהם הוא אוטומטי לגמרי, ומנגנון הווסות להשהיית זמן הכיבוי הוא ע"י גרמא בעלמא.

כמו כן ביחס לשימוש במכשיר הטלפון הנ"ל. מותר הוא השימוש בשבת במכשיר הטלפון של המכון שלכם לצורך קבלת שיחות שיש בהן חשש לביטחון שוטף צבאי או אזרחי, וכן למטרות רפואיות לרופאים או לאחים ואחיות האחראים על חיי אדם, וקיים חשש שצלצול הטלפון הוא לצורך פקוח נפשו של אדם.

כדי להימנע מחילולי שבת שלא לצורך בטחוני או רפואי, אני ממליץ להשתמש כמכשירים הנ"ל של צמ"ת המתחברים למכשיר הטלפון הרגיל בבית, ועל ידי כך יימנע כל חשש של חילול שבת. ומותר יהי' לכל בעלי התפקידים הנ"ל לענות על קריאות טלפוניות בשבת ובחג כאשר קיים חשש שהן לצורך בטחון צבאי או אזרחי או לצורר רפואי וכיוצ"ב. וכאשר יוכח בטוחה שאין השיחה נוגעת לבטחון או לרפואה ואין צידוק לשיחה, יפסיקו אותה מיד. ע"י השימוש במכשיר הנ"ל לא יעברו על שום איסורי שבת.

ובזכות שמירת שבת קדשנו וההקפדה על ביטחוננו ופקוח נפשם של ישראל, נזכה לישועת ישראל ולשלום בארצנו הקדושה.

הכו"ח בכל חותמי ברכות

שלמה גורן

הרב הראשי לישראל

ב"ה, ירושלים כ"ד אלול תשל"ח

לכבוד

הרב ישראל רוזן שליט"א

שלום וישע רב,

אשר שאל שאלת חכם בדבר מכשיר טלפון אשר פותח לאחרונה ע"י המכון בגוש עציון, לאפשר להשתמש בו בשבת לצורך מקרים חיוניים, בהיותו פועל בדרך גרמא. הנני להשיבו.

לאחר ראותי מקרוב את המכשיר, ולאחר העיון בפוסקים, והתיעצות עם גדולי תורה, נראה שיש להתיר להשתמש במכשיר הנ"ל לצורך רפואה ובטחון וכדומה, ואע"פ שהמרדכי סובר שאין להתיר גרמא אלא במקום הפסד, וכן הוא באור זרוע חלק ב' (סימן כה), וכן פסק הרמ"א (בסימן שלד סעיף כב). אולם אין זה מוסכם, וכמ"ש המגן אברהם (סימן תקיד סק"ז) שאין כן דעת הרא"ש. וכ"כ הקרבן נתנאל (ביצה כב.). וכ"כ בקרן אורה (שבת קכ:). ובשו"ת זרע אמת ח"א (סימן סד). ובשו"ת קרית חנה דוד ח"ב (סימן נו). וכן העלה להלכה הגר"י ידיד בשו"ת ימי יוסף בתרא (חאו"ח סימן יב). ואולם גם להרמ"א שכתב שאין להתיר גרמא אלא במקום הפסד. וכתב בשו"ת מהר"ם שיק (סימן קנז) דהכי קיימא לן. וראה עוד בשו"ת שבות יעקב ח"ב (סימן מה), ובשו"ת האלף לך שלמה (סימן קלה). מכל מקום לצורך חיוני כגון רפואה ובטחון, בודאי שיש להתיר לכל הדעות, ועיין בשואל ומשיב תנינא (ח"ד סימן כד), ובחזון איש (סימן לח אות ז). ואכמ"ל.

לאור הנ"ל אני ממליץ בפני כל הגורמים שעומדים בפני הבעיה של תקשורת חיונית בשבת, שיפעלו ע"י מכשיר הנ"ל, שהוא מותר לכל הדעות.

ושומע לנו ישכון בטח.

בכבוד רב

ובברכת כתיבה וחתימה טובה

( - )

עובדיה יוסף

ראשון לציון הרב הראשי לישראל

פעולות חשמליות

מן המפורסמות הוא ששימוש בטלפון רגיל בשבת כרוך באיסורים, בשל פעולות חשמליות שונות, כיו"ב קיים איסור "השמעת קול" בצלצול, ואין הדבר צריך לפנים.

מאידך רופאים (וכן אנשי בטחון וכיו"ב) נזקקים לא פעם למכשיר הטלפון בשבת, הן למענה שיחות והן לייזומן, בשל פיקו"נ שאפי' ספקו דוחה את השבת.

אין כאן המקום להגדיר ולפרט את מכלול הפעולות החשמליות הקשורות בשימוש בטלפון, ואת מדת חומרתן ההלכתית. די אם נציין שעשרות רבנים בדורותינו נזקקו לנושא זה ודנו בו מהיבטים שובים, בספרי שאלות ותשובות. סיכום הדעות מצוי בספר "חשמל ושבת", קובץ ביבליוגרפי בהוצאת המכון המדעי טכנולוגי לבעיות הלכה, ירושלים תשל"ה, בפרק י"ג.

"הקל הקל תחילה"

גלוי וידוע לכל פוסק שגם אם מתירים פעולה מסוימת מטעם פיקו"נ, - כגון לחולה או בענין בטחוני וכד' - יש למעט באיסורים ככל שניתן: הן בכמות הפעולות, הן בטיבן והן בשיעורן, הלכה ברורה שנינו בהלכות יום הכיפורים (או"ח סי' תרי"ח סעיף ז') "כשמאכילין את העוברות או את החולה מאכילין אותו מעט מעט". והביא הרא"ש הטעם (יומא פ"ח י"ג) "כדי להקל מאיסור כרת ומלקות לאיסור בלבד". מכאן נגזר העקרון המקובל על הפוסקים כי "הקל הקל תחילה", ויש להשתדל לצמצם את היקף "חילול שבת" גם בפקוח-נפש.

הבערה בנורת חשמל

לפי דעות המקובלות על פוסקי זמננו - יש להבחין בפעולה חשמלית בשבת בין סגירת מעגל ללא נורה וללא תיל לוהט (כגון חימום) לבין הפעלת "גחלת של מתכת" בנורה ובאלמנט חימום וכיו"ב. האחרונה נחשבת - לרוב הדעות - כאיסור דאורייתא של הבערה יתכן שיש מקום לסווג גם את כיבוי הנורה כחמורה יותר מאשר פעולה חשמלית אחרת, כגון פתיחת רדיו טרנזיסטור, הפעלת מכונת גילוח וכיו"ב. כאן מקום לציין שהדברים אמורים דווקא בנורות ליבון, בהן התיל לוהט, ולא בנוריות ניאון שלדעת רבים אין בהן הבערה דאורייתא. ברם למיטב בדיקתנו הנוריות המצויות במרכזות אינן ניאון ויש בהדלקתן "הבערה".

יש מקום, איפוא, לבדוק האם במהלך שימוש בטלפון בשבת נדלקות נורות, ושמא ניתן למנוע את הדלקתן ו"לחסוך חילולי שבת", בחינת "הקל הקל תחילה".

דגמי מרכזות שונות

ע"מ לברר את העובדות לאשורן סיירנו במספר מרכזות ציבוריות בירושלים ובסביבתה, עירוניות ובינעירוניות, ואף למדנו מעט אודות ציוד העזר כגון "מאגד" (ר' להלן).

מסתבר שמצויות בארץ מרכזות מסוגים מגוונים למדי, וקשה לסקור את כולן. יתר על כן, אין מנוי-טלפון יודע לאיזה סוג מרכזת הוא קשור, ובודאי נעלמת ממנו טיבה של זו המחייגת אליו או הנקראת על ידו.

אעפי"כ ננסה כאן לתת סקירה תמציתית על דרך פעולתן של מספר מרכזות שונות, כשנקודת המבט היא: הנורה. נשתדל להעיר על מספר מסקנות ביחס לכל סוג בנפרד, ולבסוף לסכם המלצות עקרוניות-כוללניות.

א. מרכזת עירונית מסוג -50SE

ייזום שיחה:

ע"י הרמת שפופרת מתחברים לבורר-מבוא "אישי" המחפש בורר פנוי לחיוג. נורית סימון נדלקת מיד לסמן שהורמה שפופרת. כאשר מחייגים ספרה ראשונה - הנורית נכבית והקו עובר לבורר שני, וכן הלאה עד לבורר האחרון.

אם לאחר הרמת השפופרת לא חייגו - כעבור 6 דקות נדלקת נורה גדולה, המשותפת לקבוצת מנויים וזמזום או פעמון מאותתים: תקלה. תפקידה של הנורית ה"אישית" לסמן לטכנאי היכן "לשחרר" את הטלפון ה"תפוס".

קבלת שיחה:

להרמת השפופרת ע"י ה"נקרא" לא מתלווית כל פעולה של נוריות סימון.

סיום שיחה :

אם יוזם השיחה מנתק תחילה - כל שרשרת הבוררים מתנתקת והקשר הקווי מתבטל. כל נורית לא נדלקת.

אם ה"נקרא" מנתק תחילה - נדלקת נורית סימון בבורר ה"אישי" שלו, וזו תיכבה רק כשהיוזם יניח את שפופרתו. תפקיד הנורית: לסמן לטכנאי שמנוי מסוים "מוחזק" ע"י מישהו שתופס בו ואינו משחררו. כעבור 6 דקות - אם ה"קורא" לא ישחררו - תדלק נורה גדולה וישמע הצלצול המאותת לטכנאי לחלץ את המנוי "הלכוד".

מסקנות :

1. הרמת שפופרת כרוכה בהדלקת נורית מידית, ובהדלקת נורה וצלצול כעבור 6 דקות. אם לא יחייג.

2. רופא שקיבל שיחה ישתדל שהיוזם ינתק תחילה וכל נורית לא תפעל.

3. רופא שחייג - ישתדל לנתק ראשון, ע"מ לא לגרום ל"נקרא" להדליק נורית.

4. אם בטעות הורמה שפופרת, הנחתה או חיוג סיפרה כלשהי מכבה נורית.

ב. מרכזת עירונית מסוג -52A

עיקר שכלולה של מרכזת זו שקיימים בה מנועים מסתובבים המחפשים בוררים פנויים.

ייזום השיחה:

ע"י הרמת השפופרת נדלקת נורית, הדולקת במשך כל השיחה.

קבלת שיחה:

איננה גורמת לפעולת נורית כלשהי.

ניתוק השיחה:

אם היוזם מנתק ראשון - הנורית נכבית מיד.

אם הנקרא מנתק ראשון - הציוד משתחרר אוטומטית כעבור זמן קצוב, כולל כיבוי הנורית. (פרט זה עדין טעון בדיקה).

הערה:

הנוריות כולן מסודרות בקבוצות, ולכל קבוצה מתג "אפס" ( = קוטב שלילי) משותף, באמצעותו ניתן לנתק את כולן לפני שבת, שכן אין צורך שוטף בצפייה בהן.

למעשה במרכזת שסיירנו חלק גדול מנוריותיה היו כבויות ע"י המתג הראשי.

מסקנות :

1. אם "מתגי האפס" מנותקים - אין כלל הפעלת נוריות.

2. אם המתג מחובר אזי ע"י הרמת שפופרת ליזום שיחה מדליקים נורית.

3. אין בקבלת שיחה השפעה על נוריות.

4. בסיומה של שיחה יש מקום לשיקול לפיו עדיף שהנקרא ינתק תחילה וע"יכ יגרום לכיבוי מושהה לאחר זמן, בעוד שניתוק ע"י היוזם מכבה מיידית. ברם ספק אם יוכל היוזם לדעת מתי עבר הזמן הקצוב והנורית כבר כבויה. מאידך, כיבוי נורית קל מהדלקתה, מבחינה הלכתית.

ג. מרכזת עירונית מדגם CROSS-BAR

מרכזת זו הינה אלקטרונית ועיקרה: ניצול מירבי של הציוד, וחלק ניכר ממנו משמש רק בעת ההתקשרות. כאשר ה"קורא" מחובר ל"נקרא" - כל "גורמי התווך" משתחררים ופנויים לשרת מנויים נוספים. כיו"ב קיימת שליטה מירבית על המנויים ועל העורקים באמצעות חדר פיקוד ובקרה אלקטרוניים.

ייזום שיחה:

כשמנוי מרים שפופרת הוא מפעיל לשניה קצרצרה מערכות הקרויות "בורר 1000" ו"מתווה". הללו מחפשים "רגיסטר" ו"ציוד פתיל" פנויים. באותה שניה קצרה נדלקות נוריות בקרה, לנצנוץ, ותפקידן לא הוברר לנו די הצורך.

הרגיסטר קולט תחילה 3 ספרות לחיוג לפני שמעביר לרגיסטר הבא. בזמן זה נדלקת נורית בקרה. לאחר יצירת הקשר כל הציוד משתחרר מלבד "הפתיל", הנשאר תפוס כל משך השיחה.

ל"פתיל" נורית סימון, אך ניתן לנתקה ע"י מתג ראשי, ובדרך כלל הן מנותקות.

קבלת שיחה:

איננה משפיעה על הדלקת נורית או כיבויה.

סיום שיחה :

כאשר ה"יוזם" מניח השפופרת תחילה - ה"פתיל" משתחרר בבוא הפולס המחזורי השני, דהיינו בתוך 5-10 שניות. אם דלקה נורית ב"פתיל" היא תכבה.

אם ה"נקרא" מנתק תחילה - הוא משתחרר אוטומטית לאחר המתנה ארוכה יותר, בבוא פולס מחזורי בתוך 75-150 שניות. הקורא: ממשיך לתפוס את "הפתיל" כאילו הרים שוב שפופרת לחיוג. אם נורית הסימון דלקה - היא תמשיך לדלוק.

בלוח הבקרה שבחדר הפיקוד מצויות נוריות הנדלקות כל אימת ש"ציוד פתיל" כלשהו במצב "מעין תקלה". מצב זה מתרחש כאשר מנוי הרים שפופרת ולא חייג, או לא סיים את חיוגו, או כאשר "הנקרא" הניח השפופרת ו"הקורא" עדין מחזיק בשלו. ע"י לחיצה על הנורית ניתן לדעת איזה מספר הטלפון תופס את "הפתיל".

כיו"ב קיימות נוריות סימון - בלוח בקרה ראשי - המסמנות אילו עורקים תפוסים בין המרכזיות השונות בעיר ומחוצה לה.

מסקנות :

1. הרמת שפופרת מפעילה שורת נוריות,

2. אם מוטל על רופא לחייג - אל ישהה זמן רב בין חיוג הספרות השונות, שהיה

המוגדרת כ"תקלה".

3. רופא המקבל שיחה אינו מפעיל נוריות.

4. אם היוזם ניתק השיחה - הקשר בטל, הנוריות כבו, וה"נקרא" יוכל להניח שפופרתו

ללא השפעה על נורית.

5. אם ה"נקרא" יניח תחילה - יתכן שיגרום להדלקת "תקלה" בחדר הבקרה, לאחר

75-150 שניות, אם ה"יוזם" לא יניח עד אז. בכל מקרה, הנחה תחילה של "הנקרא" לא "תציל" את ה"יוזם" מכיבוי נוריתו. עדיף, איפוא, ש"היוזם" ינתק ראשון, או לפחות מיד לאחר ניתוקו של "הנקרא", לפני מועד "התקלה".

ד. מרכזת בינעירונית מסוג ALBIS

בתקשורת בינעירונית משתמשים בקו אחד להעברת עשרות שיחות באמצעות "גל נושא", בתדרים שונים. בהרמת שפופרת לחיוג מתחברים לבורר מנוע התר אחרי אפיק פנוי.

ליד כל "בורר מנוע" קיימת נורית לסימון שיחה. שורת הנוריות כולה ניתנת לניתוק ע"י מתג ראשי, ואכן לעיתים רבות המתג מנותק ואין צריך בנוריות אלו.

במקביל מופעל ע"י המחייג מערכת "מודד זמן אזורי" שתפקידו למנות השיחות לחיוב החשבון. גם לציוד זה נוריות סימון הניתנות לניתוק ע"י מתג ראשי. יתכן שהן מופעלות רק כשנוצר הקשר וה"נקרא" הגיב.

ייזום שיחה:

הרמת שפופרת לחיוג והתקשרות ל"בורר מנוע" - אם המתגים פתוחים - מפעילה נוריות ב"בורר המנוע" וב"מודד הזמן", למשך כל השיחה.

קבלת שיחה:

יתכן ומשפיעה על הדלקת נורית ב"מודד הזמן". (פרט זה טעון בירור נוסף).

סיום שיחה:

ע"י "היוזם" - הנורית בבורר המנוע נכבית מיד, וב"מודד הזמן" - לאחר הבהוב קצר ומידי המסמן "סיום שיחה". "הבהוב סיום" זה מתרחש אפילו אם המתג הראשי לנוריות ("מתג אפס") מנותק. ההבהוב פירושו, בעצם, מספר הבערות וכיבויין, ויש בהן חומרה הלכתית בשל כך.

אם "הנקרא" מנתק תחילה - הוא "משתחרר" מן הציוד הבינעירוני בבוא פולס מחזורי שני, בתוך 35--70 שניות ורק אז יכבו הנוריות ; בבורר המנוע מיד (אם היתה דלוקה), וב"מודד הזמן" בהבהוב (אפי' אם המתג מנותק).

1 הרמת שפופרת עשויה להפעיל נורית (אם המתג מחובר).

2. יצירת הקשר בין שני מנויים מדליקה נורית "מדידת זמן". יתכן שהנורית נדלקת ע"י "הנקרא".

3. יש מקום לשקול שמא עדיף כי דוקא "הנקרא" יסיים את השיחה תחילה, וע"'כ הבהוב הכיבוי יגרם מאוחר יותר, בהשהיית גרמא. בעוד שאם היוזם ינתק תחילה - יפעיל מיד את ההבהוב.

ה. המאגר

במקומות שונים, כגון באזורים כפריים, קיים מאגד. 15 קוי עורק מגיעים אליו מן המרכזת, ומחוברים אליו 99 מנויים המשתמשים ב15- הקוים בשיטת "כל הקודם זוכה".

המאגד יוצר קשר מיכני בין 15 סרגלי-טור ל99- סרגלי-שורה (מעין "מטריצה"). קופסת מאגד אחת מצויה במרכזיה ותאומתה מצויה באזור המנויים.

אם קוראים למנוי המחובר למאגד, הציוד מחפש קו פנוי. אם הוא קיים - הסרגל הטורי הפנוי "קופץ" ומתחבר לסרגל שורת המנוי. בכל קפיצת סרגל ( =התקשרות) נדלקת נורת "נצנוץ" במרכזת (ולא ב"בן הזוג" המקומי). תפקידה של נורית זו לא נהיר לנו: יוזם השיחה הוא גם המשחרר את הקשר, ולא ה"נקרא", שאינו משפיע כלל על נוריות המאגר.

סיכומים:

אמנם קיימים הבדלים בין המרכזות השונות, ואף לא כולן נסקרו כאן. אעפי"כ דומה שניתן לסכם מספר נקודות לתשומת לב, כעדיפויות.

(1) כל הרמת שפופרת עשויה לגרום מיד להדלקת נורית.

(2) אם שפופרת הורמה בטעות - הנחתה במקומה עשויה לגרום כיבוי מידי.

(3) אם הרופא הרים שפופרת לחיוג, אל ישהה זמן ניכר לפני החיוג או בין הספרות.

(4) קבלת שיחה מקומית איננה משפיעה על נורית, אך בשיחה בינעירונית - יתכן שתגרום להדלקת נורית ב"מודד הזמן".

(5) אם יוזם השיחה כבר הניח שפופרתו - "הנקרא" לא ישפיע על נוריות כשיניח אף את השפופרת בעריסתה.

(6) בשיחה מקומית, דומני שעדיף כי יוזם השיחה ינתק ראשון ורק לאחריו ה"נקרא" את שפופרתו.

(7) בשיחה בינעירונית, בדגם מסוג שראינו (ALBIS), יתכן כי עדיף ש"הנקרא" יקדים לנתק, וה"יוזם" יניח שפופרתו במקום רק לאחר כ70- שניות. ברם, ספק אם קביעה זו כוחה יפה לסוגי מרכזות אחרים.

תקליטור 4
עבור לתוכן העמוד