טלויזיה במעגל סגור

הגדל

עם התגברות תודעת הביטחון, ואם השתכללות הפיתוח הטכנולוגי, מסתבר כי השימוש במצלמות טלוויזיה במעגל סגור הולך ונפוץ. שימוש זה מתבצע לא רק במקומות בטחוניים, אלא גם כלפי גניבות ואפילו בבתים פרטיים ובמוסדות רבים. מצלמות כאלו מצויות כיום גם במוסדות תורניים ובבתי כנסת, בארץ ובחו"ל.

העיר העתיקה בירושלים, למשל, כולל רחבת הכותל, מרושתת במאות מצלמות. כך גם במערת המכפלה ובאלפי אתרים נוספים.

הנושא נבדק ע"י מכון 'צומת' ואף פורסמו על כך מספר מאמרי הלכה, וכדלהלן:

א. כבר לפני עשרות שנים (תשמ"ב), מכון 'צומת' פנה לגר"מ פיינשטיין זצ"ל וקיבל את תשובתו המתירה. כעבור עשור (תשנ"א) הצטרף להיתר הגר"י נויבירט שליט"א, ותשובותיהם פורסמו בתחומין יד (תשנ"ד). פוסקי ירושלים מכל החוגים הצטרפו להיתר ברחבת הכותל המערבי, כולל סידור שבת לשער גלאי המתכות, הפועל על פי עיקרון דומה. ראו מאמרים על כך בתחומין כרך כה.

ב. השיטה מבוססת על הכרעה הלכתית, לפיה אם אין במכשיר אלמנט חשמלי 'בוער' (כמו נורת להט או גוף חימום) - אין איסור לגרום בשבת רק 'שינוי זרם' או 'שינוי מתח' בלבד, ללא סגירת מעגל. זה המצב במצלמת טלוויזיה בודדת.

ג. כיום הציוד מורכב יותר, וכולל מספר מצלמות המקרינות בו-זמנית למסך אחד. תוכנה עיבוד תמונה מנתחת את עין העדשה ומגדילה את התמונה שבה נצפתה תנועת אדם. יתר על כן, גם שמירת המידע נעשית רק כאשר מזוהה שינוי, ולא ברצף מתמיד, כבעבר. 

ד. כל עוד שהאדם לא עושה שום פעולה בידיו או בגופו, ושום חיישן פיסי בשטח איננו קולט ומשדר (כמו למשל תא פוטו אלקטרי או קרן הנחצית ע"י האדם - אלו פעולות אסורות) אלא הכל 'מתחיל ונגמר' בתוככי התוכנה פנימה - אין מקום לאסור, וההיתר מרווח גם שלא למטרה בטחונית מובהקת.

ה. שמירת המידע המתבצעת אוטומטית כאשר מזוהה שינוי - מותרת רק לצרכי בטחון וכד'. אם המטרה היא לשמור את הצילום למטרת צפיה הנאתית בו (כמקובל בחתונות, בבר-מצוה וכד') - למרבית הפוסקים פעולה זו אסורה כ'מכה בפטיש' (לפחות מדרבנן).

ו. אין איפוא היתר להנציח ע"י מצלתות טלוויזיה במעגל סגור אירועים חגיגיים או הופעות כלשהן בשבת (גם לא שיעורי תורה). 

להרחבה:

לינר
havaya
עבור לתוכן העמוד