שלום
רכשתי תנור כאשר יש לו מה שנקרא "מצב שבת" אך בבירור התברר לי שהוא עובד עם טרמוסטט כך שהבנתי שזה בעייתי האם יש דרך לנטרל מצב זה או את הטרמוסטט ואם לא האם יש דרך להשתמש בו חוץ מלהניח אוכל מבושל כל צורכו לפני שבת על טיימר ובעת הסיום להוציאו?
לצערנו חברות משווקות תנורים עם מצב 'שבת' אך הוא לא מאושר הלכתית. מצב 'שבת' פירושו כמו פלטה, דהיינו גוף חימום קבוע. בתנורים שקים בהם מצב כזה מאושר, יש כפתור, או לחצן, מיוחד למצב זה (או קליל מיוחד בסוף כפתור סיבובי). האות 'ש' שכותבים בסקאלה של התרמוסטט היא כזבית.
יש אפשרות להפעיל את התנור באמצעות שעון שבת שיכבה סמוך לפני זמן האוכל המיועד, כך שבעת הוצאת האוכל התנור כבוי. שיטה זו מומלצת גם לחסכון בחשמל, והתורה, כידוע, חסה על ממונם של ישראל.
ב"ה
שלום רב
הנני מפקח בניה ומתעסק בימים אלו עם הרחבת דירות בכפר עציון
שאלתי היא האם נעשתה בדיקה לגבי משאבת סחרור של דוד שמש הפועלת בשבת?
אשמח להתיחסותכם
תודה מראש
הנדון: משאבת סחרור לדוד שמש בעקבות שיחתנו, להלן עמדתנו בנדון;
מדובר על דוד מים המחומם באמצעות קולטי שמש והוא ממוקם נמוך מהקולטים. לכן קיימת משאבה המסחררת בין הקולטים והדוד לפי תרמוסטט דיפרנציאלי; כאשר הטמפ' בדוד נמוכה מאשר בקולטים - המשאבה עובדת.
תשובתנו: יש מקום לדעות המקילות שאין לחוש לנקודה הקריטית שבה האגם יוציא מים בעיצומה של השבת ומים אלו בדיוק יגרמו לדוד לעבור ממצב של טמפ' מעל לטמפ' הקולטים לדרגת טמפ' מתחת, ועי"כ תפעל המשאבה.
אם בכל אופן רוצים להחמיר ניתן לשלב מנגנון 'המשכת מצב' של מכון 'צומת' המנתק כליל את ההפעלה מפעולת האדם. המאבה פועלת בשבת מדי 10 דקות (למשל) למשך 2 שניות (למשל) כל היום כולו. התרמוסטט נבדק רק בשניות אלו ואם קיימת 'דרישה' לסחרור אזי המשאבה רק ממשיכה, ולא מתחילה לפעול.
אבי משתמש במכשיר CPAP מסוג iSleep20i של חברת Brease. רציתי לדעת לגבי אופן השימוש בשבת, האם ניתן להשתמש כרגיל? או שמא יש הנחיות שמתאימות למכשיר זה? אודה לכם אם תוכלו להשיב, הנושא חשוב מאוד. תודה רבה ושבת שלום.
יש כמה חברות שהביאו לנו מכשירים לבדיקה וקבלו אישור. תוכל למצוא באתר שלנו בקישור הזה יתכן שגם הציוד שלך דומה, ואולי יש לשער כך. מ"מ, כשלאר ראינו לא נוכל לומר. אולי תפנה מייל זה לחברה, ע"מ שיפנו אלינו שנסדוק ונאשר. והיה ברכה
תודה על תשובתך בענין שימוש במכשיר דיבור לאילמים בשבת וחג..... שימוש בשינוי
תוך כדי דיון בדבר עלתה אצלי שאלה שאולי תרצו לברר האם אדם האומר ברכה (קידוש וכו') באמצעות המכשיר, יכול להוציא אחרים ידי חובה ? האם לצורך קיום המצוה נחשב הדבר לקולו. דוגמא אחרת יכולה להיות סידור קידושין, ואמירת ברכות החופה, ו/או שבע הברכות בכל אחד מימי שבע הברכות. המברך עצמו בודאי אומר אותן, אך השומעים שהם כעונים ויוצאים בכך ידי חובה, את מה הם שומעים ?
זו יכולה להיות סוגיא לדיון ואשמח לשמוע דעתכם
התשובה איננה פשוטה וחד משמעית. קודם כל יש מחלוקת עקרונית בין פוסקי זמננו לענין שמיעה מקול שאיננו מקורי אלא באמצעות ציוד אלקטרוני, כמו רדיו, טלפון ואולי גם הציוד שלך. אכן, אם האדם יכול לשמוע אפילו בדוחק מפי המדבר - הדעה המקובלת היא שיוצאים יד"ח, גם אם עיקר שמיעתו באמצעות ההגברה. איני יודע מה קורה בציוד שלך בנקודה זו. מאידך, יש מצוות שבהן אין צורך להוציא אחרים ידי חובה, ודי שהמברך בירך והאחרים אמרו אמן, ואז יתכן שגם בציוד עזר זה מספיק.
סוף דבר, צריך לשאול שאלה מאד ספציפית, הנוגעת הלכה למעשה ולא רק תיאורטית, ואז יתכן שאוכל להשיב.
מכון צומת והעומד בראשו הרב ישראל רוזן שלום.
לאחרונה נשאלנו מספר פעמים על ידי נשים העומדות בפני לידה בדבר שימוש במכשיר "טנס" להקלת כאבי יולדת (ישנם כמה מכשירים בשוק, אולם השאלה היא כללית).
קיבלנו לידינו מכשיר כזה והתרשמנו מאופן הפעלתו, אולם היות ואיננו מומחי חשמל, ברצונינו לברר מספר שאלות (במידת הידוע לכם) על אופן הפעולה החשמלית של המכשיר:
1. האם יש במכשיר חוטי להט (היצרן טוען שלא).
2. האם כאשר המכשיר דולק (כגון לפני שבת) - לחיצה על כפתור המעלה את העוצמה גורמת לפתיחת וסגירת מעגל חשמלי או רק להגברת הזרם?
3. הראשל"צ הרב עמאר שליט"א ביקש מאיתנו לברר האם יש לחשוש לניצוץ חשמלי שנוצר בעת הפעלת המכשיר?
אשמח לדעת אם יש לכם מידע בנושא?
4. ישנו צג המשתנה על פי העוצמה והלחיצות, אולם לא הבנתי האם זה יותר חמור מעצם הלחיצה, כי הרי מדובר בכתיבה שאינה מתקיימת שהיא דרבנן כמעט לכל הדעות (שבט הלוי חולק, אבל ראיתי בפוסקים שרובם לא חששו לשיטתו), ואם הפוסקים יתירו (משום "יתובי דעתא" ליולדת) את נושא המעגל החשמלי, אינני רואה סיבה להחמיר מצד הכתיבה על הצג.
בברכת התורה
רב משיב מכון פועה
א. אנו מכירים עקרונית מכשירי טנס.
ב. ברור לנו שאין בהם חוט לוהט, ולכן הם יכולים להיחשב בכל מקרה כאיסור דרבנן, לדעות שזו רמת האיסור בחשמל ואלקטרוניקה ללא הבערה.
ג. אין בהם ניצוץ, האופייני למתח או לזרם גבוה, כמו שאין ניצוץ המהווה בעיה הלכתית בטלפון סלולארי ובכל מכשיר אלקטרוני אחר.
עד כאן הצד ה'חיובי':
ד. ויסות העוצמה - מותר בעינינו לכתחילה, ללא היסוס, אם הוא מתבצע בשיטת ההגברה או ההחלשה הרציפה, כמו במכשיר רדיו שיש בו גלגל סיבובי. מאידך, אם ההגברה וההחלשה הם באמצעות לחיץ דגיטלי (כמו הגברת הקול בשלט של TV) - יש בכל לחיצה סגירת מעגל ולא מתירים לכתחילה. פריט זה טעון בדיקה ביחס לכל מכשיר, אם כי ניתן לחוש לבד, או לסמוך על מידע שמוסרת החברה.
ה. חוששני כי בדורנו הדגיטלי מתמעט השימוש בכפתור סיבובי המחולל שינויים רציפים כמו בגלגל רדיו, ולכן המצב קצת יותר בעייתי. יפסקו הרבנים הרלבנטיים האם יש להתיר בשינוי לפי מידת הצורך הרפואי (הפיסיולוגי או הנפשי).
בכל אופן, לפי תמונות שראיתי באינטרנט דומני כי אכן מדובר בלחיצים ולא בגלגל פוטנציומטר) רציף.
ו. האם אין במכשירים אלו צג שיש בו ביטוי ללחיצים או לשינויי העוצמה? אם יש - יתכן שיש בעיה, אם כי במקרים רבים אנו מתירים אם פשוט מכסים הרמטית את הצג, כל שהמידע הכתוב לא יהיה נגיש ולא ינוצל ע"י האדם.
גם אם נתיר להפעיל את הלחיץ בשינוי, כפעולה הנצרכת, עדין את הצג ראוי לכסות, כי אין בו שום צורך לכאורה. אכן אם חשוב לראות את התוצאה בצג - יש לדון בו כמו בקשר לעצם הלחיץ, בהתאם לכורח הנסיבות.
האם מותר להפעיל בשבת מצלמה בחדר המדרגות ליד המרפאה שלי עקב גניבות וחבלות?
נשיב כדלהלן: א. אין שום איסור להשאיר מצלמות הפועלות בשבת ברציפות. ההיתר הוא הן לבעל המצלמות והן למי שחולף תחתיהן. ב. ההיתר בתוקף גם אם התמונות מופיעות על הצג (דבר שארינו מתקיים) וגם אם הן נשמרות למטרות אתרעה ויכולת זיהוי אח"כ. ג. סידור זה קיים בירושלים העתיקה, בכותל המערבי, במערת המכפלה ובמאות מקומות ציבוריים ופרטיים בישראל, כולל בבתי כנסת ובישיבות בכל רחבי הארץ. ד. הנושא התברר בכמה וכמה פסקי הלכה, ומהם שורת מאמרים בקובץ 'תחומין' כרך כ"ה. ה. סיבת ההיתר היא ההלכה הידועה המתירה לווסת עוצמת קול במכשירי שמיעה, כי האדם לא סוגר שום מעגל אלא רק משנה מעגל ופעילות אלקטרונית קיימת. ו. כל גורם רבני שמעוניין במידע נוסף, הלכתי וציבורי, מוזמן להתקשר אלי (בשעות הערב).
בכניסה לחניה של הבנין שלי מותקן מחסום חשמלי. העין האלקטרונית (שתפקידה למנוע הורדת המחסום על רכב עובר), פועלת כל הזמן גם כשהמחסום למטה. בזמן המעבר והפרעה לקרן האור, נכבית נורת לד במעגל של החיישן, ושומעים קול תקתוק מסוים. שאלותי: א. האם מותר לעבור שם כאשר המחסום מורד (אין שום שינוי במחסום בזמן המעבר, למעט המעגל החשמלי כדלעיל)? ניתן לומר שזה פסיק רישיה דלא ניחא ליה ונורת לד, אולם מבנה המעגל האלקטרוני לא ידוע. ב. אם אסור לעבור, האם ידוע על סוגים/דגמים של מחסום כזה שבהם כן ניתן לעבור בשבת?
אנחנו מתירים לעבור בצד המחסום, גם אם ע"י כך נחתכת קרן ונדלקת נורית לד וממסר נסגר וכד'. האדם העובר לדרכו, גם אם הוא מודע לכך, אינו מעונין בחיישן זה, ולא ניחא ליה והא בבחינת 'מתעסק' ונימוקים נוספים המצטרפים להיתר.
האם מותר לאבטח טיולים שנמשכים גם לשבת בתשלום
כמו "מסע ישראלי" כמובן שבשבת עצמה אין חילול שבת כלומר הם נישארים באכסניה ואם יוצאים אז זה טיול רגלי בתוך ירושלים
מותר לאבטח טיולים בשבת, בירושלים ובמקומות פחות מועדים, אם מדובר רק בנשיאת נשק ולא בנסיעה ולא ברישום ולא בתקשורת. טיול מאובטח כזה מותר לדעתי לארגן לשבת אף לכתחילה. אם הטיול המאובטח הוא מחוץ לתחום שבת, או מחוץ לעירוב, אזי יש מקום להקל ולאבטחו רק אם הטיול ממילא מתקיים ואין לך שליטה על ארגונו. לארגן טיול כזה מחוץ לעירוב למשל - יש מקום לחשוב פעמיים. אכן יש מתירים אם הנשק נישא על הכתף ולא ביד, והתחמושת ב'הכנס'. לדעתי זה לא כ"כ מעשי ולא בטיחותי. והיה ברכה
רצינו לשאול בנוגע למשאבות ביוב. לנו במוסדות (כולל, ביהכ"נ, ישיבה ועוד) יש כ- 5 קומות. הביוב מכל הקומות מנוקזות - לבורות ביוב שיש בקומת מרתף ששם יש משאבה כולל מצופים. המשאבה פועלת כך - כשהמים מגיעים לגובה המצוף המשאבה מתחילה פעולה ושואבת את הביוב לבור ביוב מרכזי. האם יש בעיה הלכתית עם המשאבה לגבי שבת.
דעתנו היא כי הדבר דומה מאד למקרר, ואפילו עדיף ממנו, מבחינת הסיכוי שאני, המזרים מים לביוב, אהיה זה שאפעיל את המשאבה. ההצטרפות לכלל המשתמשים, כאמור, הותרה בפסק המפורסם של הרש"ז אוירבך זצ"ל על המקרר.
והוא הדין מיזוג אויר ומתקנים דומים אחרים.
אכן, מי שרוצה להחמיר, כמו שי מחמירים במקרר ביתי או מוסדי, יכול להוסיף מנגנון 'המשכת מצב' של מכון 'צומת' הנועד לנתק כליל את הקשר בין השימוש להפעלת המשאבה.
לשם כך צריך להתקשר למהנדס הראשי שלנו, מייש לפידות (0524-295291) המכותב למייל זה.
במסדרונות בתי מלון בחו"ל ישנם חיישני תאורה המדליקים אור רק כאשר אדם עובר בהם. לעניין שבת, אין זה דומה לחיישני התאורה ברחוב שניתן לומר שלא ניחה ליה. במסדרונות בתי המלון בשעות הלילה האם הפסיקה תהא שונה,שכן התאורה מאפשרת לאדם להגיע לחדרו?
בשל הבעיה המחריפה והולכת בבתי מלון יש רבנים שהתירו - ואנכי בכללם - אם המקום לא חשוך לגמרי והאדם יכול להסתדר בתאורה הנמוכה.
שלום רב, יש ברשותינו מקרר מוסדי לא דיגיטלי אשר יש בו צג המחובר לתרמוסטט המראה את הטמפרטורה במקרר, כחצי דקה לאחר פתיחת המקרר המספרים משתנים, האם מותר לפותחו בשבת?
תודה ושבת שלום
מותר!
א. האדם איננו מעוניין במידע זה ("לא איכפת ליה")
ב. ההשפעה של האדם היא בעקיפין בלבד ("גרמא").
ג. מקובל שכל האיסור הוא רק דרבנן, ובצירוף הנ"ל מתירים.
אנחנו, במכון 'צומת', מציעים בדר"כ לכסות את הצג שלא ייראה בשבת, וזה פותר גם שאלה של 'מראית עין'.
שאלתי (טלפונית)בענין מערכות סולריות מרכזיות לגבי שימוש במים בבוילר הביתי, ונעניתי כי הרב רוזן נוטה להחשיב את הבוילר (המחומם ב"מחליף חום" כ"כלי שני". לענ"ד נותרה בעיה של הטמנה (הדוד מבודד כולו היטב) ב"דבר המוסיף הבל" שהרי יש מקור חום פנימי . האם נדרש להזהיר את הרבים שאינם מבדילים בין מע'''' ביתית למרכזית ובכ"ז סומכים על המתירים שימוש בדו"ש בשבת?
רצ"ב מאמרי בנדון בתחומין כד. לענין הטמנה (ראה בפרק הראשון סעיף 3) אני מבחין בין מחליף חום פנימי לחיצוני (מעטפת כפולה).
1- האם היתר "מספריים כעין תער" הוא גם כשמשחיתות, ובמילים אחרות האם מותר להשחית במספריים, ובמילים אחרות האם ההבדל בין תער למספריים נעוץ בתוצאה או בצורת השימוש בכלי - כאשר גם הם מודים שיש שנקטו כמותי, ואני טוען שאין מי שאמר כמותם, פרט לשגיאת המנח"י והשבה"ל בהבנתם השגויה את דברי החת"ם סופר.
2- האם למכונות פיליפס המודרניות יש יכולת חיתוך של השער גם ללא סיוע הרשת, ובמילים אחרות האם הן נחשבות כתער לכו"ע.
מאחר ולהגדרתם "תער" תלוי בתוצאה - הרי שדי להוכיח שהסכין נוגעת בעור כדי לאסור, אולם מכיון שהם מודים שיש שלא תלו זאת בתוצאה אלא בצורת שימוש הכלי לכן מוטל עליהם להוכיח שהסכין חותכת את השער ישירות גם ללא הרשת.
מאחר וה"ראיה" שסכיני פיליפס חותכים את השער באויר לקוחה מההסרטה שאתה סיפקת ופירשת במאמר בעלון תחומין - הרי שאתה גרמת להם לפרש כך את ההסרטה, ולא יזוזו מכך עד שגם אתה תודה שקרתה כאן שגיאה והסכין בעצם חותך את השער על גבי הרשת, הנראית מוצללת בהסרטה, שהרי מה ערך להסברו של אברך כאשר ראש מכון צומת חושב אחרת.
מאחר ואנשים רבים ממשיכים להתגלח במכונות, מוטל עלינו ללמד עליהם זכות, וללמדם שיש להם רק להפחית מעט את חריפות הסכינים על ידי פצירה עדינה בכחמש דקות של עבודה, ואין לנו רשות להשאיר אותם בעברינותם, ולכן חשוב לי מאד שדעתך תובא לרב אליהו דרעי, מאחר והוא המפתח של הסיפור האומלל הזה, ו"מודים דרבנן היינו שבחייהו".
.
אתמול אמרתי לראשונה שיעור בציבור על הנושא, ותגובות האברכים ובעלי הבתים היו מצויינות.
עלה והצלח
אני מסכים למה שכתבת במייל זה, ועיקרו שאם הולכים אחר מבחן התוצאה - אזי כנראה יש לאסור את כל המכונות. כל ההיתר בנוי על הגדרה אחרת למספרים ותער - לפי אופן הפעולה, ויש על מי ועל מה לסמוך.
והנה, במספריים מותר גם אם הלהבים חדודים מאד, וכל אחד בפני עצמו יכול לשמש תער. כך שאין שום משמעות לשאלה האם הסכינים במכונת בגילוח חדים עד כדי יכולת לחתוך שיער בפני עצמם. גם אם הם יכולים - אעפי"כ אם הסכין חותכת בסיוע אלמנט נוסף - זו הגדרת מספריים.
יתר על כן, גם מטיל ברזל לא חד - אם הוא ינוע במהירות גבוהה מאד - יוכל לחתוך. והוכחה לכך ממכסחת דשא, שם מסתובב במהירות מטיל ברזל לא חד, אך מעוצמת המהירות הוא חותך. אין שם משהו נוסף המשתתף בפעולה מלבד מטיל ברזל זה החותך דשא 'מעשה תער' למרות שאינו חד כלל ועיקר.
באשר לדיון הנ'קודתי-מיקרוסקופי בעקבות הסרטון של 'פיליפס '- מתי בדיוק חלקיק השניה בו נחתכת השערה? האם כאשר היא נשענת על דופן החריר או אלפית המילימטר לפני כן? ובכן, כבר מילתי אמורה במאמרי בתחומין בנדון שאין מתחשבים בהלכה במיקרוסקופיה. במבט כוללני השערה נחתכת תוך שיתוף פעולה הכרחי בין הסכין לבין ה'ראש', ודי בכך להיחשב כמספריים לפי הגדרתנו הבסיסית.
מנקודת מבט זו דעתי היא שאין צורך לבטל את רכיב ה'ליפט אנד קט'. אדרבה, אלמנט נוסף במעשה החיתוך משווה לכך עוד יותר אופי של מספרים, ולא של תער שהוא סכין המורט כאלמנט יחיד.
א. לדעתי מותר אם חוטי החימום גלויים ומלובנים. ב. אם מדובר בגריל שיש בו פלטה מתכתית החוצצת בין גופי החימום לכבד - לדעתי אין להשתמש בכך. ג. ידוע לי כי יש מקומות ציבוריים שכן מתירים, ואולי יש רבנים שתומכים בכך. והיה ברכה
מה דינו של מחבת קרמי חלבי לא בן יומו שחיממו עליו קציצה בשרית ללא שמן? ולמה מדמים את הציפוי הקרמי(חרס,מתכת,זכוכית)?
למיטב ידיעתי הציפוי הקרמי מעמדו טרם נקבע בקרב פוסקי דורנו.
לדעתי הוא דומה לזכוכית, או לפיירקס, שגם בהם יש המקילים להחשיבם כזכוכית ויש שטוענים כי מעורב בייצור חמרים 'מתכתיים' ולכן הם נטרפים. לשאלתך,מכיון שמדובר לא בן יומו לדעתי המחבת לא נטרפה. אציע בכ"ז להכשירה בחימום בטמפ' הגבוהה שניתן. הקציצה מן הסתם כבר נאכלה או נזרקה...
ברצוני לדעת אם טרמוס חשמלי תוצרת פרוסמן באישור שלכם צריך טבילת כלים ככל כלי הנקנה מגוי , או לא?
המיחם צריך טבילה. הוא תוצרת חוץ!
בשל החשש לקלקול האלקטרוניקה בעקבות הטבילה אנחנו מאשרים לטבול בתוך שקית ניילון, ולהדביק את שוליה, כך שמי המקוה יגיעו רק לחלק הפנימי של הטרמוס, דהיינו לתוך המאגר שבו נמצאים המים החמים, ולא בחלק החיצוני.
ברצוני לברר לגבי הגיור של בת זוגתי, היא יהודיה מצד האב וישנו ספק מצד האם לגבי היהדות לכן ככל הניראה נתחיל בתהליך הגיור. הבעיה היא שאני (יהודי) לא יודע עם אוכל לשמור את כל המצוות כמו למשל שמירת השבת -לכן שאלתי - האם קבלת רוב המצות ללא שמירת שבת תיתקבל כגיור כשר של בת הזוג?
המתגייר/ת מקבל על עצמו את המצוות כולן. בן הזוג חייב לשתף פעולה. בית הדין יחליט האם הוא יפריע לה בקבלת המצוות שלה.
אחותי יחד עם בעלה אימצו ילדה בת 10 חודשים לפני כ-10 שנים.
הם ביצעו גיור להלכה. הילדה בעוד חצי שנה תהיה בת-מצוה. השאלה האם הגיור בהיותה תינוקת הינו סופי או שעל ההורים לעבור הליך נוסף. עלי לציין שהיא קיבלה תעודת גיור, שנשלחה לרבנות ולא קיבלה שעליה להוסיף בזמן מסויים דבר מה. מודה לכם על התשובה.
שלום רב ומז"ט לבת המצוה,
אין צורך בשום אקט מיוחד של חידוש הגיור או 'רענון' או 'עדכון' וכד'
בהלכה נאמר שאם הקטן שגויר בקטנותו בבי"ד - אם נהג מנהג יהודי אחד בלבד כשהגדיל - יהדותו תקפה לנצח.
'מנהג יהדות' פירושו ברכה אחת על אוכל, או שמירת שבת או תפילה כלשהי, וכמובן עצם חגיגת הבת מצוה - זה האישרור לגיור ללא כל צורך בפעולה מיוחדת נוספת.
קרוב משפחתי יוצא עם עולה מרוסיה בת לאב יהודי ואם לא. לאחר שהבינה וכעסה שרק גדלה כיהודיה אך בעצם היא לא, החלה תהליך גיור. היא ובן זוגה רציונליסטים ולא נראה שיש בכוונתם לחזור בתשובה אולם הם צריכים להצהיר על תפילות, תפילין שבת וכו האין זה שקר והכשלת התהליך הרי היא תקבל גיור על סמך דברים שאינם אמת. אשמח לתגובתך
חסרים פרטים רבים בשאלתך. האם הם לומדים באולפן גיור ו'מתבשלים' בנושא? באיזה שלב?
לידיעתך,אולפן הגיור דורש השתתפות בלימודים גם של בן הזוג היהודי.
בכל אופן, הנושא הוא פרטני ואני מציע כי תשאיר את ספקותיך לבית הדין, הם אינם תמימים.
כמו כן קיים 'שליח בית דין' שהוא דמות רבנית-חינוכית המראיין את הזוג בשלבי הלימוד ולקראת בית הדין.
שלום לכבוד הרב שעוסק בנושא שמירת שבת. אני סטודנטית (די תפרנית) שמחפשת עבודה (וקשה למצוא). שאלתי בנוגע לבית הארחה בי-ם מנוהל ע"י יהודים: האם מותר לי לעבוד שם במהלך השבוע אם המקום לא שומר שבת, ומאפשר לי לא לעבוד בשבת? ישנם מקומות המציעים תנאים טובים מאוד כמו מגורים חינם אולם הספק מציק לי אם זה מותר לעבוד במקום המחלל שבת כאשר פוטרים אותי מלעבוד בשבת? עלי לציין שאני מאמינה מאוד שאין מקריות כלל ושאם הדבר רצוי שלא יקרה תיקרה בדרכי הזדמנות טובה יותר למגורים מוזלים! הבעיה היא שמקום פומבי/ציבורי שמחלל שבת קצת מציק לי מחמת הספק...
ובכן, לדעתי אין לך שום בעיה לעבוד במקום זה. כמותך יש בארץ אלפים-אלפים העובדים בכל מיני מקומות פרטיים וציבוריים הפעילים בשבת שלא כהלכה. אין עליך שום אחריות (אלא אם כן את בתפקיד ...ניהולי), ואין שום דרישה להתרחק בימות החול ממקומות עבודה שיש להם זיקה לחילול שבת.
האם לדברי תורה הכתובים בכתב ברייל יש קדושה, כמו לכל נייר שכתובים בו דברי תורה, ויש לכך כמה השלכות למעשה, כמו- כניסה עם הדפים בהם מופיעים הדברי תורה לבית הכסא, השאלה האם צריך לגנוז את הדפים בכתב ברייל שמופיעים בהם דברי תורה, ועוד. בקיצור- שאלתי היא, מה מעמדם ההלכתי של דברי תורה הכתובים בכתב ברייל. אשמח לתשובה.
שאלת שאלה מעניינת מאד שלא חשבתי אודותיה קודם לכן.
מבלי לעיין ולחפש תשובות קודמות בענין, אם קיימות, נראה לי במבט ראשון שכתב ברייל הינו כתב לכל דבר, כולל לענייני קדושה ואיסור ביזוי. אמנם לענין 'כתב' דגיטל, כמו בהקלטות ובדיסק וכד', רבו המתירים, אך שם לא ניכר שום דבר בחושי בני אדם, וזה מה שקובע בהלכה. במדיה הדגיטלית צריך להשתמש בציוד כלשהו לחשוף את הכתוב, ואילו בכתב ברייל - הקריאה היא במישוש.
לכב' הרב ישראל רוזן שלום וברכה, אני פונה אל צומת ואליך בעניין הלכתי ההופך בעייתי יותר ויותר עם השנים ולמיטב ידיעתי (הצנועה ביותר) טרם זכה לטיפול הולם. כידוע ההלכה מחייבת שלא תהיה חציצה בין הסכך שמעל הסוכה לבין השמיים, לפחות מעל מקום מושבם של הגברים החייבים המצווה. בעקבות זאת נהגו בני ישראל להקים סוכות בשטחי הגינה והחצר שמסביב לבית או במרפסות בלתי מקורות. כאדריכל ומתכנן ערים אני יודע בבירור שתופעת המגדלים הגבוהים הבנויים על מגרשים קטנים תלך ןתגבר עם הזמן, ודווקא במיוחד בארצנו הצפופה שאיננה משופעת במשאבי קרקע. כתוצאה מכך אין ספק שרוב האוכלוסיה לא יוכל לבנות סוכה כהלכתה, כיוון שמחד גיסא לא יהיה מקום על הקרקע לכל הדיירים ומאידך גיסא לא יהיה ניתן לבנות מרפסות בלתי מקורות שיענו על הדרישה ההלכתית המוכרת לנו. חובה להבהיר שפתרונות מסוימים הקיימים בפרויקטים מסוימים כיום אינם רלוונטיים לעתיד, בין אם מדובר בבניינים מדורגים (הפתרון תקף רק לקומות ספורות, שהרי דירוג מלא של גושי בניין בלתי אפשרי) ובין אם מדובר במגדלים עם אגף אלכסוני (כמו פתרון מתוחכם שהוצג לאחרונה ע"י חב' משה"ב בנחלים - הפתרון מוגבל למגדל נמוך יחסית וממילא מאפשר פתרון למספר מינימלי של גברים ולא לאירוח של עוד גברים במשפחה נרחבת וק"ו של הנשים והטף). בראייה עתידית ניתן לקבוע חד משמעית שלא תהיה שום אפשרות לקיים את הדרישה ההלכתית הזו. במגדלי העתיד תהיינה מרפסות לכל הדירות, אך אלה תמוקמנה בלית ברירה זו מעל זו. האם יש דרך לפתרון הבעיה ? יודגש כמובן שלא תהיה בעייה להמשיך ולקיים את שאר דיני הסוכה, כגון הדפנות (לפחות 3 דפנות, בנוסף לקיר הבניין שבמרפסת), הגובה המינימלי והסכך, אבל מיקום הסוכה מתחת לכיפת השמיים לא יתאפשר. מכיוון שהבעיה כבר עומדת לפתחנו, אבקש ממעלתכם לדון בה בהקדם ולהודיענו דבר. בברכת כל טוב סלה, אדריכל , חיפה
לאדריכל שלום רב, אני משיב קצת באיחור, מאפס הפנאי. לא נראית לי אפשרות של היתר סוכה שלא מתחת לכיפת השמים. ושמא ניתן למצוא פתרונות תכנוניים מתוחכמים באמצעות חברות הבניה הפונות לציבור הדתי, כמו משה"ב למשל (שהזכרת אותה לטובה במייל שלך). ואולי הטוב ביותר היה, גם חברתית, לייעד מקום לסוכה משותפת (או כמה כאלו) על הגג ובחצר, אם יכולת למחיצות ניידות בפנים.
בימי ילדתוי בנינו סוכה משותפת ל-3 משפחות על הגג בבית הורי בירושלים והיה מאד נחמד.
.jpg?BannerID=19){kind=small}
שאלו שאלתכם
