חולה שאין בו סכנה

"חולה שנפל מחמת חוליו למשכב ואין בו סכנה, אומרים לאינו יהודי לעשות לו רפואה. אבל אין מחללין עליו את השבת באיסור דאורייתא..." (שו"ע או"ח שכח,יז).

הגדרת חולה שאין בו סכנה הורחבה והוגדרה על ידי הפוסקים, והיא כוללת א. כל מי ש'נפל למשכב' מחמת חוליו. ב. כל מי שסובל מכאב עד שנחלש כל גופו, אפילו לא נפל למשכב, אלא שאינו יוצא באופן נורמאלי מביתו. ג. הסובל מחום למעלה מהרגיל אצלו. ד. מי שזקוק לטיפול קבוע (כגון חולי סכרת ואסטמה) ואם לא יקבל טיפול שכזה בזמן הוא עלול לבוא ידי סכנה. ה. כל יולדת מיום השמיני ללידתה ועד סוף שלושים יום ללידתה. ו. ילד קטן, כל עוד גופו אינו בריא וחזק כמבוגר (בשש"כ בשם הגרש"ז אוירבך – עד גיל תשע או עשר).

מלאכות שונות שאיסורן מדרבנן הותרו להיעשות בשבת לצורך חולה שאין בו סכנה. כמו כן אמירה לנוכרי, שאסורה בדרך כלל משום שבות, גם היא הותרה לצורך החולה. האם חולה כרוני שנזקק פעמים רבות לחלל את השבת מחויב להיות כבול לגוי צמוד שיסעד אותו? האם מוסדות הרפואה הרבים הקיימים בארץ צריכים להיות תלויים בגוי של שבת כדי לתפקד?

לשם כך מציע מכון 'צומת' את פתרונותיו החלופיים - מכשור רפואי אוטומטי, או הפעלת מכשירים בהפעלה עקיפין - 'גרמא' (שהותרה אף היא לצורך חולה שאין בו סכנה). מכון 'צומת' פיתח שקעי גרמא ניידים שבאמצעותם ניתן להפעיל כל מכשיר חשמלי (בתנאי שאינו דורש לחיצה נוספת על לחצן start). באמצעות שקעים אלה ניתן להפעיל מכשירי אינהלציה ומכשירי אדים ועוד.
 

ההתקדמות הטכנולוגית 'מיחשבה' את כל עולם הרפואה. חולה הנזקק לטיפול תרופתי אינו יכול לקבל מירשם ללא רופא, והרופא אינו יכול לרשום תרופה אלא באמצעות מחשב! האם רק רופאים נוכרים יאיישו את משרות ה'רפא התורן' בשבת? - במכון 'צומת' צועדים עם ההתקדמות הטכנולוגית, ולשם כך פיתחו מהנדסי המכון מקלדות גרמא ו'עכברי' גרמא, ועוד היד נטויה...

 

כמובן שבמקום שקיימת סכנת חיים ('פיקוח נפש'), או חשש לסכנה, אמרה התורה "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה", ואין צורך להימנע מטיפול רפואי בדרך המקובלת.

לינר
havaya
עבור לתוכן העמוד