שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1641: כי תצא י"ד באלול תשע"ו 17/09/2016

שאלה : מה משותף לנושאים הבאים; היש תוקף הלכתי לנישואין אזרחיים? * ביטול נישואיה של עגונה * כפיית גט בזמן הזה * גט לזוג שחי ללא חופה וקידושין * ברכת כהנים בימינו בחיפה ובצפון הארץ * נשיאת כפיים ע"י כהנים לוחמי מלחמות ישראל * מוסר ומלחמה * כריתת אילנות במלחמה ובעת שלום * מצוות הספירה בשמיטה ויובל * חומצת לימון, גלוקוזה וגלוטן בפסח * זמן פורים בספסוסה.

תשובה : אלו הם מאמרים הלכתיים שפורסמו בכרכי 'תחומין', פרי רוחו ועטו של הרב שאר-ישוב כהן זכרו לברכה, אשר הסתלק מאתנו לגנזי מרומים בג' באלול השתא, יומא דהילולא של הראי"ה קוק זצ"ל. ולמי שלא בקי נציין כי הרב שי"כ (להלן: רש"י) הוא בנו של הנזיר הירושלמי המופלא, הרב דוד כהן, תלמידו המובהק ועורך ספרי ההגות של הראי"ה קוק. פרט משפחתי נוסף ראוי לציון: הרב שי"כ הוא גיסו של הרב שלמה גורן, הרב הצה"לי המיתולוגי (שנשא את בת 'הנזיר'). כגיסו, גם הוא היה בעל זיקה עמוקה למשמעות הגאולתית של מלחמות ישראל. ראו ברשימת מאמריו לעיל. רש"י לחם בתש"ח בעיר העתיקה ונפל בשבי הלגיון עם נפילת הרובע היהודי. לאחר שחרורו עלה במעלות דרגות צה"ל וכיהן כרב חיל האויר, ובהמשך כרבה של חיפה ה'אדומה'.

הספדים מאלפים רבים נכתבו סביב פטירתו, וכל המוסיף גורע. בשורות הבאות אציין את קשריו למכון 'צומת'. נושא 'המדינה היהודית', שהוא דגלו של מכון 'צומת', היה טבוע בלבו. הוא יסד במסגרת מוסד 'אריאל' שעמד בראשו, בשיתוף יד-הרב-הרצוג, מכון לבירור בעיות הלכתיות טכנולוגיות, שקדם ל'צומת'. משקיבל מוסד זה גוון חרדי עודד את הקמת 'צומת' בתשל"ו (76) והצטרף לעמותה מתחילתה. הוא ניאות לכהן כחבר בועדה המייעצת ל'תחומין' מכרך א (תשמ"א) המחווה דעת על מאמרים 'פרובלמטיים'.

שבת ציבורית קטועה

רש"י העריך מאד את העיסוק האינטנסיבי בשאלת השבת הציבורית בישראל, ברוח הציונות הדתית שזרמה בעורקיו. לימים, בשבתו על כס רבנות חיפה, תמך ביזמת 'חוק שבת' שהוגשה ע"י זבולון אורלב לאכוף סגירה הרמטית של מסחר ומלאכה בשבת, ב'תמורה להעלמת עין' מתרבות ובידור. רבנים חשובים בציונות הדתית הצטרפו ליזמה זו, כאשר ה'מטריה ההלכתית' היא תשובת הרב שאול ישראלי ז"ל בשם..."הלכות קואליציה" (עמוד הימיני סי' יא), בה הוא מתיר לנבחרי ציבור דתיים לחוקק 'חוק שבת קטוע' המחריג את חיפה מאיסור תחבורה ציבורית, כנהוג שם מקדמת ימי המנדט הבריטי. החוק לא נחקק בימי הרב ישראלי, בשל התנגדות חרדית ו...מפד"לית שגויה ("או הכל או כלום"), ומאותה סיבה בדיוק גם בימי הרב שי"כ ודעימיה.

רש"י תמך בשתי ידיו במערך הגיור הידידותי שהקמנו בתשנ"ו (96) במסגרת הרבנות הראשית, וגיור 'מחבק' תאם את אישיותו. פסקי דין שהוציא מתחת ידו, בכהנו כאב"ד חיפה, מעידים על גישה חברתית מתחשבת ומתיישבת 'בתוך עמי'. ראו ברשימת מאמריו בתחומין בתחום זה.

רש"י סימל בעיני דמותו של רב, שהוא גם אישיות ציבורית בחיי המעשה, וכל גישתו היא ממלכתית ו'תחייתית'. דמותו תחסר מאד בנוף הרבנות הציודית בישראל. יהי זכרו ברוך!

(נכתב במוצ"ש שפטים)

הדפסשלח לחבר
לינר
havaya
עבור לתוכן העמוד