מכירת חמץ

הסבר הלכתי

התורה מצווה אותנו "אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם" (שמות יב,טו), למדו חז"ל כי מצוות השבתת החמץ ביום הראשון, היינו, ב-י"ד בניסן לפני חצות היום, משמעותה חיסול החמץ לחלוטין, לבל יראה ולבל ימצא (משנה פסחים ב,א).

אך מה יעשה יהודי אשר מפליג בספינה חודש ימים. אם יבער את חמצו בערב פסח, מה יאכל לאחר החג? אומרים חז"ל: "...הרי זה מוכרו לנכרי ונותנו במתנה וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח ובלבד שיתנו לו במתנה גמורה" (תוספתא פסחים ב,יב).

מכירת החמץ היתה מעשה מוכר ורגיל. משכונות או סתם פקדונות של חמץ שהופקדו בידי יהודים אילצו את היהודי למכור את החמץ. אך אז המכירה היתה מכירה של ממש. יוצא היה היהודי אל השוק מחפש קונה לחמצו ונותנו לו אותו פיזית.

בגלות אירופה, בעת אשר נדחקו היהודים לעסוק במכירת יי"ש בפונדקים וכדומה, כשפרנסתם היתה תלויה בחמץ, לא ניתן היה לוותר על יותר משבוע של פרנסה. או אז הרחיבו מורי ההלכה את היתר המכירה גם למקרה שהחמץ נותר על מקומו, מכוסה, סגור, אך לא יוצא את בית היהודי ומוחזר לו מיד בצאת החג.

אל תמכור -תצרוך הכול לפני החג

כיום, כאשר מכירת מזון נעשית בדר"כ באריזות סגורות או מזון טרי מפוקח ע"י גורמים ממשלתיים שונים, מכירה בין שכן יהודי לנכרי, לא ממש מעשית. מאידך, קונצרנים גדולים ורשתות מזון לא יכולים לחסל את החמץ שברשותם, ואם יעשו כן יהיה מחסור במלאי מזון במשך כמה שבועות אחר הפסח. הרגל מכירת החמץ לבעלי בתי המרזח הפך להיות נחלת הכלל, עד שנדמה שהמהדר במצוות מוכר את חמצו. אך הדבר כלל לא ברור, שכן חובת כל איש לבער את חמצו, אם כן, מה ימכור?! אלא שיש הטוענים שמאחר וכספי הפנסיה שלנו, קופות הגמל וכדומה מושקעות לעיתים גם בחמץ, עלינו למכור את חלקנו בהם, אם כן, חזרה מכירת החמץ אל כל בית אב בישראל.

ובכל זאת – איך מוכרים?

מנהג ישראל הוא כי כמה שבועות לפני פסח מתקיימת 'מכירת חמץ' אצל הרב המקומי (מאחר ויש במכירה לנכרי פרטי הלכות מורכבות, ראה משנ"ב תמח,יז-יט). כל בעל בעמיו מגיע את הרב מגביה סודר (חפץ כלשהו של הרב) ובזה ממנה את הרב להיות שליחו למכור את החמץ לגוי. בדר"כ בעת המכירה היה משלם מוכר החמץ שכ"ט לרב (שבעבר היווה חלק ממשכורתו). 'קבלת הקנין' מבטאת גמירות דעת ורצינות של המכירה אך איננה תנאי במכירה. גם רישום מדויק של מיקום החמץ בבית (שראוי והכרחי לבערו כליל, למעט מקרי יוצאי דופן של הפסד כספי ניכר) מבטא רצינות של המכירה.

בשנים האחרונות, חלק ניכר מפעילותנו החברתית מתבצע על פני המרשתת. גם מכירת חמץ יכולה להיעזר בפלטפורמה נוחה זו לשם כך. מי שמתקשה לקיים את המנהג הישן לגשת את הרב, להגביה 'קנין סודר' ולחתום, רשאי לכתחילה למנות כשליח את נציג אתר האינטרנט, והלה ישב עם גוי למכור את חמץ כלל הנרשמים באתר (או ימנה גם הוא שליח...) שהרי "שלוחו של אדם כמותו לכל דבר חוץ מלדבר עבירה ... ואין העושה שליח צריך קנין ולא עדים אלא באמירה בעלמא בינו לבין חבירו ..." (טור ושו"ע חו"מ קפב,א)

ע"פ זה אין כל מניעה למנות שליח דרך המרשתת ולהשאיר את פרטי המוכר ומיקום החמץ. כך פסק הרב אלישיב זצ"ל והרב קרליץ ('סדר פסח כהלכתו' (יא,י); אור לציון (ח"ג,ט, ב) וכך בפועל נהג החזו"א שלא לקבל קנין סודר (אורחות רבנו ח"ב עמ' יג בשם הר"נ קרליץ).

לסיכום :

א. יש לבער את כל החמץ הנמצא ברשות כל יהודי, עד י"ד בניסן לפני הצהריים.

ב. רשתות שווק, יצרני חמץ תעשייתיים, צה"ל, משטרת ישראל וכדומה – מחויבים למכור את החמץ שבמחסניהם.

ג. אדם פרטי שמסיבות כלכליות, רפואיות או סיבה משמעותית אחרת, אינו יכול לבער כפשוטו את כל החמץ הנמצא ברשותו, רשאי למכרו.

ד. המכירה נעשית ע"י תלמיד חכם הבקיא בכך. על המוכר למנות את הרב לשליחו.

ה. מינוי שליחות למכירת חמץ יכול להיעשות גם במרשתת.

ו. אתר מכון צומת יהיה פתוח למכירת חמץ בדף הבית, החל מראש חודש ניסן אי"ה ועד ערב פסח בשעה 10:00 בבוקר.

ז. יש לרכז את החמץ, תערובת החמץ שמבקשים למכור, במקום אחד, ככל הניתן.

ח. יש לסמן את המקום באופן בולט.

 

 

למעבר לטופס יש לאשר -

 

 קראתי את הסיכום והבנתי וללחוץ כאן

 

 

אפשר להפנות כל שאלה לכתובת rav@zomet.org

עבור לתוכן העמוד