משפט

המשפט במדינת ישראל ואיסור ערכאות

[פורסם בתחומין א 319]

הרב יעקב אריאל
"ואלו המשפטים אשר תשים לפניהם" - למעט דיני עכו"ם או דייני עכו"ם? 'קוצו של י' זו משמעותית לגבי מעמדם של בתי המשפט במדינת ישראל ששופטיהם יהודים אך אינם פוסקים לפי דין תורה. הרב אריאל מבאר מדוע להסמכת הכנסת את בתי המשפט אין תוקף של ציבור שקיבלו עליהם בי"ד של הדיוטות. בסוף מובאת תגובתו של השופט יעקב בזק, ותשובה לתגובה זו, וכן תגובה נוספת מאת הרב אליה כ"ץ.

מעמדם ההלכתי של בתי המשפט בישראל

[פורסם בתחומין יג 337]

פרופ' אליאב שוחטמן
פרופ' שוחטמן, ראש המכון לחקר המשפט העברי באונ' העברית, מחלק בין תחומים שיפוטיים שבהם לבתי המשפט יש דין של "ערכאות" (בפרט כשאחד הצדדים מעוניין בדין תורה). ובין תחומים שיפוטיים שבהם יש לביהמ"ש תוקף של תקנות הציבור (למשל: פלילים וגביית שטרות). הוא בוחן את המצבים בהם ראוי להשתלב במערכת זו, ומאידך - קורא לבתי הדין הרבניים לתקן תקנות שיחזקו את מעמדם בציבור.

ביצוע קניין באינטרנט

[פורסם בתחומין יח 248]

הרב יחיאל וסרמן
האינטרנט חדר לתחומים רבים בחיינו ומציב אתגרים רבים גם מבחינה הלכתית. האם רכישה המתבצעת באמצעות לחיצת כפתור יכולה להיחשב לבעלת תוקף קנייני? האם כוחה של לחיצת כפתור ה'עכבר' שונה מהבטחה מילולית שאינה קניין?
הרב וסרמן, סגן ראש עיריית גבעתיים סוקר את הקניינים השנים ומנסה לענות לשאלה זו?

זכויות יוצרים

[פורסם בתחומין ו 169]

הרב עזרא בצרי
האם יש מקור ל'זכויות יוצרים' ע"פ דין תורה, או רק ע"פ דינא דמלכותא? האם זכות זו עוברת בירושה? האם יש הבדל בין יצירת חולין לדברי תורה? האם יש הבדל בין הדפסה ראשונה לשניה? והאם הזכות מותנית בהוספת סימן 'קופי-רייט' (©)?
שאלות אלו ועוד מתבררות בנימוקי פסק הדין לגבי הדפסת הספר "אם הבנים שמחה" ללא רשות היורשים.

העתקת קלטת ללא רשות הבעלים

[פורסם בתחומין ו 185]

הרב זלמן נחמיה גולדברג
הקלות הרבה שבה ניתן לשכפל והעתיק יצירות תכנים ותוכנות, עלולה להוריד לטמיון את השקעתו המרובה של היוצר. האם יכול המוכר לאסור על הקונה להעתיק את הקלטת (או הדיסק) בשעת המכירה (ע"י רישום התנאי על החפץ)? האם יש הבדל בין העתקת קלטת מקורית לקלטת מזויפת? האם מותר לקנות או לקבל מתנה ממי שזייף קלטת?

סדר עדיפויות בטרמפיאדה

[פורסם בתחומין ז 397]

הרב ישראל שחור
'הלכות טרמפיאדה' לא תמצאו בשולחן-ערוך, אך למרבה הפלא הן קיימות ושכיחות מאוד. למשל: למי זכות הקדימה - לכהן, אישה, ת"ח או יתום? העומדים בטרמפיאדה בצפון הארץ ומגיע טרמפ לאילת, לפי 'שורת הדין' מי קודם - זה שחיכה הכי הרבה זמן (שגר בטבריה) או זה שרק עתה הגיע אך זקוק להגיע לאילת? ומה הדין במקומות שבהם השהייה בטרפיאדיה מסוכנת?

עבור לתוכן העמוד