מיחם חשמלי

''לשם מה דרושה תווית הכשר למיחם מים?''. מסתבר כי אכן קיימות בעיות המצריכות תשומת לב מקצועית גם למיחם מים חשמלי.

החששות העיקריים במיחמים ובתרמוסים חשמליים הם:

1. חשש שמא הוצאת מים תזרז הפעלה חשמלית .
2. חשש להרתחת המים הכלואים במדיד .
3. הפעלת מנגנונים נלווים.

1 . זירוז הפעלה חשמלית. כדי לדעת באלו מיחמים קיים חשש לזירוז ההפעלה ע"י הוצאת מים, צריך להכיר את שיטות הפעולה השונות שלהם. הטכנולוגיה הבסיסית של מיחם לשבת כוללת שתי פעולות: הרתחה ראשונית (מערב שבת) ושמירת חום, כאשר המעבר בין המצבים השונים תלוי בסוג המיחם.

  א. גוף חימום לשמירת חום. הדור הראשון של המיחמים, המוכר לכולם מהתמונה הסמוכה, מכיל שני גופי חימום שונים, אחד להרתחה והשני עוצמתו נמוכה והוא מיועד לשמירת חום. המעבר ממצב הרתחה למצב שמירת חום נעשה בצורה ידנית לפני השבת. למיחם מסוג זה אין תרמוסטט (מלבד תרמוסטט ביטחון למניעת שריפה במקרה של אידוי כל המים) ואין בו כל חשש שמא הוצאת המים תזרז הפעלת גוף חימום.
 אם דיברנו על 'גוף חימום לשמירת חום', כדאי לדעת שאכן ברוב המיחמים והתרמוסים גוף חימום זה הוא אכן גוף חימום נפרד, אך בדגמים מסוימים זהו אותו 'גוף חימום להרתחה' שמערכת אלקטרונית (דימֵר) 'מעמעמת' את עוצמתו. מבחינה הלכתית אין הבדל בין דגמים אלו. בדגמים מסוימים המערכת האלקטרונית מאפשרת למשתמש לווסת את החום של אותו גוף חימום לשמירת חום ע"י בורר טמפרטורה חיצוני. ויסות החום חייב להיעשות בערב שבת, אין לגעת בבורר בשבת!
 

ב. תרמוסטט. בדגמים חדשים יותר (מצוי בעיקר בתרמוס חשמלי), המעבר ממצב הרתחה למצב שמירת חום נעשה באופן אוטומטי, ע"י מד לחץ אדים (פרסוסטט). בדגמים אלו המעבר ממצב שמירת חום למצב הרתחה במקרה שהמים התקררו ('הרתחה חוזרת') נעשה על ידי תרמוסטט .
הוצאת מים מהמיחם גורמת לאיבוד חום מועט במיחם, ומשום כך ישנם הנמנעים מלהשתמש במיחמים אלו בשבת מחשש שמא השימוש יזרז הפעלה נוספת. מאידך, רבים המתירים את השימוש במיחמים אלו מפני שהשפעת המשתמש על פעולתם היא מזערית, אינה ישירה ואינה ניכרת לעין. כניסת המערכת למצב 'הרתחה חוזרת' תלויה בעוצמת גוף החימום לשמירת החום (בדגמים בהם גוף החימום לשמירת חום הוא בעל עוצמה גבוהה, המיחם לא ייכנס כלל ל'הרתחה חוזרה' אלא א"כ יתווספו בו מים קרים!).

למעשה, מכון 'צומת' מתיר לשימוש דגמים אלו לאחר בדיקה יסודית לשלילת השפעה ישירה על המערכת ע"י הוצאת מים, ומעניק לדגמים אלו 'תעודת כשרות טכנולוגית'. לדגמים אלו לא ניתנת תעודת כשרות למהדרין!

ג. סימרסטט. במיחמים מסוימים שמירת החום בשבת נעשית ע"י סימרסטט המפעיל ומכבה את גוף החימום לפי זמן קצוב, וללא תלות בטמפרטורת המים. לדגמים אלו יש בורר דרגות חום חיצוני הניתן לשליטה ע"י המשתמש. בורר הדרגות של הסימרסטט מאריך ומקצר את זמן ההפעלה והכיבוי של גופי החימום לפי דרגת החום הנדרשת. אנו מאשרים שיטה זו 'למהדרין' . יש להקפיד על הרתחה ראשונה לפני השבת. אין לגעת בבורר דרגות החום בשבת!
 

2. הרתחת מי המַדִיד. ברוב המיחמים יש צינורית קטנה המשמשת כ'מַדִיד' - מחוון לכמות המים שבמיחם. הצינורית מחוברת למיחם בחיבור צר שאינו מאפשר זרימת מים חופשית בין שניהם. ייתכן איפוא שהמים בצינורית לא רתחו, וכאשר יוציאו מי שתיה מהמיחם - מי הצינורות יתערבו במי המיחם ויתבשלו. הבעיה מחריפה במיוחד בתרמוס חשמלי עם משאבת חשמלית להוצאת המים, שכן המים שבמנוע המשאבה רחוקים מהשפעת גוף החימום. מכון 'צומת' נותן אישור 'למהדרין' רק לדגמים בהם חום המים שבתוך המדיד אינו יורד לעולם מתחת ל'חום שהיד סולדת בו'. כאשר טמפרטורת המים שבמדיד יורדת והיד אינה סולדת בהם – יקבל המיחם 'תעודת כשרות טכנולוגית' (אישור רגיל) בלבד. במיחמים אלו מומלץ מבחינה הלכתית להוציא כוס מים מהמיחם לפני כניסת השבת, ובכך מבטיחים כי המים שבמדיד (אשר דרכו יוצאים המים במיחמים הללו) רתחו פעם אחת, ולבישולם בשנית יש צדדים רבים להקל (ראה אגרות משה או"ח ד, עד,יט; הר צבי ט"ל הרים, מבשל,א). [יש לציין כי אף ברוב הדגמים שבהם טמפרטורת המים יורדת, בשעת ההרתחה הראשונה גם המים שבמדיד רותחים. פירוט בעניין ניתן לראות ברשימת המיחמים המאושרים באישור רגיל ].
חום המים שנקבע ל 'יד סולדת בו' (להחשיב את המים כמבושלים, לקולא) הוא 50 מעלות צלזיוס.
 

3. הפעלת מנגנונים נלווים. בתרמוסים חשמליים רבים ישנה משאבה חשמלית להוצאת המים בנוסף למשאבה הידנית. כדי לקבל כשרות 'למהדרין' מחויב היצרן לנתק משאבה זו בשבת ע"י מתג חול/שבת. (כמו כן בדגמים בעלי תרמוסטט, כדי לקבל אישור 'למהדרין' מחויב היצרן לנטרל את התרמוסטט ע"י מתג זה).
 

נציין כאן כי מרבית המיחמים בשוק הינם תוצרת חוץ ומחייבים טבילה. כדי לקבל המלצות על דרך הטבילה. 

על פי ההלכה * , מיחמים המיוצרים בחו"ל חייבים בטבילה . ניתן לבצע זאת כדלהלן:

1. כדי לקצר את שהות המיחם במי המקווה, ניתן למלא אותו במים לפני טבילתו, ולטבול במהירות כך שמי המקווה ייגעו במים שבמיחם. לאחר מכן, יש להניח את המיחם ליבוש (בצורת עמידתו הרגילה; לא הפוך!) למשך מספר ימים.
ניתן להדביק סרט דביק על החורים הנמצאים בתחתית המיחם, וכן לסתום בצמר גפן וכד' את שקע הכבל החשמלי, ולהדביק עליו סרט דביק.

2. לחילופין, ובמיוחד במיחמי-תרמוס עם פיקוד אלקטרוני זו האפשרות היחידה הסבירה: להכניס את המיחם לתוך שקית ניילון ולהדביק את שולי (קצוות) השקית בסרט דביק, כך שמי המקוה יגיעו רק לתוך המיכל הפנימי (שבו יימצאו המים החמים).
כיוון שמיחם התרמוס הוא 'כלי בתוך כלי', ניתן לסמוך על הטבלת החלל הפנימי של הכלי הפנימי בלבד, שכן חלקו החיצוני (של המיכל הפנימי) לעולם הוא 'נסתר'.

האפשרויות הנ"ל מבוססות על תשובת האגרו"מ (יור"ד ח"א סי' נז) לפיה יש להחשיב מתקן כזה כשני כלים נפרדים, ורק הפנימי הוא הטעון טבילה. החיצוני הוא לא 'כלי מאכל' אלא מכשיר החימום וההרתחה. מכיון שהכלי הפנימי נשאר תמיד פנימי, הרי החלק החיצון של הכלי הפנימי הוא בבחינת 'בית הסתרים' ויש מקום לומר שאינו טעון טבילה, כמ"ש הגרמ"פ שם. למדנו על אפשרות זו מפי אחד מגדולי הפוסקים המובהקים עמו אנו מתייעצים תדיר. הוא מורה כך בשל 'שעת הדחק' בשל חשש מהרטבת המיחם ופגיעה במנגנון האלקטרוני. הנחייתנו זו מבוססת על גישתנו העקרונית כי בפסיקה ציבורית יש מקום לנקוט בדרכי הקולא האפשרית. ואם לא כן – ימנעו בכלל מלטבול.

עצה נוספת: במקום להטביל את המיחם, ניתן להפקיע ממנו את חיוב הטבילה!  - כיצד? כלי שחלקיו מיוצרים על ידי גוי, אך הרכבתו נעשית על ידי ישראל, פטור מטבילה, מכיוון שחלקי הכלי לפני הרכבתם אינם נקראים "כלי", ונמצא שפעולת הישראל הופכת אותם ל"כלי", ודינו כתוצרת ישראל. לכן ניתן למסור מיחם זה לבעל מלאכה שיפרקהו וירכיבהו מחדש, ויפקיע ממנו את חובת הטבילה. עצה זו אינה 'מועדפת' על ידינו מחשש שהאומן לא יפרק את הכלי פירוק מוחלט.

פרטים נוספים ניתן לראות במדור שאלות ותשובות  תחת הכותרת: טבילת מיחמים - תשובה 'לאחד מחשובי הרבנים'

הבהרה: יצרני המיחמים מסירים את אחריותם ממיחמים שהוטבלו במים. יש לקחת זאת בחשבון מראש! (כמו כן פירוק והרכבה של מיחם שנעשה אצל בעל מלאכה שאינו מוסמך מטעם החברה, גורם לאובדן אחריות היצרן).
 

* הערה: יש המקילים שלא להטביל מיחמים וכלי בישול העלולים להתקלקל בעקבות ההטבלה (ראה: הטבלת כלים חשמליים, הרב ראובן גנזל, תחומין כז), אך דעתם אינה מקובלת על רוב הפוסקים.

• רשימת הדגמים שקיבלו 'כשרות טכנולוגית למהדרין'
• רשימת הדגמים שקיבלו אישור (רגיל) לשימוש בשבת
   
  

המיחמים שברשימה זו מותרים לשימוש בשבת על פי ההלכה, מיחמים שלא קיבלו אישור 'למהדרין' זה מפני אחת מהסיבות:

א. בחלקם טמפרטורת המים שבמדיד יורדת אל הסף התחתון של חום שהיד סולדת בו (כ- 50 מעלות).

ב. חלקם כוללים תרמוסטט שאמנם אינו מושפע מהוצאת המים, אך בעקיפי עקיפין ובמידה שאינה ניכרת לעין ייתכן שישנה כזו. בטבלה שלהלן השתדלנו לנמק את סיבת אי-מתן אישור ל'מהדרין' - לשיקול דעתו של הצרכן. ג. ישנו בורר טמפרטורה שמאפשר בקלות שינוי חום המים (אין לגעת בבורר זה בשבת).

הבהרה:  ברשימה זו מופיעים מכשירים שנבדקו ואושרו מ- 2010 ואילך, אנו ממליצים לא לקנות מכשירים שנבדקו ואושרו לפני התאריך הזה כיוון שלפעמים היצרנים משנים את המיחם עם השנים.

לרשימה ישנה יותר לחצו כאן .