שאל את הרב

חיפוש בשו''ת:
 
מעל 100 תוצאות. מוצגים 91 - 100.

מכשירים ביתיים

הפעלה חשמלית על ידי גלי קול

האם ניתן להשתמש בגלי קול כדי להפעיל מכשיר חשמלי, לדוגמא חיוג בטלפון על ידי זיהוי קולי?

בעינינו כל ציוד המתוכנן להפעיל משהו בהשפעת האדם - נחשב כהפעלה ישירה, ואין בו אפילו לא קולא של 'גרמא'.
כל מה שאסור לעשות בידים ממש, אסור גם ע"י שלט, או חיישן תנועה, או חום או קול וכד'.
למשל, התקרבות לדלת הנפתחת ע"י 'רדאר', או חיתוך קרן אור. מבחינה זו גלי הקול זהים.
אם ע"י זיהוי קול אפעיל מכשיר טלפון סלולארי (מצוי בכל מכשיר) ובאמצעות החיוג אפעיל חלילה פצצה - כאילו הפעלתי בידי.
אכן, גם הפעלות ישירות בידם לעתים רבות הן רק ברמת איסור דרבנן ולא מן התורה.
והיה ברכה

קורא ספרים אלקטרוני E-Book

שלום רב, קנו לי במתנה קורא ספרים אלקטרוני בעל מסך מגע ורציתי לדעת אם הוא מותר לשימוש בשבת אם הדלקתיו מבעוד מועד. בתשובות אחרות ראיתי שתכנה מותרת מלכתחילה ולכן נראה שכל הפעולות כגון "העברת דף" שמבוצעות באמצעות תכנה במכשיר כתגובה להעברת או נגיעת אצבע על המסך, הרי הן מותרות, הלא כן? תודה מראש.

מסכי מגע הנפוצים הם מסוג של סגירת מעגל וחיבור פיסי בנקודת המגע.
כתבנו להתיר תכנה כאשר אין כל סגירת מעגל, כמו למשל במצלמת בטחון המצלמת ברציפות, והאדם העובר גורם לכך שדמותו תופיע במסך וכיו"ב.
כמו כן, בספר אלקטרוני (e-book) יש גם מרכיב גבוה מאד של מראית עין ולכן אסור להשתמש בו בשבת.
והיה ברכה

טלפון נייד כשעון מעורר בשבת

האם מותר לכוון את השעון מעורר בפלאפון מערב שבת לשבת בבוקר(מנגינה)?והאם מותר לכבות אותו?(יש נודניק שמפסיק רק לאחר שעתיים)

שלום רב,
לכבות בודאי אסור, ולכן כבר יש בעיה מעשית (בדוחק ניתן אולי להתיר להרחיק את המכשיר או להטמינו בין כרים וכסתות, וכל זה בדרך 'שינוי' שאיננה כ"כ פשוטה).
להדליק - דהיינו להפעיל מיום ששי; אינני סבור שראוי לעשות כן בעיקר בשל 'חשד הרואים' או 'שמא יכח ויכבה'. ואמנם בשו"ע נפסק להתיר 'שעון קוקיה' או מטוטלת המקשקש לפרקים ידועים, אך שם נאמר כי "הכל יודעים שעורכים אותו מאתמול". חושבני שביחס למכשיר סלולארי - עדין "אין הכל יודעים" ובפרט בצליל של מנגינה, וטרם נתקבע מנהג להתיר, ולכן כל החששות קיימים.
מאידך, שעון מעורר רגיל - רבים המתירים (אם אין צורך לכבות).
והיה ברכה

סכין גילוח מסוג ג'ילט פיוג'ן

ראיתי לאחרונה סכין גילוח מסוג ג'ילט פיוג'ן ונודע לי שעיקרון העבודה שלה הוא שהסכין הראשונה מושכת את השערה ויתר הסכינים חותכות אותה ואז השערה החתוכה חוזרת לעור בחזרה וגם אם לוחצים חזק הסכין לא פוצעת את העור כמו הסכינים הישנים. שאלתי היא האם מותר להשתמש עם סכין כזאת לגילוח הפנים ואם לא מדוע? אשמח לתשובתכם.

ההיתר למכונות חשמליות שאושרו על ידינו איננו תלוי בסוג הסכין עצמו. מאידך, אין כל היתר, וזה איסור חמור מן התורה, להתגלח ישירות בסכין ('תער') ולא משנה מהי החדות.
והיה ברכה

האם מותר לשחק בהוקי אוויר בשבת?

האם מותר לשחק בהוקי אוויר בשבת?

למען האמת, מכיון שלא ראיתי את המכשיר בפועל, אלא רק בלינק ששלחת, קשה לי מאד לומר משהו בענין.
יתכן שעקרונית אין בעיה, אך השאלה היא האם יש מקום לחשוש לכל מיני פעולות עזר ולוואי בעייתיות.
 
ועוד לא אמרתי כלום על שאלת ה'אוירה' בשבת ומה שנקרא בהלכה 'עובדין דחול'. לחלק מן המשחקים הפופולאריים נלווה איסור הנקרא "שמא יכתוב", גם למי שבטוח שהוא לא יכתוב.
למשל, כדורסל - אין בו שום מלאכה ואעפי"כ לא מקובל לשחק במגרש (להבדיל מסתם השלכות כדור לסל בחצר, ולא כמשחק תחרותי).
כמו כן לא מוכר לי כלל פרמטר נוסף, האם השחקנים מתאמצים, מעין מרוצה כמו במשחקי כדור שונים?

שטיפת כלים במדיח ע"י גוי

באולם אירועים האים מותר לעכו"ם לשטוף כלים במדיח בשבת? ובפרט בשבת בצהרים במקום שאין צורך לכלים עד אחרי שבת?

הכלל הוא ש'נכרי על דעת עצמו עושה'.
לכן צריך לומר לו שהוא אחראי על ההדחה, ויעשה מה שהוא רוצה.
אין צורך למנוע אותו מלהדיח במכונה חשמלית, ובתוך השבת, גם אם הכלים לא דרושים לי היום.
והיה ברכה

מערכת אזעקה ביתית בשבת

בכל פוליסת ביטוח דירה בכל חברת ביטוח בארץ, קיים תנאי מיגון, שבו המבוטח מתחייב להפעיל את מערכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאיישת. מה הפתרון למבוטח דתי, אשר אין באפשרותו להפעיל את מערכת האזעקה בשבת, בעת שהוא יוצא מהבית לביתהכנסת או "חלילה וחס" לבקר חברם באותה שכונת מגורים? הרי לא יעלה על הדעת, שיפעיל את מרכת האזעקה?

למען האמת, לא ידוע לנו על פתרון המוסכם על פוסקי ההלכה המקובלים.
יש חברות המציעות שעון שבת המכוון לזמנים ידועים מראש, ו/או לאיזורים ידועים מראש. הללו צריכים להיות מתוכננים מיום ששי.
יש גם בעיה עם גלאי האזעקה הממשיכים לפעול בשבת, גם בשעה שהמערכת 'כבויה'. לדעתנו ניתן להסדיר זאת באמצעות החברה המתקינה כך שבזמן שהאזעקה לא פעילה - גם הגלאים לא יפעלו. ניתן לקבל פרטים אצל מהנדס 'צומת' מייש לפידות (0524-295291).
 
מכון 'צומת' מציע מערכות אזעקה יחודיות לבתי הכנסת, המאפשרות דריכה וניטרול בשבת עצמה בכל עת. מדובר בהגנה על ארון הקודש בלבד, ללא גלאי נפח (תנועה), אלא גלאי פתיחה וזעזועים. גם על כך ניתן לקבל פרטים אצל מהנדס צומת הנ"ל.
 
היו ברוכים

חג"ז - מתיחת קפיץ

שלום רב 
קניתי לרב שלי חגז במתנה, אולם הוא סירב לקבלה משום שהיא אסורה בשימוש.  בנוסף הראה לי הלכה מפורשת בשולחן ערוך כי שעון שעמד מלכת, אין לדרוך את קפיציו שוב. 
במקרה של יום טוב כאשר רוצים לחמם את האוכל לסעודה שניה נידרש לדרוך את הקפיץ מהתחלה פעולה אשר אסורה במפורש בשולחן ערוך. 

השאלה: על איזה היתר מסתמך החגז?

ה'חגז' הוסכם ע"י רבנים רבים. בדף נלוה מתנוססות חתימותיהם של הגר"ע יוסף והגר"י נויבירט שליט"א.
ראה בספר שמירת שבת כהלכתה, בפרק על צעצועים בשבת, בשם הרב ש"ז אוירבך זצ"ל שהתיר צעצועי קפיץ, בניגוד למתיחת שעון, כי בשעון כאשר הקפיץ 'נגמר' - השעון נחשב במידת מה 'מקולקל'. מאידך בצעצוע קפיץ - זו דרכו להמתח ולהשתחרר וזה שימושו.
כמו כן, אין מי שמעלה על דעתו לאסור דלת הנסגרת ע"י 'מחזיר שמן', שגם בה האדם 'מותח' (דוחס) משהו המשתחרר אח"כ לאט ומחזיר הדלת. וכמובן דלת (בדרך כלל רשת) המוחזרת ע"י קפיץ רגיל. ובודאי שאין הבדל בין קפיץ קוי לסיבובי.
מי שרוצה בכ"ז להחמיר - לא ניאלץ אותו להשתמש ב'חגז'.
והיה ברכה

שעון יד בעל חיישני טמפרטורה

האם מותר להשתמש בשעון יד בעל חיישני טמפרטורה
שאמור לחוות טמפרטורת סביבה בשבת - כאשר האדם העונד אותו בעל סיכוי סביר לעבור בין סביבה חמה לקרה וכן להיפך ובכך לגרום לשינוי הטמפרטורה ומכאן לגרום לשינוי המחוון (דיגיטאלי) בשעון היד

לדעתי אסור לשאת שעון כזה אם חיווי הטמפ' גלוי וניכר.
אם הוא מכוסה (אינני יודע איך וכיצד ניתן בכלל לכסות), או שצריך ללחוץ על לחיץ כלשהו כדי לראות את הטמפ' אך כרגיל הוא לא גלוי לעין - מותר.
כל הנל אמור במכשיר שיש בו גם שעון המראה את השעה, ולא רק מד טמפרטורה.
אם הוא מיועד רק למדידת טמפ' - אסור.
והיה ברכה

החלפת בלון בסודה קלאב

שלום!
ראיתי את התשובה באתר לגבי הכנת סודה בשבת והחלפת בלון בשבת. וז"ל: "האם מותר להכין סודה בשבת ממכשיר עם בלון לחץ? האם מותר להחליף בלון בשעת הצורך?

גדולי הדורות נחלקו בעניין זה, אמנם המנהג התפשט כדעת המתירים (ביניהם: המהרש"ם, הרש"ז אוירבך, הר"י וייס זצ"ל במנחת יצחק ויבל"ט הר"ע יוסף שליט"א). אמנם היו שהחמירו (בעל הציץ אליעזר ועוד).
בין המתירים - היו שהתירו אף להחליף בלון גז בשבת עצמה (הרש"ז והר"ע יוסף).
לפיכך מותר להכין סודה מבלון, ואף הנוהגים להחליף בלון בשעת הצורך יש להם על מי שיסמכו"

שאלתי: לגבי החלפת בלון, למיטב זכרוני הפוסקים הנ"ל דיברו על סיפולוקס שמחליפים בו בלון כל ליטר או משהו כזה וזה בהחלט עונה על הקריטריון של המשנה ברורה בסי'''' שי"ג ס"ק מה, שזה כמו כיסויי כלים שעשויים לפתחם ולסגרם. אך האם זה נכון על הברגת בלון בסודה סטרים או סודה קלאב בהם הבלון מספיק לכ-30 ליטר? האם זה גם כלול בהיתר המובא במשנ"ב הנ"ל? אשמח לדעת מהו הגדר (=שיעור הזמן)של עשוי להפתח ולהסגר שמופיע במשנ"ב הנ"ל.

לדעתי אין כאן שאלה של זמן, אלא מדובר במיכל שמתרוקן ומיועד להחלפה, ולכן דרכו בהחלפה זו.אכן, אני מסכים שמי שמחמיר בכך תבוא עליו ברכה, כי ההחלפה היא די נדירה, ובדר"כ גם אפשר ל'חיות' יום אחד בלי סודה.

היו ברוכים

חיישן תאורה של השכן

שלום. הבנתי לפי המאמר של הרב אלישיב קנוהל כי אם לשכניי יש נורה שאני לא שולטת עליה, הפועלת על חיישן תנועה ונדלקת כאשר עוברים לידה, זה בסדר לעבור לידה ועדיין לא מחללים שבת. הבנתי שנורות לד ופלורוסנט מותרות אך האם נורת הלוגן היא גם תקינה? חשוב לציין כי השכנים מאוד מתחשבים וכל ערב שבת מכבים לגמרי את הנורה בכדי שלא תידלק על ידינו אבל פעם אחת קרה ששכחו ואומנם הערנו להם שוב, אך דבר זה כמובן שיכול לקרות שוב עקב טעות אנוש. לא נעים כבר להגיד להם עוד פעם על העניין ואפילו רמזנו להם שינסו להזיז את החיישן אך כנראה שאי אפשר או משהו כזה כי בימים רגילים האור כמעט תמיד נדלק שאנו עוברים שם (הוא נמצא מעלינו, יש לנו כניסה פרטית וגם להם). הם באמת באמת בסדר ומתחשבים בנו לגמרי. השאלה היא מה לעשות? כי אין לנו כל צורך בנורה הזו כאשר היא נדלקת (נדלקת בעל כורחנו), וגם בדר"כ זה כבוי בשבת, אבל מה אפשר לעשות אם ישכחו? רב מסוים הציע לי להציע להם להחליף את הנורה על חשבוני לנורת לד או פלורוסנט אבל באמת שאני מרגישה שאני חודרת לפרטיותם ומי אני בכלל שאגיד להם מה לעשות? במיוחד אחרי שביקשתי מהם פעמיים לטפל בעניין. וכמובן שאינני רוצה להסתכסך איתם חס וחלילה ואולי הם יתעצבנו כבר מכל השאלות וההערות שלי ואני לא רוצה שזה יקרה כי הם באמת אנשים טובים. ואני רוצה לשמור על שלום בית איתם. השאלה היא מה קורה אם יש להם נורת הלוגן ולא הנורות ה"מותרות"? ומה כדאי לעשות?
ולגבי התשובה שלכם שנמצאת באתר צומת: כי אפשר להתיר בשעת הדחק שיהיה אור נוסף בחדר מדרגות משותף,
במקרה שלי מדובר לא בחדר מדרגות אלא בכניסה פרטית. ועקב כך אני מרגישה שזה לא יהיה נעים לבקש מאדם לשנות את התאורה שלו שהיא בביתו הפרטי, כחלק מכניסתו הפרטית. נכון שזה משפיע גם עלי אבל זה עדיין אזור שלו. וגם זה לא שהוא לא רוצה, אלא מצא פתרון אחר שיכול להיות בעייתי לי. האם זה נקרא "בשעת הדחק"? ולגבי האור הנוסף-בעקרון ממש אבל ממש אין לי צורך בתאורה שלו. ושימת אור נוסף-אין צורך כי יש מספיק אור מבחוץ. מדובר בכניסות פרטיות חיצוניות שלא צריך כלל להדליק אור בשבילן. האם בכ"ז צריך לשים אור נוסף? כי זה באמת לא הכרחי ואין לי שום צורך בכך, בדיוק כמו שאין לי צורך בכך שהנורה שלו תידלק כדי להאיר לי. והאם זה משנה לגבי הלוגן או לד ופלורוסנטים או שבמקרה זה ההלכה היא אותה ההלכה ואפשר להתיר ויש על מי לסמוך? תודה רבה וסליחה על האורך...

בוודאי תשמחי לשמוע כי קיימת פסיקה של הרב שמואל וואזנר שליט"א, מחשובי הפוסקים בבני ברק, שהתיר לעבורק ליד חיישן של השכן גם אם ע"י נדלקת נורת ליבון (פרוז'קטור!) ולאו דוקא נורת פלורוסצנט או לד וכד'. פסק זה מתיר ל'לכת כדרכי'ללא צורך לחפש דרכים עוקפות, גם אם אוכל למצוא כאלו בדוחק מסוים.  
 
את תשובתו הבאנו ב'תחומין' כרך כרך כ"ג, ורבנים רבים, בכל העולם, 'מנצלים' פסק זה כמשמעותי ביותר.
 
יחד עם זאת צריך לסייג ולומר כי מדובר במנורה וחיישן 'בבית השכן' ולא בכניסה לבית שבו אני מתגורר, או בחדר המדרגות, הנועד תיאורטית לשרת גם אותי, ואני לכאורה מעונין בכך אלמלא היה אוסיר שבת.
 
בסיטואציה המתוארת בשאלתך אין כל בעיה לסמוך על פסק זה, ולהתיר.
 
היי ברוכה

מקרר דיגיטלי

בשעטו"מ, בננו מתחתן ואישתי הלכה איתו היום לקנות מקרר. בחנות אמרו לה כי כל המקררים היום הם דיגיטליים ולא ניתנים לשימוש על ידי שומרי שבת. הפתרון שהם הציעו הוא: לקנות רק של שארפ, או לקנות מחברה שמוכנה במיוחד לנטרל משהו במקרר (בתמורה לתשלום) שיאפשר שימוש בשבת. האם תוכל להאיר את עיני במה מדובר. אין צורך בעומק ההלכתי אלא מה הבעיה, ומה עושים בפועל. אם אכן יש בעיה, התוכל להמליץ על חברות בהן אין בעיה או שמוכנות לשנות את המבנה?

ראשית, אפנה אותך לאתר צומת. למעשה אייטם זה מופיע ממש בדף הבית, לחץ כאן כדי לפתוח 
שנית, בקצירת האומר:
 
לדעתנו במרבית המקררים מספיק לנתק את לחצן הדלת (כלומר להשאירו לחוץ גם כשהדלת נפתחת) ובזה תם הענין.
לא מספיק לנתק הנורה כי לחצן הדלת משפיע במישרין גם על מאוורררים (מנתק אותם כשהדלת פתוחה) הדואגים לפיזור הקור בשוה.
יש חברות המספקות כמין פקק או אלמנט אחר המאפשר השארת הלחצן לחוץ כל השבת. יש כאלה שמדביקים עם סרט דביק חזק.
 
כך אני נוהג בביתי וכך 90% מהציבור ויותר.
שיטה זו בנויה על ההיתר של הרש"ז אוירבך זצ"ל שההשפעה העקיפה על התרמוסטט בעקבות פתיחת הדלת מותרת בהיותה זניחה, ו"לא מתכון" ו"גרמא" ועוד צירופים נוספים.
 
חלק מן הציבור החרדי (ואולי מעט חרדלי) לא מסתפק בכך ומשלם כמה מאות שקלים עבור "סידור שבת למהדרין" המנטרל את השפעת האדם מן התרמוסטט. בשבת המנוע עובד לפי זמנים ולא לפי טמפ'. בפועל זה יוצר בעיות בשימוש: המצאכים לא מספיק קרים או יותר מדי קפואים.
 
יש בשוק מקררים הקרויים דגיטליים שהם מאופיינים בצגים על הדלת. לגביהם אנו כותבים ש"לא מומלץ" כי יש בהם חיישנים שאנחנו לא מכירים ומי יודע? למען האמת החברות בעצמן טוענות שאינן יודעות בדיוק מהם החיישנים (אולי חיישן פוטו המבחין באור הנכנס?).
כאמור, אלו מקררים יקרים ומשוכללים ומסופקני כי זה מה שהחתן והכלה מעוניינים. המוכרים משתמשים לעתים במילת הקסם 'דגיטלי' כדי לקדם מכירות, ולא מפיהם אנו חיים. כאמור, האיפיון הוא בצגים על הדלת.

איזה פוסק מתיר את המנורה אור לי?

איזה פוסק מתיר את המנורה אור לי?

ההכשר למנורת 'אורלי', כמו לשאר הנושאים שאנו עוסקים בהם, הוא של...מכון 'צומת'.
 
אנחנו מתייעצים עם רבנים נודעים, אך האישורים שאנו מנפיקים הם שלנו.
החפץ - ירכוש והחדל יחדל.

הפעלת כיריים חשמליות ע"י שעון שבת ביום טוב

מה ההלכה לגבי שימוש בכיריים חשמליים (עם כפתור מכני)לא דיגיטלי ביום טוב.הדלקה וכיבוי ע"י שעון שקע

יש מפוסקי דורנו הסבורים שגרם-הדלקה ביום-טוב מותרת.
לפי"ז יהיה מותר להדליק בזמן ששעון השבת כבוי, והתוצאה תתבצע אח"כ, במועד השעון.
גמח"ט וחג שמח
הרב ישראל רוזן,
מהנדס

הפעלת מצלמה ע"י שעון שבת בשביל לצלם ברית/בר מצווה

שלום !!!! ברצוני לשאול את הרב(בעצמו) שאלה בהלכה!!!!!

     אני רוצה להתחיל עסק של מצלמות. בעסק אני רוצה להציע לקהל שנולד להם בן בשבת ועושים ברית בשבת להנציח את האירוע. המצלמה הדיגיטלית המיוחדת, תוצב במקום גבוה מלפני השבת במקום בו מיועד המוהל לערוך את הברית, תצלם כל דקה ברצף ללא התערבות בני אדם (באוטומטיות) ותחובר לשעון שבת. היא תעבוד מתחילת השבת עד צאת השבת, כך שלא יגעו בה ותצלם תמונות ברצף(אם ירצו יעמדו מולה דקה והמצלמה תצלם אותם).כך יכולו לתעד את הברית ואני שואל האם גם לשמור את השבת? האם זה מותר הלכתית???יש מקרים בהם כן יהיה מותר להשתמש??

    אני משיב באיחור רב בשל היעדרות מן הארץ ועומס עבודה שוטף. אמנם מתירים מצלמות בטחוניות השומרות את המידע, אך זה לזמן מוגבל וכשדיסק מתמלא - החומר נמחק. לא נראה כי יש מי שיתיר צילומים שישתמרו להנצחה, כברית ובר-מצוה, הן בשל הנימוק הכללי של 'אוירת השבת' ו'עובדין דחול' (=מעשה חולין), ודברים רבים נאסרו מנימוקים אלו בשבת, והן בשל נימוקים הלכתיים של מלאכת 'מכה בפטיש' ו'יצירתיות' הנגרמת ע"י האדם המצטלם, גם אם איננו עושה מעשה בפועל, בידיו או במכוון.

שנה טובה והיה ברכה
הרב ישראל רוזן,
מהנדס ראש מכון צומת

סך הכל : 176
תחומין פלוס
עבור לתוכן העמוד