שאל את הרב

חיפוש בשו''ת:
 
>
גיור
הכשרת כלים חשמליים לפסח
לקראת פסח הקרב מצרפים הנחיות מפורטות להכשרת כלים ומכשירי חשמל למטבח! פסח כשר ושמח!

בע"ה ד בניסן תשפ"א

הכשרת כלים חשמליים לפסח


הקדמה.
שתי דרכי ההכשרה העיקריות הן ליבון והגעלה. בליבון, אנחנו מניחים את הכלי באש של ממש, עד שיינתזו מהכלי ניצוצות, ובהגעלה, מניחים את הכלי בתוך דוד מים רותחים. שתי דרכים אלו אינן מתאימות לכלים חשמליים, שכן הן עלולות להזיק לכלי ולפגוע ביכולתנו להמשיך ולהשתמש בו. אמנם, בליבון, יש ולעתים שאנחנו מסתפקים ב'ליבון קל', היינו 'עד שקש ישרף מצדו האחר', אך גם דרך הכשרה זו אינה מתאימה לכל כלי. עלינו, אם-כן, לבחון דרכים יצירתיות, שיהיו מקובלות לכתחילה על-פי ההלכה, ומאידך ישמרו לגמרי על שלימות הכלי אותו נרצה להכשיר.
משמעות הכלל 'כבולעו כך פולטו', הוא שכלי שהשימוש בו היה במים על האש, דינו בהגעלה בכלי ראשון (המונח על האש ומבעבע), כלי שהשימוש בו היה בכלי-שני, היינו בעירוי וכדומה, דינו בהגעלה ע"י עירוי וכד' (שו"ע תנא,ה). נחלקו הפוסקים האם כלל זה שייך גם בליבון, או שבכלי שבלע ישירות מהאש, הדרך היחידה להכשירו היא ליבון באש ממש [או בטמפרטורה מקבילה, ראה להלן בתנור, ובתנור פירוליטי]. שכן השולחן-ערוך הזכיר דרגות חום רק ביחס להגעלה (כך שיטת רוה"פ: אג"מ יו"ד א,ס; מקראי-קודש לרצ"פ פרנק א,פ,ז; פס"ת תנא,יז). מאידך יש הסוברים שכלל זה מתייחס גם לליבון (מנח"י ג,סו; פשט דברי המשנ"ב תנא,כז).
הרשימה דלהלן באה לתת הנחיות עבור מגוון כלים חשמליים, רובם חדשים, המצויים בשימוש כיום בחלק ניכר מהמטבחים בישראל, ולא באה למצות את כל דיני הגעלת כלים.

א. תנור אפייה –
רבים נזהרים שלא להכשיר תנור לפסח. שכן האפיה בתנור מתבצעת ללא נוזלים בדרך כלל, ואם כן נדרש ליבון חמור (שו"ע תנא, טו), פעולה שבאופן כללי לא ניתן לבצע בתנור חשמלי. סיבה שנייה נעוצה בעובדה שדלת התנור עשויה זכוכית, ולרמ"א זכוכית בולעת ואינה פולטת (תנא, כו).
עם זאת, יש למקילים על מה לסמוך. מי שרוצה להכשיר את התנור, ינקה אותו היטב, ימתין 24 שעות מהאפייה האחרונה, ולאחר מכן יפעיל את התנור על החום המירבי למשך קרוב לשעה. טעמי המקלים: א. אין מגע בין התנור לחמץ. ב. י"א שחמץ נקרא 'היתרא בלע' (ראה משנ"ב תנא,כח). ג. י"א ש"כבולעו כך פולטו" מתייחס גם לליבון.
מאידך, אפשר לכסות את התבשילים בזמן האפייה בפסח, ובכך למנוע מגע של אדי המאכל בדפנות התנור. באפייה לפני פסח המיועדת לימות החג, אין צורך לכסות, אם לא אפו חמץ בתנור במהלך 24 השעות שקדמו לאפיה זו, מאחר ש'נותן טעם לפגם' אינו אוסר לפני הפסח (רמ"א תמז,ב). את תבניות האפיה [ואת הרשת, אם הניחו עליה חמץ ישירות] לא ניתן להכשיר, מכיוון שבלעו חמץ ביבש, וכך גם הרשתות, אם השתמש בהן ישירות בחמץ יבש.
ב. תנור אפייה פירוליטי –
יש להקפיד לנקות את דלת התנור ואת חיבורי המתכת היטב עם חומרים פוגמים, וכן את הגומי שמסביב. הכשרת התנור מתבצעת ע"י הפעלתו על תכנית ניקוי עצמי (Self-cleaning). ע"פ ניסיוננו, אפשר להחשיב טמפרטורה של 450 מעלות צלז' לליבון חמור [יתכן שאף 400 מעלות], ו-300 מעלות לליבון קל. [ראה מאמרינו בתחומין מ'; ובשם הר"מ פיינשטיין ביסודי ישורון עמ' קנז ובספר הגעלת-כלים (הרב צבי כהן) פ"יג הערה תלב;  דבר חברון או"ח ג,ג].
ג. פלטת שבת –
בלעה טעם בעירוי, מגלישת הסירים, ע"כ מומלץ לכסות ברדיד אלומיניום ולהפעיל למשך כ-40 דקות, כך שהחום שנאצר בחלל שבין נייר הכסף לפלטה יגיע לכ-300º וילבן את הפלטה (ראה תחומין מ, מאמרי). מומלץ שלא לכסות את הפלטה ברדיד אלומיניום לכל החג, מאחר וכיסויה מעלה את חום הפלטה לטמפרטורה גבוהה העלולה לגרום לדליקה במשך הזמן. אפשר להשתמש בכיסוי סיליקון [יש לוודא שהוא עמיד בטמפרטורה של 200 מעלות לפחות]. אם הפלטה מכוסה, אין צורך בהגעלה. פלטה שמחממים עליה חמץ ישירות, הרי היא כתנור שצריכה ליבון חמור ואי אפשר להכשירה לפסח.
ד. מדיח כלים –
מנקים היטב את המדיח ואת המסננת שבתחתית המדיח כך שתישאר ללא שומנים. נמנעים משימוש במדיח בחמץ, למשך 24 שעות. את הרשתות יש המחליפים [הסוברים שדינו של פלסטיק, כחרס, שבולע ולא פולט, ראה אג"מ ב,צב]. למעשה, ניתן להשאירם במדיח ולהפעילו על התוכנית החמה והארוכה ביותר לשם הגעלה (לרוה"פ מועילה הגעלה בפלסטיק – פס"ת תנא,נג). בכל השימושים בפסח, רצוי להכניס את הסבון לתא שטיפת הכלים [ולא למקום המיועד לו] משום שהסבון שבתא הקטן נכנס לפעולה רק בשלב מאוחר יותר של השטיפה. יש שהחמירו שלא להשתמש כלל במדיח בפסח, מחשש שמכיל חלקי חרס, אך רוב המדיחים היום אינם כאלה (ראה מאמרו של הרב ישראל רוזן בתחומין יא, ביחס למספר תשובות באג"מ).
ה. מחבת מצופה טפלון / 'שיש' / טיטניום –
מחבת רגילה, מכשירים בליבון קל (רמ"א תנא,יא). חז"ל אסרו להכשיר כלים עדינים שיש חשש שההכשרה לא תתבצע כהלכה מחמת שיחששו לשלימותם (שו"ע תנא,א; משנ"ב שם יג-יד). כך הדין גם ביחס לחומרי הציפוי הסינטטיים (אג"מ או"ח ב,צב), ועל-כן, אין להכשיר לפסח מחבתות מצופות.
ו. בר מים, מיחם, מכונת קפה –
בר מים המשמש לשתייה חמה בלבד, וכן מכונת קפה, אינם צריכים הגעלה לפסח, משום שככלל, המציאות כיום היא שאין מערבים חמץ בתה, שוקו וקפה לסוגיו. עצם העירוי מבר המים לכלי חמץ אינו אוסר אותו לשימוש בפסח) ט"ז תנב סוס"ק יא; ערוה"ש תנב,יח). אך שימוש בבר מים או במיחם להכנת 'מנה חמה', עירוי על סובין וכד', מבליע במיחם/מיני-בר טעם חמץ, במקרה כזה יש להכשירו (משום שלכתחילה מחמירים בפסח מדין 'ניצוק-חיבור' – שעה"צ תמד,ד; פס"ת תמד,יד). את המיחם יש לנקות היטב, כולל את קרקעיתו כך שלא יהיה בה אבן, להימנע משימוש בחמץ 24 שעות, למלאותו מים, להרתיחו, לפתוח את הברז על מנת שיזרמו דרכו מים רותחים. להשלים את המים החסרים ולאפשר להם לגלוש בזהירות על גדות המיחם. את המכסה יש להגעיל בנפרד. [כאשר רגילים להניח חלה ישירות על מכסה הפלטה, אין להסתפק בהגעלה, אלא יש גם לצפותה ברדיד אלומיניום, ולוודא שיש נקבי יציאה פתוחים לאדים המצטברים במיחם].
הכשרת מיני-בר – יש לרוקן את מיכל המים החמים. לנקותו ולהמתין 24 שעות ללא שימוש בחמץ. להרתיח בו מים [במיחם בו יש אפשרויות לחצי או למלא, יש להקפיד להרתיח את המיכל במצב 'מלא'], לאפשר יציאת מים רותחים דרך הברז. לרוקן את המיכל מהמים החמים, להזרים לתוכו מי ברז, שוב לרוקן. כעת המיני-בר כשר לפסח לכתחילה.
השוהה בפסח במקום ציבורי, ויש חשש שיש המשתמשים במיני-בר/מיחם גם לחמץ, לכתחילה לא ישתמש במיחם (שו"ת מנחת יצחק ה,פא; שו"ת חבל נחלתו כב,יג). אם נחוץ מאד להשתמש במים חמים אלו, רשאי לסמוך על הכלל ש'כל שעת הדחק כדיעבד דמי'. ועכ"פ, לפני השימוש יש לוודא שהבר נקי.
ז. כיריים קרמיות וכיריים אינדוקציה –
בכיריים אלה, המשטח שעליו מונחים הסירים עשוי זכוכית. ולכן למנהג רוב הספרדים, שכלי זכוכית אינם צריכים הגעלה – די בניקוי ואין צורך בהגעלה. למנהג האשכנזים, שלא להכשיר כלי זכוכית לפסח (שו"ע ורמ"א תנא,כו), לכאורה אין להשתמש בהן הפסח. עם זאת, יש הסוברים שמכיוון שהזכוכית שממנה עשויות כיריים אלו היא חזקה מזכוכית רגילה, ולכן ניתן להכשירה גם למנהג האשכנזים בהגעלה (צי"א ט,כו; ספ"כ פ"ט הע' 27 בשם רי"ש אלישיב). אפשרות הכשרה לשיטה זו, יש להמתין 24 שעות מבישול החמץ האחרון, לנקות היטב את הכיריים, ואז להפעילן: בכירים קרמיות – להפעיל את הכיריים למשך כרבע שעה, עד שיגיעו לחום המירבי (ראה מאמרי בתחומין מ; הרב יצחק דביר, אמונת עתיך 100 עמ' 158-165). בכירים אינדוקציה – להרתיח סיר ריק ולהעבירו בעודו רותח על פני כל משטח הזכוכית, כדי שכל המשטח יוכשר, שהרי בכיריים אלה החום עובר מהסיר לכיריים, ולא להיפך. ומכיוון שכלל הלכתי הוא שאין בליעה ופליטה במגע כלי בכלי ללא נוזל (רמ"א יו"ד צב,ח), יש להוסיף ולערות מים רותחים על הכיריים בזמן ההגעלה. (ראה הרב יצחק דביר, אמונת עתיך 121 עמ' 80-89).
ח. סיר לבישול איטי (Crockpot) –
סיר לבישול איטי הוא סיר חרסינה/קרמיקה, שנמכר יחד עם מעטפת חשמלית המחממת אותו. אין להכשיר סיר זה לפסח, משתי סיבות: (א) אין אפשרות מעשית להכשיר כלי חרס לפסח (שו"ע תנא,א). (ב) המעטפת החשמלית עצמה עשויה להתלכלך משאריות אוכל, בדומה לכיריים. ומכיוון שהיא חשמלית, אין אפשרות לבצע בה הגעלה או ליבון.

מנחם פרל


סוכות תשפב
עבור לתוכן העמוד