האם ניתן להשתמש בתקשורת חלופית באמצעות מחשב בשבת
השאלה:
בשנים האחרונות פותחו תוכנות טכנולוגיות המאפשרות לאנשים עם קשיים בדיבור, בשפה ו/או בתקשורת לתקשר עם הסביבה. תוכנות אלו הן חלק מאמצעים המכונים "תקשורת תומכת וחליפית", או בקיצור תת"ח. במקרים רבים אמצעי התת"ח הטכנולוגיים הם האפשרותהעיקרית או היחידה עבור משתמשי התת"ח לתקשר עם סביבתם. על הסיבות והגורמים השונים לצורך בשימוש בתת"ח ולקבלת מידע נוסף על מאפייני משתמשי התת"ח ראו בהרחבה: כאן
בירור המציאות- ההיבט הטכנולוגי:
אמצעי התת"ח הטכנולוגיים מאפשרים למשתמש לבטא מילים ומשפטים באמצעות נגיעה בסמלונים שונים (אייקונים) המופיעים על גבי הצג. התוכנה מבצעת עיבוד קולי לאותם מילים וביטויים שהמשתמש מעוניין להשמיע לסובבים אותו. בנוסף, המשתמש יכול להקליד במחשב מילים או משפטים, והתוכנה ממירה את הטקסט הנכתב לקובץ שמע ומשמיעה אותו לאנשים בסביבה.
במערכות אלו ישנה אפשרות נוספת – תקשורת באמצעות מערכת מיקוד מבט. מערכות אלו מצוידות במצלמה העוקבת אחרי תנועות העיניים של המשתמש, וכאשר היא מזהה התמקדות באייקון מסוים היא מפעילה אותו, בדומה להפעלה באמצעות לחיצה ידנית כמוסבר לעיל.
עבור אנשים שגם מערכת השמיעה שלהם פגועה, ישנן מערכות המאפשרות תקשורת עם בני המשפחה על ידי עיבוד קולותיהם לטקסטים, או באמצעות תקשורת כתובה המועברת ממכשירים סלולריים מסונכרנים.
להלן תמונות לדוגמא של לוח תקשורת

במסגרת עבודתנו במכון צומת אנו נשאלים פעמים רבות ע"י בני המשפחה וכן ע"י אנשי מקצוע - האם ניתן להשתמש במערכת תקשורת חלופית בשבת כאשר זהו אמצעי התקשורת היחידי עם אותו אדם המוגבל בדיבור, ואם כן, מהן הנחיות השימוש במערכת תקשורת חלופית בשבת ע"פ ההלכה?
תשובה:
הדיון ההלכתי:
הדיון בשאלה זו נחלק לכמה נושאי משנה :
א. האם מוגבלות תפקודית נחשבת כחולי?
חכמים התירו לעשות בשבת פעולות מסוימות האסורות מדרבנן עבור חולה שאין בו סכנה כדי לרפא אותו (שו"ע או"ח,שכח, יז), אע"פ שאינו נמצא בסכנת נפשות, וזאת משום שחכמים לא גזרו את גזרותיהם במקום צער (כתובות ס,ב). כלומר, אין מדובר בדחייה של האיסור לטובת החולה, אלא שמלכתחילה לא החילו חכמים את גזרותיהם על הסובלים והמצטערים צער גדול. אך האם גם אדם הסובל ממוגבלות קבועה כגון שיתוק בגפיו, חירשות או אילמות, נחשב לחולה?
בדברי הפוסקים אנו מוצאים התייחסויות המשוות בין מגבלות הגורמות לצער רב ובין צער הנגרם כתוצאה מחולי (אגרות משה או"ח ד, צ). כמו כן, כאשר נגרמת לאדם בושה כתוצאה מהמוגבלות התפקודית, הרי שיש בכך משום כבוד הבריות שמתיר איסורי דרבנן מסוימים (שו"ת ציץ אליעזר ו,ו). כמובן שלא כל המגבלות שוות במידת הצער והסבל שהן גורמות, ומאידך לא כל האיסורים שווים בחומרתם. מדיניות מכון צומת בפיתוח אמצעי עזר שונים, או בהתאמתם לשבת, להסתמך על היתרים מובהקים בלבד, שאותם ניתן להחיל על מנעד רחב של בעלי מוגבלות, אשר נחשבים לכל הפחות כמי שמצטער בכל גופו – ובכלל זה: כבדי שמיעה, בעלי לקויות דיבור, מוגבלי תנועה הסובלים משיתוק ועוד.
ב. מהו גדר חיוב במצוות של משתמשי התת"ח?
הדיון ההלכתי לגבי שימוש בתת"ח בשבת מתייחס למשתמשים המתפקדים מבחינה מנטאלית באופן תקין (יכולת הבחנה בין טוב לרע, בין מזיק למועיל וכיוצ"ב), ועל כן הם מחויבים במצוות ככל אדם. במקרה שמדובר במגבלה קוגניטיבית קשה – ללא יכולות האבחנה הנ"ל, אשר מגדירה אותו כ'שוטה' הפטור מהמצוות, הרי שאין על אותו אדם מגבלה כלשהי בשימוש במחשב בשבת, כיון שאינו מחויב במצווות (כמובן שאין זה פוטר את הסובבים אותו מחיובי שמירת שבת ודינם ככל מי שנדרש לסייע לאדם בעל מגבלה תפקודית כמפורט להלן).
ג. מהם האיסורים הכרוכים בשימוש במחשב בשבת?
ג.1. הפעלת מכשור חשמלי בשבת – פוסקי הדורות האחרונים נחלקו בשאלה האם סגירת מעגל חשמלי והפעלת מכשור כתוצאה מכך אסורה מן התורה או מדברי חכמים (הכוונה למכשירים שאין בפעולתם מלאכה האסורה בשבת כגון בישול, הבערה או כתיבה). במצבי שגרה אנו חוששים לדעות שהאיסור מן התורה. אולם במצבי צורך, כגון צרכי רפואה ביטחון וכדו', אנו סומכים על דעת רוב הפוסקים שהאיסור הוא מדרבנן. (להרחבת העיון בשיטות הפוסקים לגבי סגירת מעגל חשמלי ראה כאן).
ג.2. שימוש במחשב אישי בשבת – הדלקת המחשב, הזנתו בנתונים או בפקודות באמצעות העכבר והמקלדת – גורמות לסגירת מעגל חשמלי ולכן פעולות אלו אסורות בשבת. לעומת זאת, אלפי פעולות העיבוד שנעשות בתוך המחשב, והאותות המוצגים על גבי המסך, מתבצעים ע"י שינוי עוצמת הזרמים הפנימיים בתוך יחידת העיבוד של המחשב. לדעת פוסקים רבים, פעולות הנעשות ע"י 'שינוי זרם', ללא סגירת מעגל חשמלי, לא נאסרו בשבת מעיקר הדין (הגרש"ז אוירבך, מנחת שלמה ח"א יב,ד; הגרע"י יוסף, יביע אומר ח"א או"ח, יט; הגר"י נויבירט, שמירת שבת כהלכתה פרק לד, כח (קז); הגרא"י ולדנברג, שו"ת ציץ אליעזר ח"ו, ו'; הגר"ש ישראלי, תחומין ח, עמ' 45). טעם הדבר הוא, משום שאיסור שימוש בחשמל בשבת חל דווקא בסגירת מעגל חשמלי הגורמת ליצירה חדשה של זרם חשמלי המפעיל מכשור כלשהו. אך אם המכשיר כבר פועל והאדם רק משנה את עוצמת הזרם הזורם בו, אין בכך איסור מעיקר הדין.
ג.3. הפעלת לחצני מחשב בשבת באמצעות 'שינוי זרם' – כפי שראינו, מגבלה תפקודית קשה נחשבת לעניין איסורי שבת כדין חולה שאין בו סכנה או מצטער בכל גופו. מסיבה זו התירו רוב הפוסקים בדורות האחרונים את השימוש במכשירי שמיעה לכבדי שמיעה (המקורות צוינו לעיל סעיף ג.2) הכוללים רמקול ומיקרופון זעיר, הממירים תדרי קול לתדרים חשמליים באופן רציף, ע"פ עיקרון 'שינוי זרם' שהוסבר לעיל. באופן דומה יש להתיר את השימוש במחשב בשבת לצורך 'תקשורת תומכת' (או 'חלופית'), כאשר השימוש במחשב נעשה באמצעות 'שינוי זרם' בלבד, ללא פתיחה וסגירה של מעגלים חשמליים. לשם כך יש להשתמש באחד מהאמצעים הבאים:
ג.3.א. מקלדת שבת – במקלדת ייחודית זו, שפותחה במכון צומת, לחיצה על מקשי המקלדת אינה סוגרת מעגל חשמלי, אלא רק משנה את הקיבוליות והתדר של הזרם החשמלי הזורם בו, והשינוי מתורגם ע"י המחשב להצגת האות המסוימת או למתן הפקודה הרצויה. המעוניינים לתקשר בעזרת הקלדה במקלדת, יכולים לחבר למחשב (מבעוד יום) 'מקלדת שבת' ולהשתמש בו ללא חשש.
ג.3.ב. מסך מגע – טכנולוגיית ההפעלה של מסך מגע מתבססת על המוליכות החשמלית הטבעית הנמצאת בגופינו. כאשר אנו נוגעים במסך המגע, אנו יוצרים שינוי בשדה החשמלי שבנקודת המגע על פני המסך המתורגם לפעולה על ידי המחשב, ללא סגירת מעגל חשמלי. לרוב, תוכנת התקשורת מותקנת על טאבלט או מחשב עם מסך מגע, והשימוש בה מותר לצורך זה.
ג.4. הפעלת המחשב באמצעות מיקוד מבט – השימוש במצלמה במקום לחיצה על מקלדת או מסך מגע, אפשרי בשבת על פי אותו עקרון של 'שינוי זרם'. המצלמה העוקבת אחר תנועות האישונים, מצלמת ברציפות כל זמן שהיא במצב ON(גם כאשר המערכת אינה מופעלת ע"י המשתמש), כאשר המערכת מזהה את מיקוד המבט לכיון אחד הסמלונים, ההפעלה מתבצעת באמצעות שינויי מתח/זרם, ללא סגירת מעגל חדש.
ג.5. השמעת קול בשבת - אחד השימושים הנפוצים של מערכות התת"ח הוא הפיכת ההקלדה על הסמלים למילים ומשפטיים קוליים. בשו"ע (או"ח שלח, א) נאסרה השמעת כלי שיר בשבת, ומדברי הפוסקים עולה שכל קולות המופקים בעזרת מכשירים המיועדים לכך – בכלל האיסור (בדיוני הפוסקים בעניין שימוש ברמקול בשבת, אחד הנימוקים שהוזכר לאיסור, מתבסס על איסור השמעת קול בשבת, וסברות המתירים שם אינן נוגעות לעניינו), ואולם, המשנה ברורה (שם, ס"ק א) כתב "ואם נותן מים בכלי מלא נקבים להטיף לתוך כלי מתכות כדי להשמיע קול נעים ע"י הנטיפה אסור דזה הוי ג"כ ככלי שיר ולחולה כדי להרדימו שיישן שרי" מבואר מדבריו, שלצורך חולה הותרה השמעת קול. וא"כ נראה שהוא הדין בנידוננו – כיון שעבור החולה זהו צורך חיוני – ניתן להתיר את השמעת הקול.
חשוב להדגיש: כי למרות שבשינוי עוצמת הזרם החשמלי בשבת אין איסור מעיקר הדין, מדיניות מכון צומת היא לצמצם את השימוש בשיטה זו לצרכים חיוניים בלבד! וזאת משתי סיבות :
1) היתר זה שנוי במחלוקת וישנם מגדולי הפוסקים הסוברים שגם שינוי עוצמת הזרם הגורם לפעולה חשמלית חדשה אסור בשבת (ראה בשו"ת ישא יוסף ד,עו בשם הגרי"ש אלישיב, וכן מדברי הגרא"ז וויס בשו"ת מנחת אשר ח"א, לג משמע ששינוי זרם היוצר פעולה משמעותית אסור מן התורה משום מכה בפטיש).
2) במבחן התוצאה, צורת השימוש במכשירים אלו זהה לצורת השימוש במחשב רגיל, והדבר עלול לגרום לזילות השבת.
לכן, השימוש במכשור חשמלי בשבת באמצעות 'שינוי זרם', נעשה לצרכים חיוניים בלבד כגון צורכי ביטחון ורפואה, ובכלל זה סיוע למשתמשי התקשורת החלופית והתומכת הנחשבים כעין חולה שאין בו סכנה כנ"ל.
סיכום ומסקנות:
ניתן להשתמש בתוכנת תקשורת עבור לקויי דיבור שזו הדרך היחידה עבורם לתקשר עם הסובבים אותם, כאשר השימוש מתבצע באמצעות מסך מגע touch)), או כאשר ההקלדה נעשית ב'מקלדת שבת', או באמצעות מערכת מיקוד מבט.
כדי למנוע חילול שבת יש להקפיד על ההנחיות שלהלן:
1. יש להפעיל את המחשב ואת התוכנה מערב שבת.
2. השימוש במחשב לצורך תקשורת מותר לבעלי המוגבלות (גם לגדולים מעל בר-מצוה) ובמקרה הצורך גם לקרוביהם או לכל מי שמסייע להם, מכיון שמה שהותר עבור חולה – הותר בין לחולה עצמו בין למי שמטפל בו (שו"ע או"ח שכח, יז). במידת האפשר, על המסייעים להעדיף הקלדה ב'מקלדת שבת' על פני תקשורת קולית (כדי להימנע מהשמעת קול לכתחילה). אך בשעת הצורך ניתן להשתמש גם בתקשורת קולית.
3. השימוש בלוח התקשורת מותר גם כאשר מפיקים באמצעות התוכנה צלילים קוליים.
4. יש לבטל בערב שבת – באמצעות שינוי ההגדרות – את 'שומר המסך', ולהכין 'קיצורי דרך' מתאימים למניעת ביצוע 'קליקים' מיותרים בתוכנת התקשורת.
5. יש לטעון את המחשב מערב שבת, על מנת להימנע מהטענתו בשבת. אם יש צורך בהטענה בשבת – יש לעשות זאת באמצעות שעון שבת המחובר לשקע מבעוד יום, כאשר החיבור והניתוק יתבצעו במצב '"כבוי" (כשיפעל השקע ע"י השעון, תתבצע ההטענה ב'גרמא', שהותרה במקרה צורך כעין זה כמבואר בשו"ע שלד, כב וברמ"א שם).
הערה חשובה: הדברים דלעיל מבוססים על הנחיות ותשובות שניתנו בשנים האחרונות לשואלים שונים ע"י הרב רוזן ז"ל. אין בתשובה זו משום אישור ספציפי לתוכנה מסוימת או למוצר מסוים, אלא התייחסות כללית להיבטים הלכתיים וטכניים ביחס לאפשרות השימוש במערכות תקשורת תומכת וחילופית בשבת.