לאחרונה, נכנסו לשימוש פרגולות אלומיניום ולהן דגמים חשמליים אשר מאפשרים לשנות את כיוון קורות ההצללה האופקיים עי לחיצת כפתור. באופן כזה ניתן לכוון את הקורות ש'ישכבו' בצמוד זה לזה, וכך תיווצר תקרה מלאה(אטומה למים -לפי עדות היצרנים), או שיעמדו זקופים, וכך ישנו מרווח מקסימלי בין הקורות לצורך חדירת אור השמש, אוורור וכדו'. נשאלנו האם וכיצד ניתן להשתמש בפרגולה כזו צורך סוכה, כאשר מסככים על גביה בסכך כשר. הדיון בשאלה זו נוגע לכמה סוגיות מרכזיות בדיני הסכך ונסקור אותם בע"ה.
א. הפיכת גג לסוכה
ראשית, יש לדון האם מותר להשתמש בגג המשמש לקירוי במשך כל השנה, לשם קיום מצוות סוכה. שאלה זו, נוגעת בעיקר, לקירוי שהוא כשר לסכך, כגון, גג העשוי מקורות עץ, ומשמש לכך לאורך כל השנה (כפי שמצוי בפרגולות עץ ועי' בנספח למאמר זה). אכן, מעיקר הדין יש לחדש או לשנות בסכך זה, לקראת קיום המצווה (שוע או"ח תרלה,א וכן תרלו,א - מידת החיוב לחדש דבר בסוכה תלויה מאוד בשאלה מה היה השימוש המקורי שלה, (עיין במשנ"ב לסעיפים הנ"ל) ואולם, בפרגולה עשויה ממתכת - ממילא מחויב להוסיף לה סכך כשר, כך שהאבחנה בין השימוש בכל השנה לשימוש בסוכות, קיימת ממילא.
ב. סיכוך על גבי דבר המקבל טומאה
כיון שאת הסכך הכשר מניחים על קורות האלומיניום, הפסולות מצד עצמן לסיכוך, משום שאינן מגידולי הקרקע, יש לדון, האם מותר להעמיד את הסכך על גבי דבר המקבל טומאה ופסול לסיכוך. השו"ע (תרכט,ז) הסתפק האם מותר להניח סולם על הסוכה על מנת לסכך על גביו, ומכאן הסיקו האחרונים (מ"א שם , משנ"ב, כב) שלכתחילה, אין להעמיד את הסכך על דבר המקבל טומאה, (כגון קורות מתכת) ואולם, אם אין אפשרות להעמיד בדבר הכשר לסיכוך, אפשר מעיקר הדין לסמוך את הסכך בדבר המקבל טומאה. גם לדעה המחמירה - ניתן לתקוע את העץ המעמיד במסמרים כמבואר בשוע תרכט,ח, למעט החזו"א (או"ח קמ"ג,ב)שמחמיר גם בזה. ואולם פוסקים רבים חלקו על דבריו וסמכו על דברי המשנ"ב (שם, כו). למעשה, במידת האפשר, יש להניח על קורות המתכת קרשי עץ שישענו על מסגרת הסוכה ועליהם לסכך בסכך כשר, כך שהסכך עצמו, אינו נשען כלל, על מוטות המתכת. במידה ואין אפשרות מעשית כזו, ניתן לשים את הסכך ישירות על קורות המתכת של הפרגולה.
ג. עירוב סכך כשר וסכך פסול
מכיון שקורות המתכת פסולות לסכך כאמור לעיל, הרי שחובה לוודא שהקורות עצמם אינם נותנות את רוב הצל בשטח הסוכה. הבדיקה לכך פשוטה יחסית והיא מופיעה בשולחן ערוך (תרלא,ח). יש לבדוק, שהחלל בין הקורות גדול משמעותית מרוחב הקורות עצמם, וכך ברגע שנמלא את החללים בסכך כשר, הרי שהסכך הכשר הוא שמכשיר את הסוכה ולא הסכך הפסול. ע"פ המבואר שם, במידה והחלל הפנוי שווה בשיעורו לשטח הקורות, הדרך היחידה להכשיר את הסוכה היא, לשים סכך כשר בצורת קורות צפופות, בניצב לסכך הפסול, כך שניתן להבטיח שכל שטח החלל מתמלא בסכך כשר. אולם, דבר זה אינו מומלץ, כיון שצריך הקפדה גדולה מאוד להשוות את שטח הסכך הכשר לסכך הפסול. לכן למעשה, אם מעוניינים להשתמש בפרגולת מתכת כסוכה, יש לוודא מראש ששטח הקורות במצטבר, קטן באופן משמעותי ממחצית שטח המסגרת. לדוגמא, אם מידות הפרגולה הן 3*3 מ', ובסה"כ 9 מ"ר - יש לוודא ששטחן המצטבר של הקורות, כשהן בניצב לקרקע אינו עולה על 4 מ"ר. ניתן לבדוק זאת במדידת המרווח שבין הקורות והשוואתו לעובי הקורות עצמן, ולוודא שהשטח הפנוי גדול יותר משמעותית (ב 5 ס"מ +/-).
ד. הגנה מפני הגשמים בחג ופסול תעשה ולא מן העשוי
יתרון משמעותי שיש לפרגולה מסוג זה הוא, שבמידה ויורד גשם במהלך ימי הסוכות - ניתן בלחיצת כפתור ,להפוך את מצב הקורות מניצב לאופקי ולמנוע כניסת גשמים לתוך הסוכה. כמובן שבמצב זה הסוכה פסולה. אך מה הדין כאשר ייפסק הגשם ונרצה להחזיר את הסוכה לקדמותה - האם תחזור לכשרותה הקודמת? חכמים למדו מלשון הפסוק, חג הסוכות תעשה לך (דברים טז, יג) שיש חיוב לעשות את הסוכה ולא שתיעשה מאליה. ומכיון שעיקר הסוכה הוא הסכך, הרי שיש להכשיר את הסוכה ע"י הנחת הסכך על הסוכה ולא לשים את הסכך בפסול - כגון על תקרת מתכת כמו במקרה שלנו - ואח"כ להשמיט את תקרת המתכת והסוכה נעשית כשרה ממילא. המשנה ברורה דן במקרה שהובא ברמ"א (תרכו,ג) -סוכה העשויה מתחת לגג נפתח המתרומם על ציר ובעת הגשמים מורידים את הגג על הסוכה ואח"כ מסירים אותו. על כך כותב המשנ"ב (שם, יט)
לחזור ולפותחן -וזה מותר אפילו לדעת המחמירים הנ"ל כיון שנעשה מתחילה בהכשר דהיינו שפתח הגג קודם שסיכך, דאף שבעת שהיא סגורה מקרי הסוכה פסולה ...מ"מ אין זה בכלל תעשה ולא מן העשוי דהוי כאלו פירס עליה סדין וחוזר ונוטלה
כלומר, מדבריו עולה שאם מלכתחילה בנו את הסוכה תחת גג סגור ואח"כ פתחו מלמעלה את הגג - הרמ"א (שם, ב) מכשיר וחלק מהאחרונים מחמירים (ב"ח, מג"א שם). אך אם מלכתחילה, נבנתה הסוכה בכשרות ורק נפסלה ולבסוף שוב הוכשרה - הרי שהיא כשרה כמות שהיא, ואין צורך לנענע ולשים את הסכך בידיים מחדש. ולכאורה, הוא הדין בעניין סגירה ופתיחה של קורות הפרגולה. אך המשנ"ב כותב לעיל, (שם, יח) שישנו הבדל עקרוני בין מקרה שהסכך הפסול נמצא מעל הסכך הכשר, או מתחתיו. מכיוון, שאם הפסול נמצא מלמעלה, נמצא שיש לנו סוכה כשרה עם סכך ודפנות, ולה פסול חיצוני. במצב כזה, כאשר נעשתה בכשרות, ואח"כ הופיע הפסול החיצוני ושוב הסתלק, הסוכה כשרה כמות שהיא. אבל אם הסכך הפסול היה מתחת לסכך הכשר הרי שהוא פסל את הסוכה עצמה בכך שניתק בין הסכך הכשר לדפנות. ואם כן, גם אם נעשתה הסוכה מתחילתה בכשרות, ולאחר מכן הוכנס סכך פסול מתחתיה וחצץ בינה ובין הדפנות וביטל את שם הסוכה ממנה, במצב כזה, לאחר שיסולק הסכך הפסול, נצטרך לנענע קלות את כל הסכך על מנת שהכשרו יהיה במעשה ולא מאליו. לפיכך, במקרה של סגירת הפרגולה מחמת הגשמים הסכך הפסול נמצא מתחת הסכך, בוכך בטל שם הסוכה ממנה, ולאחר שתפתח מחדש – יש חיוב לנענע את כל הסכך כדי שלא תפסל הסוכה משום תעשה ולא מן העשוי – כך הורה והשיב לשאלתנו מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א.
לסיכום
ניתן להשתמש בפרגולת אלומיניום למצוות סוכה ע"פ ההנחיות הבאות:
1. יש לוודא שהחלל בין הקורות רחב יותר מהקורות עצמן, כך שרוב שטח המסגרת הוא אויר ולא סכך פסול.
2. לכתחילה, יש להניח קרשי עץ ועליהם סכך כשר בכמות גדולה שיש בה כדי להצל על הסוכה כך שצילתה מרובה מחמתה בלא צירוף הסכך הפסול.
3. אם אין אפשרות להניח קרשי עץ על קורות האלומיניום, ניתן לשים את הסכך הכשר -ישירות על הפרגולה.
4. במידה וסגרו במהלך החג את קורות האלומיניום לתקרה על מנת למנוע חדירת גשמים - אזי לאחר הפתיחה מחדש יש לנענע את הסכך דהיינו להרימו מעט באויר ולהורידו בחזרה על מנת שהסוכה תוכשר במעשה.
נספח פרגולה עם קורות עץ –
בנספח זה נביא בקיצור נמרץ, להשלמת הדברים, את עמדת פוסקי זמנינו ביחס לפרגולת עץ ללא ציון המקורות בש"ס ובפוסקים ולא מו"מ בדבריהם.
1. כאשר לפרגולה יש מספר קורות מצומצם יחסית כך שחמתה מרובה מצילתה – הרי שניתן להרבות עליה סכך כשר ודי בכך (ואף הקורות מצטרפות לשיעור צילתה מרובה מחמתה) ע"פ תשובת הרב יעקב אריאל בשו"ת אהלה של תורה ב, פה.
2. כאשר לפרגולה יש מעין סיכוך במוטות עץ דקים כך שצילתה מרובה מחמתה – לכתחילה יש להניחם כך שניתן יהיה לשולפם (הפתרון המעשי לכך הוא באמצעות הנחתם בחריצים (תושבות) אלכסוניים כך שמחד ניתנים לשליפה ומאידך הם תקועים באופן יציב לאורך כל השנה – באופן זה מוטות הפרגולה כשרים לסכך לכתחילה ואם צילתם מרובה מחמתם אין זקוקים לתוספת סכך כשר. ע"פ מסקנת הרב ש. קסירר בתחומין (כט,424). ויש הסוברים שצריך לחדש בה דבר כדי שלא יהיה בה פסול סוכה ישנה וע' סע' 3 להלן.
3. כאשר מוטות הפרגולה הדקים מוברגים ומהודקים למסגרת הפרגולה - יש הסוברים שהם פסולים לסיכוך כיון שחשובים כדירת קבע או משום גזירת תקרה ולכן יש צורך או לחלוץ את הברגים ולנענע קלות את מוטות הסכך ואז להשאירם רופפים או להסיר מחצית מהקורות ולהשאיר מחציתם – מסקנת הרב ש. קסירר (במאמרו הנ"ל).
יש הסוברים שבאין אפשרות אחרת ניתן להחשיב את סכך הפרגולה ככשר – מסקנת הרב אריאל בתשובתו הנ"ל.
ויש הסוברים שסכך הפרגולה כשר לכתחילה גם כשהוא מחוזק אך יש צורך לחדש בו דבר – להוסיף מעט סכך נוסף, כדי להוציאה מכלל 'סוכה ישנה' כך מסקנת הרב י.מ לאו (תחומין, כא, 41-51) והרב פרופ' ד. הרשקוביץ (שם, יט 373) לפי שיטתם יש לנהוג כן גם בפרגולה שעציה נתנים לשליפה בכל השנה כנזכר בסעיף 2.
בברכת חג שמח, מחלקת ההלכה מכון צומת.
* אין בהוראה זו שום אישור או הנחיה לשימוש בדגם או מוצר של חברה ספציפית אלא הנחיה כללית בלבד לגבי השימוש בסוכות.
מוזמנים לאתר המכון לעוד מגוון של שאלות הלכתיות בנושאי הלכה וטכנולוגיה- https://www.zomet.org.il/?CategoryID=208
