הדלקת נרות בסוכה
הדלקת נר בערב שבת היא אחת ההכנות הנדרשות כדי לכבד את השבת (רש"י שבת כה,ב). כבוד השבת הוא לחיות במרחב מואר היטב, ועונג שבת הוא לאכול סביב שולחן מואר (תוס' שם ד"ה הדלק"נ). לכן לכתחילה יש להדליק את נרות השבת והחג במקום שאוכלים בו (רמ"א רסג,י; בא"ח ש"ש נח,ב).
סכנה בסוכה
אופיה של הסוכה, כדירת ארעי בעלת דפנות וגג שאינם אטומים לרוח, אִתגר מאז ומעולם את הדלקת הנרות. איך מקיימים את המנהג להדליק נר במקום האכילה לכבוד שבת וחג (שו"ע רעג,כב ומשנ"ב לב), בלא להסתכן בכיבויו מיד עם ההדלקה. יתירה מכך, נר שמתהפך עלול לגרום לשריפה, וחשש זה קיים במיוחד בסוכה, העשויה מחומרים דליקים במיוחד ובדרך כלל לא קיים בה מדף יציב לפמוטות (ולעתים אף הסוכה נותרת ריקה לזמן מה לצורכי התארגנות בבית והנרות נותרים ללא השגחה).
הדלקת נרות בבית והוצאתם לסוכה
כתב הרמ"א (שו"ע רסג,י) ש:"צריך להניח הנרות במקום שמדליקין, לא להדליק במקום זה ולהניח במקום אחר." וביארו שם במשנה-ברורה (סק"מח): "היינו שאסור להדליק במקום שאין משתמשין בו ולהניח הנר במקום שמשתמשין בו ,משום דקי"ל הדלקה עושה מצוה, וכיון שהדליק במקום שאין משתמשין בו, שאינו מקום חיובא, לא מהני הדלקתו כלום אף שמניח אח"כ במקום חיובא ...כתב הח"א (כלל ה,יד) הנשים שמדליקין בסוכה בחג ומטלטלין לתוך הבית לא יפה הן עושין."
אם כן, הדלקה בסוכה, רק לשם הברכה, והוצאת הנרות לאחר מכן לבית – לא יכולה לשמש כפתרון לסכנה.
פתרון א' – הדלקה בעששית
פשטות דברי השו"ע (תרלט,א) שמקום המנורה עם הנרות הוא בסוכה. ורק אם היתה סוכה קטנה "בענין שיש לחוש שמא יתקרב הנר לדופני הסוכה ותאחז בהן האור ותשרף סוכתו, צריך להניחה חוץ לסוכה" (משנ"ב תרלט,ח). אלא שצריך לזכור שבימיו, התאורה היומיומית היתה נרות, ועל כן לא חששו להשתמש בהם גם במקום רגיש כסוכה, אלא אם כן גודלה מצומצם ביותר. המשנ"ב הוסיף להציע להשתמש בעששית, ולהניחה בסוכה, אלא שאז יש להקפיד היטב על ניקיון העששית, שכן אף קדרות אין להכניס לסוכה (שו"ע שם) ובשעה שהקדרות בתוך הסוכה, היא פסולה מדרבנן, לדעת כמה ראשונים (שעה"צ שם,יג). גם הרב מרדכי אליהו זצ"ל הורה להדליק את נרות החג והשבת בסוכה, בתיבת זכוכית (מאמר מרדכי ח"ד, יב), וכך גם בילקוט-יוסף (קצוש"ע סדר ליל יו"ט, ד).
פתרון ב' – הדלקה מאוחרת
נשים רבות נוהגות לאחר ביו"ט את זמן הדלקת נרות, לשעת החזרה מבית-הכנסת. כך כתבו החת"ס בחידושיו למסכת שבת (כד,א) ומטה -אפריים (תרכה,לג) ועוד. הרחבה על מנהג זה ניתן לראות במאמרו של ידידנו ר' צבי רייזמן: 'זמן הדלקת נרות ביו"ט' באתר 'ישיבה'.
כאשר הנרות עלולות להשאר 'לבד' עד החזרה מבית-הכנסת, נראה שיש תועלת נוספת במנהג זה, ובלבד שמרגע ההדלקה ישהו בצדם עד לכיבויים המלא.
פתרון ג' - נר חשמלי עם סוללה
במשנה במסכת שבת (פרק "במה מדליקין") ישנה רשימה של חומרי בעירה הפסולים להדלקת הנר, ובחלקם הטעם הוא שאינם בוערים יפה וקיים חשש שיבואו להטות את הנר בשבת כדי להגדיל את הלהבה. האחרונים נחלקו ביחס לנרות חדישים במה נכון יותר להדליק, בשעוה, בפרפין או בשמן אחר (משנ"ב רסד,כג; כה"ח לח). עם כניסת החשמל לעולמנו, דנו הפוסקים באפשרות לצאת ידי חובת נר שבת בהדלקת נורת חשמל. רוב הפוסקים כתבו שאפשר לברך על נר חשמלי כנר שבת, בפרט כאשר אין נר רגיל (שו"ת בית יצחק יו"ד א,קכ; צי"א ח"א, כ(יא); חזו"ע יט; שש"כ מג,ד ועוד). יש מהם שדרשו שההדלקה תהיה דווקא בנורה המוזנת מסוללה חשמלית, מפני שרק במקרה כזה מקור אנרגיה הקיים לפנינו יכול להוות תחליף לשמן ולהיחשב כ"נר", ולא נורה המוזנת מרשת החשמל (הרב מרדכי אליהו, קול צופייך גיליון 300; אור לציון ח"ב,יח (יב)).
על כן, אין טוב יותר מלהדליק בנרות חשמליים (עם סוללה וחוט להט) משמעותיים ומהודרים בסוכה, בכל מקום שקיים בו צל של חשש סכנה.
