פסיק רישיה

השכן התקין 'עין אלקטרונית' (מפסק פוטו-אלקטרי) בחצר ביתו. אתה הולך לתומך על מדרכת הרחוב ומתקרב לשער חצרו ה'עין' מזהה אותך ומדליקה תאורת חצר. מה לעשות? האם להימנע מללכת ברחוב זה?
 
כל בני הבית יושבים לסעודת שבת. חם ומחניק בחדר. האם מותר לפתוח את החלון? הרי משב הרוח יטה את אור הנרות!
 
פעמים רבות אנו נתקלים בשאלות מעין אלו – האם מלאכה הנעשית בשבת בדרך אגב וללא כוונה מצד האדם גם היא נאסרת בשבת? חז"ל קובעים להלכה ש'דבר שאינו מתכוון' אינו נאסר בשבת, אך מסייגים את דבריהם בתנאי שהפעולה המִשנִית לא תיעשה בוודאות. הדוגמה המקובלת לפעולה שאין מתכונים לה אך התוצאה היא הכרחית נקראת בלשון חז"ל – "פסיק רישיה ולא ימות?!" – כלומר: החותך ראשו של העוף כדי להצחיק את התינוק אינו יכול לטעון שאינו מתכוון להריגת העוף, שכן זוהי תוצאה ודאית של מעשיו.
אך גם סייג זה מסויג ע"י הראשונים. גם כאשר התוצאה ודאית, אם היא 'אינה נוחה' לעושה הפעולה ואין לו כל אינטרס בקיומה הרי שהמלאכה אינה יכולה להיחשב כדבר המתכוון. למעשה, רוב הראשונים אינם מתירים 'פסיק רישיה דלא ניחא ליה' לכתחילה. אך בצירוף תנאים הלכתיים נוספים דנים הפוסקים להקל במצבים שונים.
 
 
בעיקבות הקידמה הטכנולוגית אנו נתקלים בבעיות מעין אלו לרוב. רבים ממכשירי החשמל כוללים חיישנים מסוגים שונים: חיישני אור (פוטו-אלקטרים) חום (תרמוסטט) מפלס (מצוף; פרסוסטט) מגע (מגנט) ועוד – פועלים ומגיבים לפעולות האדם – בידיעתו ובלי ידיעתו. מתי ייחשב הדבר ל'ניחא ליה' ומתי לא - על כך צריך לדון בכל מקרה לגופו. תשומת לב מיוחדת צריך בעת השימוש מכשירים ה'מועדים לפורענות' – מקררים, מיחמים, מערכות טיהור מים, מגבירי לחץ מים ועוד.
 
להרחבה:

 
הדפס

עגלת קניות
עגלת הקניות שלך ריקה.

הלכה וטכנולוגיה

עבור לתוכן העמוד