רקע

על מנת להפעיל מכשיר חשמלי – עלינו לסגור מעגל חשמלי, כלומר, לחבר את מקור האנרגיה (סוללה, רשת החשמל) באמצעות מוליכים אל המכשיר המבוקש. סגירת המעגל גורמת למעבר זרם חשמלי במערכת ולהפעלת המכשיר. באותו אופן, כיבוי המכשיר נעשה באמצעות ניתוק המעגל. סגירת ופתיחת המעגל החשמלי, הנקראת גם מיתוג, מאפשרת לשלוט על פעולת המכשיר. לדעת רוב הפוסקים, פעולת המיתוג (בפרט סגירת המעגל) מגדירה את הפעלת מכשיר חשמלי כאיסור מלאכה בשבת (מלבד איסורים נוספים שעלולים להתקיים בהפעלת מכשירים ספציפיים). באמצעות רכיבים שונים, ניתן לווסת את עוצמת הזרם החשמלי (להחליש/להגביר) כאשר המכשיר פועל מבלי לסגור או לנתק את המעגל החשמלי. ויסות העוצמה כשלעצמו, אינו יוצר 'תוצאה חדשה', וממילא אינו בגדר האיסור שקבעו הפוסקים על סגירת מעגל חשמלי. מכון צומת פיתח התקני שבת מבוססים על עקרון זה, על מנת לאפשר הפעלת מכשור חיוני בשבת לצורכי רפואה ובטחון, באופן המותר במצבים אלו.

תמצית הדיון ההלכתי

יסוד האיסור בהפעלת מכשיר חשמלי

ההבדל ההלכתי בין פעולת שינוי זרם לסגירת מעגל באמצעות מיתוג נובע מהאופן שבו הגדירו הפוסקים את סיבת האיסור בהפעלת מכשור חשמלי בשבת. שתי השיטות העיקריות בהסבר האיסור שהובאו בדברי הפוסקים האחרונים הן:

(א) איסור דרבנן של מוליד, בדומה לאיסור מוליד ריח (שו"ת בית יצחק).

(ב) איסור תורה משום 'בונה', הנעשה ב'תיקון' המעגל החשמלי (חזו"א).

היסוד המשותף לדברי הפוסקים הוא המשמעות הרבה שיש לתוצאה הנובעת מפעולת המיתוג – פעולת המכשיר החשמלי שהיא בבחינת 'יצירה חדשה' שלא היתה קיימת לפני כן. כלומר, למרות שהמכשיר לפני סגירת המעגל ולאחריו הוא בדיוק אותו מכשיר – לאחר סגירת המעגל ניתן להפיק מהמכשיר תועלת רבה שלא היה ניתן להפיק ממנו לפני סגירת המעגל, וכן ניתן לבצע בו פעולות רבות וחשובות. על כן, פעולת המיתוג נחשבת למשמעותית על פי גדרי מלאכות שבת, ולכן היא אסורה (מדרבנן או מדאורייתא, כמבואר לעיל).

מהו שינוי זרם

במעגל חשמלי סגור, ניתן לווסת את עוצמת הזרם באמצעות רכיבים שונים, ובהתאמה לשלוט בעוצמת התפוקה (ההספק החשמלי) של המכשיר המופעל באמצעותו. שינוי זה אינו מבטל או מחדש את זרימת החשמל במערכת, ולפיכך יש מקום לומר שאין לראות בו תוצאה חדשה אלא תוספת בלבד, וממילא אין איסור בפעולה מעין זו בשבת. ראיה לסברא זו מצאנו בסוגיית הגמרא שממנה למד בשו"ת בית יצחק את המקור לאיסור סגירת המעגל.

מקור הדין והדיון ההלכתי

נאמר בגמרא (ביצה כב, ב – כג, א):
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: סחופי כסא אשיראי ביומא טבא, אסור. מאי טעמא, משום דקמוליד ריחא. ומאי שנא ממוללו ומריח בו, וקוטמו ומריח בו? התם ריחא מיהא איתא, ואוסופי הוא דקא מוסיף ריחא. הכא אולודי הוא דקמוליד ריחא.
הגמרא מבחינה בין הולדת ריח חדשה לבין הוספת ריח: אסור להוסיף בישום לבגד שמטבעו אין בו כל ריח, אך מותר לקטום הדס שלפני הקטימה היה ריח כנוס בתוכו, ולאחריה הריח יוצא ומתפשט סביב. קטימת ההדס אינה נחשבת הולדת ריח, כיוון שהריח היה קיים בהדס מטבע בריאתו. הרמ"א (או"ח תקיא,ד) הביא להלכה את איסור הולדת ריח, והמגן אברהם במקום (שם,ד) העיר ביחס להיתר הגמרא במלילת עשבים:
מותר למלול עשבים, דהתם ריחא מיהא איתא ואוסופי הוא דקא מוסיף. ואין להביא ראיה מכאן דבגד שמריח כבר מותר ליתן עליו בשמים שיריח יותר, דשאני הכא שהריח הוא שם, רק שמוסיף במלילתו שיצא הריח; משא"כ בבגד, דמכל מקום מוסיף ריח חדש.
האחרונים נחלקו בפירוש דברי המג"א – האם כל תוספת של ריח חדש (שאינו מעצמותו של הבגד) אסורה (ערוך השולחן), או שמא אסורה רק הוספת ריח חדש ביחס לבגד, דהיינו הוספת סוג ריח שעדיין לא נספג בבגד, ולא הוספה מן הריח הקיים ( חיי אדם; שו"ע הרב).
משמעות הדברים היא שלדעת החיי אדם ושו"ע הרב, הסוברים שניתן להוסיף מן הריח הקיים לבגד – ניתן גם להגביר את הזרם הקיים במעגל לעוצמה גבוהה יותר (וכן להחלישו, בהתאמה), ואילו לדעת ערוך השולחן, אפשר ששינוי הזרם אסור. אולם ייתכן, שגם הוא יודה בנידוננו, משום שיש מקום לדמות את הגברת הזרם לקטימת ההדס, ולא להוספת ריח בבגד. כשם שקטימת ההדס גורמת להתפשטות הריח הגנוז בענפים, כך הגברת הזרם במעגל מאפשרת לאנרגיה החשמלית הגנוזה במקור המתח (הסוללה או רשת החשמל) לבוא לידי ביטוי בפעולת המכשיר החשמלי.
גם לדעת החזון איש, האוסר סגירת מעגל חשמלי משום בונה – האיסור נובע מהחיבור הפיזי של חלקי המעגל, ו'החייאת' המכשיר בעצם פעולתו. לפי זה, נראה בפשטות, שבפעולת שינוי זרם אין כל איסור, שכן המעגל כבר היה סגור ו'חי' בטרם השינוי. בפעולת שינוי הזרם גם לא נוצר 'חיבור' חדש (שהוא בפשטות תנאי לחלות איסור בונה), וגם לא נוצרה תוצאה חדשה, שכן גם לפני הפעולה כבר היה זרם במערכת, ועכשיו לא נוצר שינוי משמעותי (כלשון החזו"א 'ממיתה לחיים'). אמנם, יש מהאחרונים הסוברים שבמידה והגברת הזרם גורמת לפעולה חדשה או משמעותית שלא הייתה במצב הקודם, הרי שגם פעולה זו תיחשב כבונה או מוליד.
בכל הנאמר עד כה, התייחסנו רק לאיסור הקיים בעצם סגירת המעגל החשמלי, ואולם בחלק ממכשירי החשמל המייצרים חום רב, וכן בחלק מגופי התאורה (ליבון, כספית, הלוגן) הפועלים באמצעות גופי חימום לוהטים – קיים איסור נוסף של הבערה. לגבי איסור זה, וודאי שאין מקום לשימוש בהיתר שינוי זרם, שכן, הוספת עוצמת ההבערה כמוה כהוספת שמן לנר, הנחשבת להבערה גמורה. לכן, גם לסוברים שסיבת האיסור בכל סגירת מעגל חשמלי היא הבערת אש – לא ניתן להשתמש בעקרון שינוי זרם, כיון שתוספת הבערה אסורה תמיד. עמדת מכון צומת, ע"פ הכרעתם של הגרש"ז אויערבך והרב עובדיה יוסף וע"פ מסקנת הרב ישראל רוזן, מייסד מכון צומת – שמבחינה עובדתית והלכתית אין ביסוס למציאות אש בכלל מכשירי החשמל (ראה הרחבה במאמר האם חשמל הוא אש).

פסיקת ההלכה – עמדת מכון צומת

הרש"ז אוירבך והרב שאול ישראלי, שהנחו וליוו את עבודת המכון הכריעו להתיר מעיקר הדין שימוש בשינוי זרם חשמלי בשבת, וכך הכריע גם הר"ע יוסף. עם זאת, מכיון שיש החולקים וסוברים ששינוי זרם אסור בשבת, התקבלה הכרעה במכון צומת להשתמש במנגנוני 'שינוי זרם' לצרכים חיוניים וכשאין אפשרות מרווחת יותר. כך כתב הרב רוזן בספרו בחצוצרות בית ה' (ביחס לשינוי מהירות הנסיעה בקלנועית):
בפועל, היישום הראשון 'נולד' במחיצתו של הרש"ז אוירבך, שביקשני למצוא פתרון לנכה בשכונת שערי-חסד בירושלים, והוא אישר את השיטה, ואף הפנה אלינו נכים שונים במרוצת השנים. יישום זה מוכר גם בשם 'קלנועית שבתית' המופצת ע"י חברות שונות בארץ ובחו"ל.
מתוך הנחיית הגרש"ז אויירבך – למד ויישם הרב רוזן עקרון הלכתי נוסף הנוגע למנגנוני שינוי זרם:
מפיו למדתי נקודה מעשית חשובה בקשר ל'שינוי זרם', והיא נר לרגלינו בכל היישומים המבוססים על עקרון זה: כדי שמשהו ייחשב 'שינוי זרם', צריך שבמצב ההתחלתי יהיה זרם המורגש בחושי בני אדם, ולא מספיק זרם הניכר רק במיכשור מעבדתי. לכן, כדי להפעיל בעגלת הנכים את העקרון של 'שינוי זרם' היא צריכה 'לזחול' בפועל כאשר הידית במצב 'אפס', והזחילה צריכה להיות מורגשת וניכרת בחושי האדם.
לגישה זו, ההיתר לווסת בשבת את עוצמת מכשיר השמיעה באוזן, וכן במכשיר קשר, רדיו וכד', יהיה תקף רק אם השמיעה לא תרד ל'אפס' ממש, מבחינת חוש השמיעה האנושי. צליל או תדר שאוזן אדם לא קולטתו – 'איננו קיים' מבחינה הלכתית.
הכרעה זו מתייחסת לשימוש יזום ומכוון במכשירים שונים באמצעות זרם כגון הפעלת עגלת נכים ממונעת או שימוש במגלה מתכות ידני, ואולם, בשימוש לא מכוון כגון מעבר מול מצלמת אבטחה או נסיעה במעלית (הגורמת לשינוי בעוצמת הזרם במנוע) ניתן להקל לכתחילה (גם כאשר המשתמש מעוניין בתוצאה ונהנה ממנה).

מנגנון שינוי זרם – אופן הפעולה ויישומיו

דרך פעולת מנגנון שינוי זרם

ככלל, שינויים בעוצמת הזרם ניתנים לוויסות בדרכים רבות, והבנתן מחייבת ידע מעמיק בחשמל ואלקטרוניקה, כאן נסקור באופן כללי את המנגנונים הבסיסיים והנפוצים:

• שינוי בעוצמת ההתנגדות. ככל שבמעגל החשמלי מצויים מוליכים בעלי התנגדות גבוהה יותר, כך תקטן עוצמת הזרם ולהיפך. באמצעות פוטנציומטר, ניתן לשלוט ברמת ההתנגדות החשמלית ובעקבותיה בעוצמת הזרם.
• שינוי זרם קיבולי. קבל הוא רכיב חשמלי המשולב במעגל וביכולתו לאגור אנרגיה חשמלית בכמות מסויימת, ואח"כ לפרוק אותה לתוך המעגל. באמצעות תכנון הנדסי ניתן לקבוע את השפעת המשתמש כך שהקבל ייטען ויפרוק באופן הרצוי, ובכך ישפיע על עוצמת הזרם ותגובת המכשיר. טכנולוגיה זו מיושמת במסכי מגע – כאשר בזמן המגע במסך עובר זרם חשמלי, דרך אצבעות הידיים לרכיבי המערכת, וגורם לפריקת הקבלים ושינוי הזרם במעגל ובעקבותיו יתרחשו פעולות שונות.
• שינוי באמצעות חיישנים וגלאים. מכשירים אלקטרוניים רבים מבוססים על קליטת מידע מהסביבה או מהמשתמש (מערכות קול ושמע, צילום, לחץ, גלאי נפח ועוד). בחלק מהמכשירים, קליטת המידע משנה את עוצמת הזרם החשמלי במערכת, ובעקבותיה משתנה הספק המכשיר.

שינוי זרם – יישומים ופיתוחים

באמצעות עקרון שינוי זרם, פותחו במכון צומת יישומים רבים שנועדו לתת מענה לצרכים חיוניים שבהם נדרשת הפעלת מכשור חשמלי מסוגים שונים, כאשר לא מדובר בהצלת נפשות מיידית ומובהקת ולכן לא ניתן להתיר את השימוש במכשיר כדרכו. כמו כן, פותחו או אושרו עזרי הנגשה לבעלי מוגבלויות בראייה, שמיעה ותנועה.
להלן סקירה קצרה ומדגמית על יישומי צומת, וכן מכשירים שאושרו ע"י המכון על בסיס עקרון זה – כולם נועדו לשימוש במקרי צורך בלבד.
מגנומטר מותאם לשבת – על מנת לשמר את רמת האבטחה בשבת, ועם זאת להימנע מחילול שבת, בכל פעולה שבה מתכת נכנסת לתחום הבדיקה של המכשיר – פותח במכון צומת פיקוד שבת אשר מאפשר את הבדיקה תוך שהוא מנטרל את נורות הבקרה וההתראות הקוליות. זרם קבוע מורגש בתמידות בשדה המגנטי, גם ללא מעבר מתכת, והוא מתבטא ב'שעון' מד-מתח (או מד-זרם) המותקן לטובת סידור השבת. כאשר יעבור בגלאי חפץ מתכתי, ינוע המחוג בעקבות הגברת הזרם החשמלי שנוצר כתוצאה מגילוי המתכת.
מכשירי שמיעה – מכון צומת מאשר לשימוש מכשירי שמיעה על בסיס בדיקה פרטנית של דגמי היצרנים. ההיתר מבוסס על כך שהמכשיר, הכולל מיקרופון ורמקול זעירים – פועל בצורה רציפה, וכל פעולות עיבוד הקול לאותות חשמליים ובחזרה לקולות, נעשות באמצעות שינויי זרם, ללא הפעלה או ניתוק של המעגל. להרחבה, ראו בדף המוצר מכשיר שמיעה.
מצלמות אבטחה – מכון צומת מאשר ומתאים לשימוש בשבת מצלמות אבטחה. ההיתר מבוסס על כך שתהליך הצילום ועיבוד המידע הנקלט בעדשת המצלמה, נעשה באמצעות שינויי זרם. להרחבה, ראו מאמר בנושא חיישנים, וכן, בדף המוצר מצלמות אבטחה.
בקרות כניסה – בבתי חולים ומחנות צבא, ישנו צורך בהגבלת כניסה למורשים בלבד. חלק מהדלתות ננעלות באמצעות הצמדת אלקטרו מגנט רב עוצמה למשקוף הדלת, שגם בו פס מגנטי רב עוצמה. עם הפסקת זרם החשמל, הכוח המגנטי מתבטל וניתן לפתוח את הדלת כרגיל. על מנת להתאים את המערכת לשבת, מותקן פיקוד שבת שאינו מנתק את זרם החשמל, אלא מחליש אותו לרמה נמוכה, כך שניתן להתגבר על הכוח המגנטי ולפתוח את הדלת באמצעות דחיפה קלה.
מקלדות 'שבת' – מקשי המקלדת אינם מכילים פסי מתכת אשר סוגרים מעגל בכל הקשה, אלא פועלים באמצעות שימוש באנרגיה החשמלית הקיימת ב'קבלים'. כאשר מקישים על המקלדת, זרם החשמל המצוי ב'קבלים' פורק את מטענו החשמלי וגורם להופעת הסימן המבוקש על הצג באמצעות שינויי זרם, ללא סגירת מעגל חשמלי.
תאורת רחוב חכמה – תאורת רחוב המופעלת באמצעות חיישני קירבה. על מנת לחסוך באנרגיה, רק כאשר אדם מתקרב לאיזור התאורה, חיישן קירבה מזהה אותו ומפעיל את התאורה. מכון צומת פיתח מצב שבת ייחודי למערכת – במצב זה, הנורות דלוקות בהספק נמוך באופן רציף, וכאשר המערכת מזהה אדם מתקרב, האור מתחזק באמצעות הגברת הזרם. מערכת זו פועלת עם נורות לד בלבד, שהדלקתן אינה נחשבת להבערה, וממילא אין איסור בהגברת עוצמת התאורה.

סיכום ומסקנות

1. שימוש בשינוי זרם במכשירי חשמל ביתיים – יש המתירים לכתחילה ויש האוסרים ככל הפעלה חשמלית. למעשה ניתן להקל ולהשתמש בשינוי זרם במקרי צורך.
2.  מכון צומת מפתח יישומים המבוססים על שינוי זרם לצרכים חיוניים בלבד (רפואה, ביטחון, קשישים ומוגבלים וכדו').
3. כאשר נעשה שימוש לא מכוון ב'שינוי זרם' הדבר מותר לכתחילה.
4. שימוש בחשמל באמצעות שינוי זרם אפשרי רק כאשר המכשיר החשמלי אינו מפיק חום/אור המוגדר כאש, או גורם בפעולתו למלאכה אסורה בשבת מצד עצמה.