שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1624: בהר י"ג ב אייר תשע"ו 21/05/2016

"וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכל" (כה,ז).

המונחים "חיה" ו"בהמה" מוזכרים פעמים רבות במקרא ובספרות חז"ל אך האבחנה ביניהם מורכבת למדי. מלשון הפסוק שבו פתחנו משתמע שקיימות שתי קבוצות נפרדות של בעלי חיים הזכאים לאכול מתבואת הארץ – "בהמה" ו"חיה". העובדה שמדובר בשתי קבוצות נפרדות משתמעת גם מפירוש רש"י לפסוק זה:

ולבהמתך ולחיה - אם חיה אוכלת בהמה לא כל שכן, שמזונותיה עליך, מה תלמוד לומר ולבהמתך, מקיש בהמה לחיה, כל זמן שחיה אוכלת מן השדה, האכל לבהמתך מן הבית, כלה לחיה מן השדה, כלה לבהמתך מן הבית.

מפירושו גם נוכל ללמוד שההבדל בין שתי הקבוצות הוא בכך שהבהמות הן בעלי החיים שברשות האדם ואילו "חיות" הן חיות בר. תמונה זו שלכאורה היא פשוטה וחד משמעית מסתבכת כאשר אנו פונים לפסוק "דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמר זאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ (ויקרא יא,ב). בפסוק זה אנו לומדים שחיה ובהמה אינן קבוצות שונות לגמרי אלא שקבוצת החיות היא קבוצה מצומצמת הנכללת בתוך קבוצת הבהמות הרחבה יותר. העמדה המוצגת בפסוק זה מופיעה עשרות פעמים במדרשים ובתלמוד בביטוי "חיה בכלל בהמה". מסתבר שהתמונה מורכבת אף יותר ובשורות הבאות נסקור את משמעויות השם "חיה" בסדר יורד של גודל הקבוצה הנכלל בו.

"חיה" – כלל בעלי החיים

השם "חיה" או "נפש חיה" במובנו הרחב ביותר כולל על פי המדרש את כל בעלי החיים ואפילו את האדם. מדרש זה מתייחס לפסוק "תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ" (בראשית א,כד). נאמר במדרש (לקח טוב): "ויאמר א-להים תוצא הארץ נפש חיה, כלל, בהמה ורמש וחיתו ארץ, פרט". על האדם נאמר: "...וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית ב,ז).

"חיה" – חיות ובהמות

בתורה קיימת משמעות נוספת ומצומצמת יותר לשם "חיה" ואנו פוגשים אותה ביחס לציוויים שונים. במשמעות זו השם "חיה" הוא בדרך כלל שם נרדף ל"בהמה" משום שכל אחד משני שמות אלו כולל בתוכו את קבוצת המינים השנייה.

"זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ", מלמד שהבהמה בכלל חיה. מנין שאף חיה בכלל בהמה? ת"ל: "זאת הבהמה אשר תאכלו, שור שה כבשים ושה עזים איל וצבי ויחמור אקו ודישון ותאו וזמר" (ספרא, שמיני, פרשה ב).

קבוצת החיות/בהמות כוללת בעיקר את היונקים הגדולים יחסית (בהשוואה למשל לשרצים) בעלי זיקה כלשהי לאדם. זיקה זו עשויה להיות בתחומים שונים כמו מאכל, עבודה, סכנה לאדם, עניין מיוחד ועוד.

להגדרת "חיה" ו"בהמה" בקבוצה משותפת יש משמעות ביחס להלכות מסוימות. לדעת רבי יהודה ורבי אלעזר נוהג איסור אבר מן החי גם בחיה, בין טמאה בין טהורה: "ת"ר: אבר מן החי נוהג בבהמה חיה ועוף, בין טמאין ובין טהורין, דברי רבי יהודה ורבי אלעזר, וחכמים אומרים: אינו נוהג אלא בטהורין" (חולין קא,ב). מחלוקת נוספת אנו מוצאים לגבי איסור בשר בחלב (חולין, פ"ח מ"ד). איסור אכילת דם וגיד הנשה נוהגים הן בבהמה והן בחיה. סימני הטהרה משותפים לחיות ולבהמות כפי שאנו לומדים בגמרא בחולין (נט,א): "סימני חיה. ת"ר: אלו הן סימני חיה, חיה בכלל בהמה היא לסימנין".

"חיה" – חיית בר ממחלקת היונקים

הגדרה שלישית לשם "חיה" המצמצמת את ההגדרה השנייה ומפרידה בין בהמות וחיות מופיעה לראשונה בפסוק בבראשית (א,כד): "תוצא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחיתו ארץ". לאחר הציווי הכללי של "תוצא הארץ נפש חיה" מפורטים הבהמות, הרמשים והחיות. בניגוד לקבוצה הכללית "נפש חיה" עומדת הקבוצה המצומצמת "חיתו ארץ". אבחנה בין חיה ובהמה מופיעה במשנה (כלאים פ"ח מ"ב): "בהמה עם בהמה, וחיה עם חיה, בהמה עם חיה, וחיה עם בהמה... אסורין לחרוש ולמשוך ולהנהיג". חיות הבר הן יונקים שאינם ברשות האדם, בניגוד לבהמות שהן יונקים הגדלים ברשות האדם. אבחנה זו אנו מוצאים למשל ברמב"ם בפיהמ"ש (אהלות פ"ח מ"א):

ומכונות חיה קבוץ חיות הבר, וכמו שקורין לקבוצת בעלי חיים הביתיים עדר כך קורין לקבוצת המדבריים מכונה, וגם הם בתנאי שיהו אותן החיות עומדות רצופות.

לאור העובדה שהגדרת "חיה" ו"בהמה" תלויה במידת הביות של בעלי החיים הרי שבמצבי ביניים התעוררו מחלוקות כמו למשל לגבי שור הבר: "שור בר מין בהמה, ורבי יוסי אומר: מין חיה" (כלאים פ"ח מ"ו).

חיה" – כל היונקים בעלי סימני טהרה

הגדרה רביעית לשם "חיה" כוללת את כל החיות הטהורות שמנתה התורה בפרשת שמיני (ויקרא יא,ב-ג): "זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ. כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ". מכאן שחיה הוא כינוי לכל היונקים שיש להם סימני טהרה.

"חיה" – יונקי בר בעלי סימני טהרה

להגדרה המצומצמת ביותר לשם "חיה" משמעות הלכתית והיא כוללת רק את שבעת יונקי הבר המנויים בפרשת ראה (דברים יד,ד-ה) בתוך רשימת עשרת המינים הטהורים: "זאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תּאכֵלוּ: שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר". אמנם על פי פשט הפסוקים כל המינים מעלי הגרה ומפריסי הפרסה נכללים בקבוצת הבהמות, אלא שחז"ל חלקו את הרשימה לבהמות המנויות בפסוק ד' ולחיות המנויות בפסוק ה' הנבדלות בכמה הלכות, כמו למשל מצוות כיסוי הדם ואיסור חלב.

לתגובות ורישום לקבלת מאמרי צמחים ובעלי חיים על פי סדר הדף היומי: raananmoshe1@gmail.com

הדפסשלח לחבר
תחומין פלוס
עבור לתוכן העמוד