שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1584: דברים ט' במנחם אב תשע"ה 25/07/2015

 בחרנו לעסוק בשבת זו בשני השערים הדרומיים של הר הבית בימי הבית השני, הם שערי חולדה.

המשנה במידות (א,ג) מתארת את שערי הר הבית ואומרת כך: "חמשה שערים היו להר הבית, שני שערי חולדה מן הדרום משמשין כניסה ויציאה". המשנה ממשיכה לתאר את שאר השערים ומציינת כי במזרח היה שער שושן, בצפון שער טדי ובמערב שער קיפונוס.

שני שערים

מדוע דווקא בדרום ישנם שני שערים ואילו בשאר הכיוונים שער אחד בלבד? התשובה היא שמדרום להר הבית מצויה עיר דוד. באופן מסורתי מימי הבית הראשון הכניסה העיקרית אל אזור המקדש הייתה מדרום ועל כן משם ישנם שני שערים. נזכיר כי בריכת השילוח בדרום העיר מילאה תפקיד חשוב בכל מה שקשור לטהרה ולרחצה, על כן משם היו עולים המוני בית ישראל בזמן עלייה לרגל אל הר הבית דרך אותם רחובות שנתגלו שרידיהם בדרום עיר דוד.

כשהעיר התרחבה מערבה אל עבר הגבעה המערבית, אזור הרובע היהודי, הרובע הארמני והר ציון, ניתן היה להיכנס אל הר הבית ממערב דרך שער קיפונוס, אך השאירו שני שערים בדרום ורק שער אחד במערב.

מיקום שערי חולדה המקוריים

בחומה הדרומית של הר הבית ניתן לראות מספר שערים חסומים. הבולטים שבהם הם השער הכפול במערב והשער המשולש ממזרח לו.

המשנה מכירה את הר הבית המקודש ששטחו הוא 500 על 500 אמה. אין היא מתייחסת לשטח ההר כפי שהוא הורחב על ידי הורדוס בצפון, בדרום וככל הנראה גם במערב. על כן כשהיא מתארת שערים בתוך חומת הר הבית, היא ללא ספק מבינה כי השערים מצויים במקרה זה בחומה הדרומית של 500 האמה הדרומיות, כלומר בתוך הר הבית, בדרומו.

השער הכפול והשער המשולש הם השערים החיצוניים בחומת הר הבית שהורחבה על ידי הורדוס המובילים דרך בתי שער ומערכת מדרגות אל שערי חולדה המקוריים המצויים מצפון לסטיו המלכותי, מבנה ציבורי גדול ומרשים שעמד בסוף ימי הבית השני בדרומו של ההר.

בית שער המוביל אל שער חולדה המערבי

מתחת למסגד אל אקצה, מצפון לשער הכפול, ישנם שרידים מפוארים ביותר של עמוד אבן מקורי גבוה ומרשים מזמן סוף ימי הבית השני, ומעליו ארבע כיפות מקוריות ומעוטרות בעיטורים גיאומטריים, אף הן מסוף ימי הבית השני.

זהו אחד השרידים המקוריים הבנויים המרשימים ביותר מתקופת הבית שהשתמר במתכונתו המקורית. ממנו היו מדרגות שהובילו מתחת לסטיו המלכותי אל רחבת הר הבית ואל שער חולדה המקורי בחומה של 500 האמה הדרומיות.

ניתן להיכנס לאזור זה מתחת למסגד אל אקצה רק באישור הווקף בהר הבית.

מדוע נקראים השערים בשם שערי חולדה?

האפשרות הפשוטה היא כי שם השער על שמה של חולדה הנביאה שניבאה בירושלים בימי המלך יאשיהו כשהיא יושבת במשנה (המזוהה על ידי רבים בגבעה המערבית של ימינו).

מקובל לומר כי קברה של חולדה הנביאה היה באזור עיר דוד. התוספתא במסכת בבא בתרא מסבירה כי קבר חולדה לא פונה בימי בית שני כשכל העיר טוהרה ככל הנראה מקברים מפני שהייתה לו מחילה המוציאה את הטומאה לנחל קדרון. מכאן שישנה סמיכות בין קברה לנחל קדרון במזרח העיר. לכן נקראים השערים הדרומיים של הר הבית על שמה.

אפשר לומר כי צורת העלייה אל הר הבית מן הדרום דומה לצורת חולדה העולה ונכנסת בעיקרי הבית.

ספר חנוכת הבית מציע כי השם הוא מפני שרוב העם היה נכנס ויוצא משערים אלו, על שם הפסוק (תהילים מט,ב) "האזינו כל יושבי חלד".

אופן הכניסה דרך שני שערי חולדה

הברייתא בשמחות פרק ו מתארת את סדר ההליכה בהר: "...אלו שמקיפים דרך שמאל: אבל ומנודה ומי שיש לו חולה בתוך ביתו ומי שאבד לו אבדה מהלך ומקיף על שמאל... מי שיש לו חולה בתוך ביתו אומר לו השוכן בבית הזה ירחם עליו מיד. ... שמתחלה לא בנאו שלמה אלא על תנאי שכל מי שיש לו צרה יבא ויתפלל עליה..."

חז'ל מתארים כאן תקנה פשוטה וגאונית כאחת. כל מי שנכנס להר הבית מדרום פונה ימינה ונכנס למקדש דרך עזרת נשים עד עזרת ישראל, פרט לארבעה אנשים המקיפים את העזרה בהר הבית בכיוון הפוך: אבל, מי שיש לו חולה בביתו, מנודה ומי שאיבד אבידה, ועל כן מי שהולך בכיוון הפוך יש להתייחס אליו, להתפלל עליו ולהיות ערב לו כי הוא זקוק לתפילה ועזרה.

המפגש עם מי שיש לו חולה בתוך ביתו מביא את כל עם ישראל להתפלל למען החולה ובכך לחזקו ולעודדו. מעבר למפגש בין כל עם ישראל לאנשים החריגים הללו, כל אחד במצבו, מציאות זאת יוצרת תביעה מהאדם לרגישות, אכפתיות ותשומת לב לכל אדם שהוא פוגש מקיף משמאל.

מציאות זאת של רגישות לזולת, של ערבות הדדית, של התעניינות ואכפתיות ותפילה על הזולת הינה דוגמה נפלאה בחיי העולים למקדש המעצימה את אהבת החינם. אנחנו תפילה כי אם נאמץ לעצמנו מידות אלו נהיה ראויים לכך שהשכינה תחזור לשכון בביתה ונזכה במהרה בימינו לבניין הבית. אמן כן יהי רצון.

הדפסשלח לחבר
תחומין פלוס
havaya
עבור לתוכן העמוד