שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1452: וישב כ"ד בכסלו תשע"ג 08/12/2012

הרב יששכר יעקבסון, המבורג, ט"ז בשבט תרס"א (1901) – תל אביב, א' בטבת תשל"ג (1972)

איש של תורה ודרך ארץ היה הרב יששכר יעקבסון. הוריו, ר' שלמה וצירל הנחילו לו אהבת תורה ויראת שמים. למד ב'תלמוד תורה' בהמבורג. את השכלתו השלים בבית ספר תיכון כללי. למד תורה בישיבת הרב יוסף צבי קרליבך הי"ד בהמבורג, בישיבת גלנטה שבהונגריה, ובבית המדרש לרבנים בברלין. לצד לימודיו בבתי המדרש למד גם באוניברסיטאות של המבורג וברלין, בהן רכש את ידיעת השפות השמיות עברית וארמית, ערבית וסורית. למד גם פילוסופיה, פדגוגיה ופסיכולוגיה. מחלת ריאות בה לקה, גרמה להפסקת לימודיו, הוא לא המשיך במסלול של לימודי רבנות והסתפק בתפקידי הוראה וחינוך.

מתחת ציפורני הנאצים לארץ ישראל
בשנת תרפ"ה (1925) החל להורות ב'תלמוד תורה' של המבורג, תחת ניהולו של הרב יוסף צבי קרליבך הי"ד. הרב יעקבסון הושפע עמוקות מדרכו החינוכית של הרב קרליבך, בשיעוריו ובכתביו הרבה להזכירו. עסק גם במתן הרצאות ב'בית המדרש הפתוח' למבוגרים על שם פראנץ רוזנצוייג. שם הקדיש את כוחותיו לבני הנעורים והמבוגרים, במטרה לקרב אותם ליהדות. בשנת תר"ץ (1930) נשא לאישה את חנה אדית לבית ויסברג, שליוותה אותו בחייו ובעבודתו החינוכית והספרותית. עוד בגרמניה החל בהוצאת חוברות הדרכה עבור תנועת 'תורה ועבודה' בנושאי הלכה ומועדים ותרגומים מיצירות המופת של הוגי היהדות. פעילותו החינוכית התרחבה אחרי עליית הנאצים לשלטון, כשנאסר על הנערים היהודיים ללמוד בבתי הספר הכלליים, וכולם נאלצו ללמוד בבית הספר 'תלמוד תורה'. באותם שנים הכין ספר גדול בשפה הגרמנית בשם 'עם ותורה', ספר ללימוד מחשבת ישראל משולב עם תולדות ישראל. הספר הודפס בשני כרכים ב-3000 עותקים, אך לפני שהספיקו להפיץ את הספרים הם נשרפו על ידי הנאצים. בליל הבדולח נעצרו הרב יעקבסון ורעייתו, אך שוחררו אחרי 15 יום ומייד נמלטו מגרמניה להולנד. חדשים ספורים לפני מלחמת העולם קיבלו סרטיפיקט ועלו לארץ ישראל.

מסירות נפש להוראת התנ"ך
בתל אביב נפתח מעגל חדש בחייו של הרב יעקבסון. בארץ ישראל חש שעליו להקדיש את מרצו וכוחותיו להוראת התנ"ך בלבד. תוך זמן קצר החל ללמד בעברית רהוטה, במבטא ייקי מודגש. תחילה לימד בבית הספר 'מוריה', ובהמשך בסמינר 'תלפיות' ובישיבת 'הישוב החדש'. מלבד זאת נתן הרצאות ב'איחוד שיבת ציון' וב'חוג הנוער הדתי'. מדי ליל שבת התכנסו בביתו בני נוער שבאו לשמוע שיעורים בפרשת השבוע ובהפטרתה. שיעורים אלו היו הבסיס לספריו 'בינה במקרא' ו'חזון המקרא'. הרב יעקבסון היה אדם חולני, בעל גוף חלש ומדוכא בייסורים. ובכל זאת התמיד בעבודת ההוראה ובכתיבת מאמריו וספריו, בבחינת 'וקוי ה' יחליפו כח ... ירוצו ולא ייגעו' (ישעיה מ,לא). בכל פעולותיו סייעה לו רעייתו, ששימשה 'עזר כננגדו' בסדור ספריו, הגהתם והבאתם לדפוס. לא זכו בני הזוג לבנים, אך את שמם קנו להם בספרים, 'שם טוב מבנים ומבנות'.

תמר לא נדונה בשריפה
ספרו 'בינה במקרא' הוא עיונים בפרשיות התורה על פי הספרות הפרשנית. בכל פרשה הוא עוסק בסוגיה אחת. לדוגמא, בפרשת וישב הוא עוסק בדמותה של תמר. הוא דן בפסקו של יהודה 'הוציאוה ותשרף', מביא את דברי רש"י שיהודה דן אותה כבת כהן שזינתה, מביא את קושיית הרמב"ן, הרי היא הייתה רק בזיקת יבם ואין לה דין מוות? בהמשך הוא מביא את פירוש בעל הטורים "ורבי יהודה החסיד פירש: לא דן אותה יהודה בשריפה, אלא שישרפו לה רושם בפניה לסימן שהיא זונה. וכאשר ידע יהודה שהיה ממנו ולא היתה זונה, לא עשו לה דבר". חיזוק לפירוש זה מצא הרב יעקבסון במאמר של ד"ר יעקב נויבאור, המשווה את פסקו של יהודה לחוקי חמורבי. במסגרת דיוניו לא נמנע הרב יעקבסון מלהביא גם מפרשים חדשים וגם משאינם בני ברית. וזאת על פי הכלל 'ושמע האמת ממי שאמרה' (רמב"ם, הקדמה למסכת אבות). שיטתו המיוחדת בפרשנות התנ"ך ניכרת בספרו 'חזון המקרא' על ההפטרות.

בשנותיו האחרונות החל להוציא את פירושיו על הסידור בשם 'נתיב בינה'. שני הכרכים הראשונים יצאו בחייו, ושלושת הכרכים האחרים יצאו אחרי פטירתו. זכה הרב יעקבסון לתלמידים רבים, גם אני הכותב חש עצמי כתלמידו, כיון שזכיתי ללמוד מפי תלמידו הגדול הרב ח"י הדרי שליט"א.


לתגובות:
Yosephl56@gmail.com

 

הדפסשלח לחבר
תחומין פלוס
havaya
עבור לתוכן העמוד