שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1405: ויגש ה' בטבת תשע"ב 31/12/2011

בפרשת השבוע אנחנו עדים לפגישה המחודשת של יוסף ואחיו והתאחדות משפחת בית יעקב מחדש.

שנים עשר שבטי ישראל נכנסו כעם אחד לארץ ישראל, ברם עוון המחלוקת גרם, ובימי הבית הראשון נפרדו לשתי ממלכות: מלכות ישראל ומלכות יהודה. מלכות ישראל שכללה את עשרת השבטים הוגלתה מארץ ישראל על ידי סנחריב מלך אשור ומני אז אבדו עקבותיהם.

עם תחילתה של שיבת ציון, עלייתן של תלמידי הגר"א לארץ ישראל והתעוררות כיסופי הגאולה, בא הרצון לפעול למען החשת הקץ על ידי אתערותא דלתתא. בהתאם לזאת ניכרת פעילות מחודשת לצאת לחפש את עשרת השבטים האבודים. הרב שמעון צבי הורוויץ, ראש ישיבת המקובלים הירושלמית "שער השמים" היה דמות מרכזית בכל הפעילות בעד שליחת שליחים לחיפוש ומציאת עשרת השבטים. הוא ראה בשליחות זו פעולה משלימה לייסוד ישיבת "שער השמים" והפצת לימוד הקבלה בחוגי תלמידי החכמים, כשתי זרועות המקרבות את הגאולה. כך כתב בהקדמה לספרו קול מבש"ר:

והנה שני סיבות מעכבות את גאותנו ופדות נפשנו, כידוע וכמובא אלפי פעמים בזוהר הקדוש, כי בעובדא ובמילולא תליא מילתא. היינו לימוד ומעשה, באומר ובפועל; באומר - היינו לימוד חכמת הקבלה, פנימיות ונשמת תורתנו הקדושה... ובפועל - היינו לקיים מדרשי חז"ל שעתידין גלות יהודה ובנימין לשלוח שלוחים לעשרת השבטים ולהביאם.

הרב הורוויץ כתב ופרסם כרוזים, חוברות וספרים על החשיבות והנחיצות בחיפוש עשרת השבטים ואף נרתם בפועל למסע לתור אחרי עקבות השבטים האבודים. כך מתאר הוא את מהלך העניינים שהביאו לצאת למסע הארוך:

בשנת תרנ"ט שנת 'בונה ירושלים' התחילו אתערותא דלתתא ונתעוררו הבד"צ ועוד רבני ירושלים וכתבו מכתבי בקשה והתעוררות לאחינו שבגולה, וכמה אנשים נתרצו לנסוע, אבל סוף סוף חזרו ומאנו לקבל עליהם משא וטורח הדרך הארוכה הזאת, ובשנת תר"ס שמו פניהם עלי ונעתרתי לבקשתם... (הקדמה לספרו קול מבש"ר)

ואכן בשנת תר"ס (1900) נסע הרב הורוויץ בליווי של יהודי תימני למזרח הרחוק, לפי תכנית מסודרת. הם התחילו את מסעם מהעיר עדן ומשם הגיעו לכלכותא, בירת הודו. אחר כך המשיכו בדרכם לבורמה, לסינגפור ולהונג קונג. משם הגיעו לשנחאי. תכניתם היתה להגיע לעיר קאי-פנג-פו, מהערים העתיקות ביותר בסין, אך מחמת סכנת דרכים הוכרחו לחזור. לאחר חודשים ספורים של שיטוטים בקהילות יהודיות מרכזיות ושיחות עם אנשים מזדמנים שנקרו בדרכם שבו השניים ממסעם בלא כל ידיעה על השבטים האבודים ועל מקום הימצאם. על אף האכזבה מתוצאות מסעו לא התעממו כיסופיו להשלים את שהתחיל וכל ימיו ניסה לקבץ כספים לנסיעה נוספת. לשם כך אף פרסם בשנת תרפ"ג את ספרו "קול מבש"ר", הכולל בצד מידע היסטורי ממקורות שונים גם רשמים מנסיעתו הראשונה למזרח.

אנקדוטה אחת מזכרונותיו:
אנכי בדרך נסעתי במדינת הודו וחינה (סין), הייתי קרוב לההרים ההם, שהם הרי אפגהניסטאן (אפגניסטן) למעלה מעיר קבול, וראיתי מאנשי ההרים שהם רמי הקומה ומגודלי זקן ומלובשים בגדים שחורים וארוכים, ומשונים המה מכל אנשי הודו, וחשבתי שבודאי יהודים המה, ורצתי לפניהם ליתן שלום ולדבר עמהם, ולשוא היה כי לא הבינו לשוני וגם אני לא הבנתי לשונם, ואחרי חקירה ודרישה ראיתי כי יש מהם יושבים בעיר הגדולה כלכוטטע (כלכותא), והם מושלימים (מוסלמים) המאמינים בעלי וכו', אבל היהודים הנסתרים הם רחוקים מאד אחורי ההרים הנזכרים...

לפועלו של הרב שמעון צבי הורוויץ בחיפוש אחר עשרת השבטים ייחד ד"ר יונתן מאיר פרק מיוחד בספרו "רחובות הנהר" (ירושלים תשע"א), המוקדש לתיאור ישיבות המקובלים הירושלמיות בין השנים תרנ"ו-תש"ח.

כל הנסיונות לאתר את עשרת השבטים האבודים לא צלחו, ואנחנו נשארנו עם התפילה הנאמרת מידי יום: "צור ישראל, קומה בעזרת ישראל, ופדה כנאומך יהודה וישראל".

לקבלת חומר תורני מאוצרות ספריית הרמב"ם:
 
elboim_a@mail.tel-aviv.gov.il

הדפסשלח לחבר
תחומין פלוס
havaya
עבור לתוכן העמוד