שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1378: שלח ט"ז בסיון תשע"א 18/06/2011

"אך בה' אל תמרודו" (יד,ט)

אני כותב שורות אלו באי נחת מרובה, אך מצפוני דוחק בי למתוח בקורת ממוקדת כנגד 'עיתון הבית' שלי ושל עמיתיי במחנה הציונות הדתית. כוונתי ל'מקור ראשון' שמוספו העיוני 'שבת' הפך לבמת 'הטפה והדחה' נגד הנאמנות להלכה כמקובל מדורי דורות.

קונסרבטיביות ממקור ראשון
מפסח ועד עצרת פורסמו לפחות 10 מאמרים ברוח זו (בצד מאמרים תורניים קלאסיים). עורך המוסף מיצב עצמו כאידיאולוג קונסרבטיבי (כהגדרתי) המפריח באינטנסיביות אג'נדה המצדיקה דילוג על המחוייבות לשולחן שערך רבי יוסף קארו, ולמפה שפרס עליה הרמ"א. הוא מתעטף באיצטלה אורתודוקסית (ללא ציצית ותפילין, במוצהר) המוותרת לכתחילה על סעיפים 'פחות-חשובים' בשולחן ערוך. כדי להמחיש את 'הרוח החדשה', נטולת האזיקים, השליך את כיפתו בפומבי, מה שכמדומני לא העיז אפילו משה מנדלסון לעשות (אבי תנועת ההשכלה. מרבית צאצאיו התנצרו). חבישת כיפה היא אכן סמלית, אך השלכתה המוצהרת סמלית שבעתיים!

גם אם מאמריו שזורים הגיגים הראויים לדיון, הבעיה שלי ושל עמיתיי היא שהמוסף הפך לבטאון החצר של בית המדרש הנאור-ליברלי ע"ש הרטמן ומשיקיו. גליון חג השבועות היה מעוטר בשפעת מאמרים כאלו; אחד כופר במתן תורה על הר סיני (רק 'עשרת הדברים'), שני מערער את אמונת 'תורה מן השמים' כפשוטה, שלישי קורא לקלוט בנות ב'מרחב הישיבתי' (על פי פרשנות לחלומו של רבי נחמן!), רביעי קורא לחזור לחג הקציר. ומעל כלנה מתנוסס מאמר פרוגרמטי של העורך ל'פוסט-אורתודוקסיה' הנותנת לגיטימציה לכתחילית למחיקת חלקים בשולחן ערוך, הלכה למעשה.   

שבועות אחדים קודם לכן זכינו להגות פרשת השבוע (קדושים) פרי עטה של 'רבה' רפורמית תוך הסתרת תוארה (בניגוד למקובל בעיתון. מחשש לעינא בישא?) גם גליון פסח רווי היה במאמרי ניאו-אורתודוקסיה ליברלית, בצד המאמר החזוני (בהא הידיעה) של העורך ל'ביטול החברה הדתית'. לב משנתו היא הנמכת הרף ההלכתי לכתחילה, ואזי הכל ינהרו למחוזות היהדות המותאמת מחדש שתעלה כפורחת.

דגלים צבעוניים מפתים
כאמור, הרוח הנושבת מזוהה אצלי כקונסרבטיבית למהדרין. אך מעבר לכך, אין זה ראוי, ואולי מנוגד לאתיקה, שעורך מוסף-עיון 'יפתח שולחן' להסבה בהרחבה בעיקר עם הגיגנים בצלמו ובדמותו, המטיפים ומדיחים ליהדות 'משליכת טלית ותפילין' לכתחילה. אני מודע היטב למציאות שבה רבים במחנה הדתי מוגדרים בפי עצמם ואחרים כ'לייטים', ו'דשים בעקבם'. זה לא נורא, לא מפולת ולא אסון. מאידך, הנפת דגל צבעוני של 'אנחנו לייטים', ואפילו גאים בלייטיות - קרויה בפי 'הדחה'. 

ואגב, תמיהני האם 'בעל המאה ובעל הדעה', ובעל-הבית של העיתון, נוחה דעתו ושלמה השקפתו עם מהלך אנטי-הלכתי אקטיבי-מתמשך זה?

(נכתב במוצ"ש בהעלותך)


'שבת בשבתו' מחדש את פנימיותו וגם חיצוניותו

שיבה אל התורה
עלוני השבת המחולקים בבתי הכנסת ראשית ביאתם לעולם היה כתחליף מודרני לדרשנות המסורתית, הקלאסית. מאז ומעולם נהגו להתכנס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בשבתות, להאזין לדברי תורה, לפרפראות חכמה ולעניינא דיומא רוחני-תורני-חינוכי. ברם מזה זמן רב נוקפנו לבנו על הצפת בתי הכנסת בעיתונות כפשוטה, על כל סממניה. מילא המודעות, הרי הן בבחינת 'קמח' וגלוי וידוע ש'אם אין קמח אין תורה', ואלמלא הן לא תהא כלל הפצת תורה בדרך זו. אך מהי ה'תורה' עצמה אשר קמח המודעות נועד להחזיק?

בשלהי חג מתן תורה החלטנו לוותר מכאן ולהבא על מדורים הנחזים כעיתונות לכל דבר, חשובים ויפים ככל שיהיו. הללו מצויים בשפע בעיתונות 'כבדת המשקל' המציפה את סלונינו, עולה בחלונינו וגולשת במסכינו. בבתי הכנסת נסתפק בדברי עיון ובמסרים תורניים בלבד, ונשתדל לא להיות ערוץ נוסף באפיקי התקשורת. כל מי שיטול, או תיטול, לידיו גליון 'שבת בשבתו' ידע שאיננו פורס מגאזין על עמוד תפילתו אלא אוחז בבטאון תורני-חינוכי.

אנו קוראים בזאת לעלונים נוספים ללכת בעקבותינו, ולטהר מעט את היכל תפילתנו.

מדור לתגובות 'טוק-בק'
אנו מכריזים בזאת על פתיחת מדור לתגובות קוראים קצרות, ענייניות ומכובדות, שיפורסם החל משבת הבאה, אם תהיינה כאלו. הכוונה לתגובות לגליון האחרון בלבד, והמדור מיועד לזריזים המסוגלים 'לטקבק' במוצ"ש או לכל המאוחר ביום ראשון.
דוא"ל:
zomet@netvision.net.il, פקס: 02-9931889.     

הרב ישראל רוזן

 

הדפסשלח לחבר
תחומין פלוס
havaya
עבור לתוכן העמוד