שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1306: שמות כ"ג טבת תש"ע 09/01/2010

"הבה נתחכמה לו פן ירבה
והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא
על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (א,י)

 

 

כולם נגדנו
סוגיית ערביי ישראל עולה שוב ושוב על הפרק, בהקשרים שונים. השורות הבאות נכתבות בין השאר תחת רושם מר ממיקבץ אירועים שהזדמנו יחדו בימים האחרונים (שקדמו לכתיבת טור זה), והם טיפוסיים ו'קלאסיים' למה שמתרחש בגיזרה; (1) ח"כ זחאלקה החוצפן ניצל לרעה ראיון עמו באולפן הטלוויזיה, ונזרק משם בעקבות דברי בלע אנטישמיים על ממשלת ישראל ושריה. (2) ממשלת ירדן תובעת להחרים את 'מגילות ים המלח' המוצגות בחו"ל, בטענה שנגזלו משטח כבוש. וכמובן (3) בג"צ מורה לצה"ל לשחרר לתנועת פלשתינים את כביש 443, שהוא אחת מדרכי המלך מן השפלה לירושלים. ואפשר לצרף פריטים נוספים לרשימה.
 
אנחנו נמצאים תחת מיתקפה קשה וארסית נגד זכות קיומה של מדינת ישראל ו'העולם כולו נגדנו'. העולם כולו רואה בנו כובשים, ואפילו קלגסים, וכל 'הצעדים בוני האימון' רק הפכו לנו לרועץ. מי שחשב שההתנתקות החד-צדדית, האכזרית כלפי עצמנו, מחבל עזה תרפה את החבל מעל צווארנו הפוליטי - התאכזב קשות. אדרבה! העולם הפך להיות יותר נגדנו. מי שציפה כי הרפיית המחסומים ביו"ש (ביהודה ושומרון) יזכה אותנו בנקודות קרדיט בשוק העולמי - התאכזב שבעתיים. מי שציפה כי יחסנו הדמוקרטי לערביי ישראל יגרום להם להשיב טובה תחת טובה - התאכזב שבעים ושבעה.
 
לדידי ברור לי שכל מה שלא נעשה לטובת זכויות האדם והדמוקרטיזציה של ערביי ישראל ויו"ש, והעלאת רמת חייהם והשכלתם, הכל יתהפך כנגדנו וינוצל לרעתנו, כאומרים: "הנה אתם מודים שלא הייתם בסדר! כובשים וגזלנים שכמותכם!" אני משוכנע שרפיסות שהיתה בנו היא שגרמה לנו כל זאת, ואילו היינו יותר תקיפים, יותר חוצפנים ויותר נשכנים כלפי העולם - היו מתחשבים בנו יותר. מוטב להתמודד עם ה'עולם' מעמדת כח מאשר מעמדת חולשה. מי ש'כולם נגדו' משתולל ומתפרע. במצבנו כיום אין מה להפסיד. ננסה!
 
'מלחמה' באויב הפנימי
הגיעה העת 'להכריז מלחמה' על ערביי ישראל, וכמובן פלשתינאי יו"ש, שאינם נאמנים למדינה לפי מבחנים ברורים שיוגדרו, ולהגדירם כ'אויבים'. ה'מלחמה' תהיה במסגרת של שלילת זכויות, גם קולקטיביות (כמו נסיעה בעורקי תחבורה), כל זמן שאינם עומדים במבחן הנאמנות למדינה. גם זכות ההצבעה לכנסת, ובודאי זכות ההיבחרות, אינם 'הלכה למשה מסיני' ומותר לכרסם בהם בשל אי-נאמנות, ובודאי מטעמי בטחון ו'הבא להורגך'. 
 
הגיעה העת שההסברה שלנו בעולם תהיה אמיצה והתקפית, דוגמת מינשרי ההסברה המשכנעים שמרבה להרעיף עלינו פרופ' יורם אטינגר (שגריר בארה"ב בדימוס), ויש עוד רבים כמותו. האם ראש הממשלה ושר החוץ, שנודעו בלשונם החדה והתוקפנית טרם היבחרם, אינם מצליחים לגייס דוברים בעלי לשון ימנית בוטה?
 
אכן, הסיבה לאי יכלתנו לממש 'מלחמה' זו מצויה ב'אויב הפנימי' שלנו, בקרב אחינו יהודי השמאל, ובראשם חלק משופטי בג"צ אשר זכויות האדם והומאניזם כלפי אויבים עדיפים בעיניהם על פני בטחון המדינה ואזרחיה (כביש 443. ראו לעיל). כלפיהם אין לי פתרון! הם אחים-אויבים וחלילה 'להלחם' בם. רק בשכנוע, ובעיקר בהסברה חדה ואף מגוייסת, אולי נצליח להפיג את 'אויבותם' או לפחות לדחוק אותם לשוליים.
 
 
בראש המדור ציטטנו את פסוק המפתח לשעבוד מצרים: "הבה נתחכמה לו פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (א,י). ונשאלת השאלה, כלשון הדרשנים: מה תועלת לפרעה בהריגת "כל הבן היִלוד", הרי ע"י כך הוא כורת במו ידיו את המשכיות 'אספקת העבדים'? כלום הכחדה (בהעדר זכרים) עדיפה מהגירה - 'ועלה מן הארץ"?
 
מצאתי באור-החיים שפירש כי עורמתו של פרעה היתה - כעצת בלעם - לגרום להתבוללות. בהעדר זכרים ייאלצו בנות ישראל למצות את נשיותן בחיק המצרים ויתבוללו, "ומעתה אין מציאות לעלות מן הארץ כשיהיו לעם אחד. גם יפגימו הנפשות הקדושות בערבוב הנפשות הטמאות ויהיו שם עד עולם".
 
הפירוש אמנם נאה ומחוכם אך חושבני כי רחוק מעט מפשוטו של מקרא. לדעתי יש מקום לפרש כי לא לחינם הפקיד פרעה את המיילדות העבריות על צו זה, ולא את המיילדות המצריות הנוגשות. ידע פרעה כי העבריות יחפפו ויתמרנו ובמקרים רבים יצליחו להימלט ממילוי הצו בתואנות שונות. אך די לו לפרעה בהתמעטות חלקית, ובכך הושגה מטרתו.
 
מקובלנו כי כל סיפורי יציאת מצרים לא לשעתם בלבד נאמרו אלא לדורות, לגאולות ישראל כולן. מקטע סיפורי זה למדנו שדי בהמעטה חלקית, בהתחכמויות שונות, כדי להיחלץ מסכנת "ונוסף גם הוא על אויבינו"...   

    
 
(נכתב במוצ"ש ויחי)

 

הדפסשלח לחבר
תחומין פלוס
havaya
עבור לתוכן העמוד