שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1260: בשלח י"ג שבט תשס"ט 05/02/2009

רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון, המהרש"ם מברז'ן (גליציה), בעל שו"ת מהרש"ם, נודע כאחדהפוסקים המובהקים בדורו. הוא נפטר בט"ז בשבט תרע"א (1911) בהיותו בן 76. רבים בינינו בוודאי זוכרים את ר' שלום שבדרון, מגיד ודרשן ידוע בירושלים, נכדו של המהרש"ם, שדאג להוצאת ספרי סבו לאור.
 
המהרש"ם נודע מילדותו כבעל כשרון מיוחד וכמתמיד מופלג. ככזה הוא צד גם את עיניהם של המשכילים שרצו למשוך אותו לצידם. יום אחד הגיע אחד המשכילים ועניין אותו בספר לימוד דקדוק עברי, אבל התנה עמו שלא יראה ספר זה לאביו. סמוך לכך נסע עם אביו לבקר אצלהרבי ר' מאיר'ל מפרימישלאן. הרבי פנה אל הנער וציטט באוזניו מכל הפסוקים דווקא את הפסוק במשלי "בני, אל תלך בדרך אתם, מנע רגליך מנתיבתם", והוסיף לכך אזהרה: אל תקרא בשום ספר מבלי שתקבל קודם לכך את הסכמת אביך. הנער נפעם מדברי הרבי, הצופה נסתרות, ומאז נהיה לחסיד מושבע.
 
עד שקיבל עליו את הרבנות בעיר שעל שמה נקרא, ברז'ן, היה תקופה מסויימת סוחר, בקוותו שלא יצטרך להתפרנס מרבנות. אולם פשיטת רגל הביאה אותו לשמש כרב בעיירות שונות, ולבסוף בברז'ן. שם הקים ישיבה, שאת שמה קרא 'תושיה'.
 
ספרו שו"ת מהרש"ם מכיל 3753 תשובות, ובהן תשובות רבות בנושאים שההתפתחות הטכנולוגיה הביאה בכנפיה, בענייני חשמל ורפואה ועוד. תשובותיו מדהימות בין השאר באשר למקורות שבהם השתמש ברוב בקיאותו, כפי שמודגם בקטע דלהלן. הוא עצמו סיפר שאת בקיאותו רכש ברוב התמדה. בתו סיפרה שכל יום היה נוהג לשנן את הלכות נטילת ידים קודם לסעודה, את הלכות ברכת המוציא במהלכה, ואת דיני ברכת המזון קודם לברכה. בכל סעודת 'מלווה מלכא' במוצאי שבת היה עורך סיום למסכתות שבת ועירובין ששינן באותה שבת.
 
כאמור, המהרש"ם נפטר בט"ז בשבט, והנה את שו"ת מהרש"ם ח"ו סיים נכדו להדפיס באותו יום ממש. וכך כתב בסוף חלק זה: "הדפסת ספר זה נגמר ע"י אות ומופת ביומא דהילולא רבא ט"ז שבט תשכ"ח, יום פטירתו של הגה"ק שר התורה ועמוד ההוראה רשכבה"ג מרן המחבר זצוק"ל זי"ע ועכי"א."
 
על מה שאירע לאחר קריעת ים סוף מספרת הגמרא (פסחים קיח,ב), שבאותה שעה המרו ישראל וחששו שכשם שהם עולים מצד אחד, כך המצרים עולים מצד אחר. הקב"ה הורה אפוא לשר של ים לפלוט את גופות המצרים ליבשה. אבל הים דרש את הגופות לעצמו (עבור דגי הים), וכשהבטיח הקב"ה לפרוע את החוב בעתיד, טען הים: "כלום יש עבד שתובע את רבו?!" ודרש מהקב"ה ערבות לכך. אמר הקב"ה: "נחל קישון יהא לי ערב". ואכן, בבוא היום שילם נחל קישון את החוב, וגרף לים את תשע מאות רכב הברזל של סיסרא (פי 1.5 משש מאות רכב בחור של פרעה).
 
אגדה זו שימשה למהרש"ם מקור בדין תורה שבא לפניו. פריץ ביקש מיהודי הלוואה, והלה ביודעו שפריצים יודעים לבקש, אבל לא לשלם, פנה אל חברו שילווה הוא לפריץ, והסכים רק לשמש ערב להלוואה זו. בבוא יום הפרעון ניגש המלווה ישירות לערב ודרש ממנו לפרוע את ההלוואה. טען הערב: אני אינני 'ערב קבלן'; עליך לפנות קודם כל לפריץ שלווה ממך. אלא שלפנות לפריץ לא רק שלא היה מועיל, אלא היה בכך אף סכנה ממש. המהרש"ם הביא ראייה מהאגדה הנ"ל: "כלום יש עבד שתובע את רבו?!" - מלכתחילה היה ברור גם לערב שמ'הרב' (הפריץ) אי אפשר יהיה לתבוע את החוב, ועל דעת כן נכנס הערב לעיסקה.

 

הדפסשלח לחבר
תחומין פלוס
havaya
עבור לתוכן העמוד