שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1198: וישב כא בכסלו תשסח 01/12/2007

מלאכת בורר לכאורה חריגה מאוד מבין ל"ט מלאכות. כלל הוא בידינו, שמלאכה שאינה צריכה לגופה - פטורים עליה. באופן כללי, מלאכה שאינה צריכה לגופה היא מלאכה שהאדם איננו זקוק לתוצאת המלאכה (ואכמ"ל). לכאורה, כל ברירה היא מלאכה שאינה צריכה לגופה, שהרי האדם איננו זקוק לפסולת שהוא מוציא!  

לדעת בעל המאור (שבת קו,א) זו אכן מלאכה שאינה צריכה לגופה, ואעפ"כ ישנו חידוש מיוחד של התורה שחייבים על מלאכה זו: "כל שלושים ותשע מלאכות שהיו כנגדן במשכן - כולם היה בהם צורך לגופן, חוץ מן הזורה והבורר...".

אולם, מדברי הרמב"ן (שם) עולה שגם מלאכת בורר נחשבת כמלאכה הצריכה לגופה, מפני שעיקרה הוא תיקון האוכל שנשאר (ישועות-יעקב; מובא בביאור-הלכה שיט,ג). האם יש נקפ"מ בין ההגדרות הללו (הוצאת הפסולת, או תיקון האוכל)?

הירושלמי (שבת ז,ה"ב) כותב שלעתים אדם עשוי לברור כל היום ולא לעבור על איסור בורר, ולעתים הוא יברור מעט ויעבור על איסור בורר. הכיצד? אדם שבירר כרי (=ערימה) גדול, אבל לא הספיק לברור את כולו - פטור. מאידך, אם בירר אפילו כמות קטנה עד הסוף - חייב! מדברי הירושלמי ניתן להסיק, שיסוד מלאכת בורר הוא תיקון האוכל, ולכן גם אם ברר כל היום, אולם לא הספיק לברור את הכל, ואם כך, התערובת עדיין איננה מתוקנת - יהיה פטור!

בשו"ת רבי עקיבא איגר (כ) כותב שהבבלי חולק על הירושלמי, והוא מחייב גם אם לא ברר את הכל. ייתכן שהבבלי סבור שמלאכת בורר היא הוצאת הפסולת (ואכמ"ל).

השלכות נוספות יכולות להיות לחקירה זו. לדעת הט"ז (שיט,ס"ק יג) אם נפל זבוב למשקה ניתן להוציאו עם מעט משקה. המשנה-ברורה (ס"ק סא) פוסק כדברי הט"ז, ואף מרחיב אותם. הוא קובע שבכל פעם שאדם בורר פסולת עם מעט אוכל, איננו עובר על איסור בורר. החזון איש (נג; נד,ד) חולק בתוקף על דברים אלו. לדעתו, כאשר מוציא את העצם עם מעט בשר עובר על איסור בורר, שהרי "אין דעתו על הבשר, אלא לברר הקערה".

לכאורה נראה שהמ"ב והחזו"א נחלקו בחקירה שלנו. אם מבינים שיסוד בורר הוא הוצאת הרע, הרי שייתכן שאם מוציא את הרע ביחד עם מעט טוב, אין כאן הוצאת רע לבדו, ואין כאן ניתוק בין הרע לטוב (וכך הבין המ"ב שהתיר). אולם, אם מבינים שיסוד בורר הוא תיקון האוכל, ממילא יש לאסור גם הוצאת אוכל עם מעט פסולת, כי סוף סוף תיקן את התערובת!

לסיכום: ראינו שאת איסור בורר ניתן להבין בשתי צורות: א. הוצאת הרע.ב. תיקון האוכל. לחקירה זו עוד השלכות רבות, ובע"ה במהלך לימוד בורר עוד נשוב לחקירה זו, ושם נבחן בע"ה דברים אלו הלכה למעשה.

הדפסשלח לחבר
תחומין פלוס
עבור לתוכן העמוד