בעקבות מאמרו של הרב פנחס שפירא על כשרות ה'שבתריס' וה'כושר סוויטש'

[פורסם לראשונה ב'אמונת עתיך' גליון 109]

 

 

א.    עמדתנו היא שהכושר סוויטש הינו גרמא פשוטה, לא פחות אך גם לא יותר (ה'שבתריס' לא מוכר לי מקרוב, אך כפי שפורסם הוא זהה עקרונית). אני שולל לחלוטין את המנסים להתיר אביזרים אלו גם לצרכים של נוחיות או 'צורך', בהחשיבם את פעולת 'הסרת המונע' כפחותה מ'גרמא'. ראו באתר 'צומת' בו נתבאר הנושא בהרחבה. אין שום רב בעל משקל התומך בכך. היתר ה'גרמא' הוא רק לרפואה ובטחון וכיו"ב ולא להורדת תריס או להאיר חדר ילדים כשתינוק בוכה וכד'.

אם אדם עושה פעולה ויש לה תוצאה מכוונת, גם אם הוא פועל בדרך עקיפה השלילה כ'הסרת מונע', זו 'גרמא' ברורה שנאסרה ע"י הראשונים, פרט ל'מקום פסידא'. כאמור, פוסקי דורנו העתיקו קריטריון זה לרפואה ובטחון וכיו"ב. הוי אומר, כל ההצעות ההלכ-טכניות הללו משוללות יסוד, כהיתר מרווח שלא לרפואה ובטחון.

ב.     בהקשר זה אעתיק מה שכתב הגר"א וייס שליט"א בפסק שפרסם בתשע"ה נגד ה'כושר סוויטש': "הנה טעות גדולה השתרשה בלב רבים, וביניהם אף ת״ח גדולים, כאילו בדיני תורה יש גרמא ויש מה שפחות מגרמא, ולא היא. אין הגרמא הגדרה חיובית שנאמרה לחומרא, אלא להיפך, כל שאין בו מעשה האדם, אלא בדרך עקיפה ובלתי ישירה הביא במעשיו לידי תוצאה כלשהי, באופן שאין לייחס תוצאה זו למעשיו הוא שקראו חז״ל גרמא, ומשו״כ קבעו שהגרמא פטור בין לענין נזיקין ובין לענין שבת ובין לגבי כל דיני תורה. ואין נפ״מ כלל בין גרמא ובין הסרת המונע ובין מניעת המונע, וכל החילוקים שביניהם הבל המה, ולא היה ולא נברא ואינו אלא משל. ומצד דיני תורה הגרמא אין בה צד מעשה כלל ואין לחייב עליה, ולפיכך אין במציאות מי שיעשה מעשה כלשהו וע"י מעשיו יגרום תוצאה ויהיה בזה פחות מגרמא. הדבר היחיד שהוא פחות מגרמא אינו אלא שב ואל תעשה, דהיינו העדר עשייה מוחלט".

ג.      אינני מסכים לרב פנחס שפירא (להלן: פ"ש) שטוען לאידך גיסא, שהתקנים אלו נחשבים כמעשה בידים ו"חילול שבת גמור ואין להתירו אף במקום הפסד ולחולה שאב"ס", וכפי שאבאר להלן.

ואקדים הבהרה שהיא תמיהה: הרב פ"ש משתמש פעמים אחדות בדבריו במושג 'כח שני' כהגדרה למכשירים "המפותחים ע"י מכון צומת". ולא היא, ויש לחדד את ההבדל בין 'גרמא' לכח שני. ב'כח שני' האדם מתחיל שרשרת פעולות, או פותח תהליך מתמשך. זריקת אבן המתגלגלת, ולאחר עקולי ופשורי ושלבים עקיפים גורמת לנזק או למלאכה בשבת, זה נחשב 'כח שני' או 'כח כוחו'. מאידך ב'גרמא' האדם לא מתחיל שום תהליך אלא מניח, למשל, כדי מים סביב האש (כתיאור המשנה בשבת), ולכשתגיע – הם יתבקעו ויכבו. כיו"ב ב'גרמא' יותר מודרנית; אדם המסיט זיז בשעון שבת להקדמת הדלקה, למשל; הוא איננו מתחיל שום תהליך. כשהזיז יגיע למיקום הרלבנטי ע"י מנוע השעון המסתובב מכבר, הוא ידליק את מזגן או תאורה. במקרה זה אין כאן 'כחו' ולא 'כח כולו' ולא 'כח שני'. זו 'גרמא' קלאסית והיא זו המצויה ביישומי מכון 'צומת'. וכך נפסק בשמירת-שבת-כהלכתה (מהד' שלישית; יג,כח). וראו מאמרי על 'גרמא בשבת – מושג ושימושיו' בתחומין ל"ד (ונדמ"ח בתשע"ד, בספרי בחצוצרות-בית-ה', עמ' 28).

ד.     ב'כושר סוויטש', כפי שפורסם, האדם מכניס או מסיר חציצה בין קרן אור, הנשלחת במירווחי זמן (מדי כמה שניות), לבין משטח-קולט. אם הקרן נחצצה – התאורה תידלק בבוא הפולס המחזורי, ואם סולקה – תיכבה. כאמור, ה'ממציאים' (שלא זכו לתמיכה רבנית של ממש) טוענים שזו 'הסרת מניעה' המותרת לכתחילה, וכבר הערנו על כך. לשיטתנו, זו 'גרמא' קלאסית, מעין יישומי מכון 'צומת', שיש להתירה רק לצרכי רפואה ובטחון ודומיהם.

ה.    הרב פ"ש רואה בפעולת ההתקנים הללו מעין האיסור לחתוך ביו"ט נר שעוה דולק, או להדביק הארכת נר שעוה. נושא הנר שנוי במחלוקת ראשונים, כמו שכתב ואף ציין לרמ"א שנהגו להתיר. והנה המחמירים (הרא"ש ודעימיה) כתבו הטעם משום "שנוגע בגוף הדבר הדולק", ולכן מותר לסלק עצים שלא אחזה בהם האור, וכן המוסיף עצים בסביבת המדורה יהיה רק בגדר 'גרמא'. הרב פ"ש דימה וקבע שהתקני האלקטרוניקה הללו "זהו כלי אחד". לדעתנו פשיטא שאין זה כך; המתג בקיר, או בקופסת פיקוד חיצונית למכשיר המופעל, אינם כלי אחד עם המזגן שידלק, או התאורה, או המיכשור הרפואי (אשר מכון צומת מתיר בו 'גרמא'). אין כאן כל "נגיעה בגוף הדבר הדולק", וה"ז כמו כדי המים ביחס לאש שתיכבה אחר כך, כשיווצר המגע. הגדרה זו היא מילתא דתליא בסברא ובאובנתא דליבא, ותו לא מידי.

ו.      אכן מה שהעיר שאם גם בימות החול דרך שימושו של המכשיר הוא בהפעלת 'גרמא' או באמצעות התקן ה'כושר' – עקרונית אני מסכים לכך אך לא מטעמיה אלא בעיקר מצד ה'הרגש' והרצון לשוות לפעולת ה'גרמא' אופי של 'שינוי' ו'מיטרד'. ובאמת, ביישומי מכון 'צומת' ברפואה ובטחון אנו עומדים על כך שהפעלת השבת תהיה שונה מימות החול וטורדנית מהאי טעמא. רק במקרה אחד אנו מתקינים 'גרמא' הפועלת גם בימות החול; בחימום עגלות האוכל בבתי חולים במחלקות. סידור ה'גרמא' הוא בשקע שבקיר המחלקה, ואם יקבעו שם שני שקעים, אחד רגיל לחול והשני 'גרמא' לשבת, אין שום דרך להבטיח שמוביל העגלה לא יתקע את הכבל בשקע ה'חילוני'. ביישום זה דאגנו לחולים צרכני האוכל ולא למובילי העגלות שבדר"כ אינם דתיים/מסורתיים/יהודים.

ז.     מסקנת דבריי; ההתקנים המוצעים הם 'גרמא' לכל דבר, ללא יתרון וללא חסרון על פני גרמות אחרות, פרט לכך שהן מורכבות ומסובכות ואולי גם יקרות יותר. כנראה שמישהו חשב שבעקיפות מפותלת יותר נצא מידי 'גרמא', ולכן שוה להשקיע ממון. ולא היא!                    

עבור לתוכן העמוד