פמוט חשמלי בשבת בבתי מלון ובבתי חולים

[פורסם לראשונה ב'אמונת עתיך' גליון 108] 

א.    מבוא

השהייה בבתי מלון ובבתי חולים בשבת מעוררת שאלה בדבר הדרך הנכונה להדליק שם נרות שבת. ההדלקה בחדרים במקומות אלו אסורה מסיבות בטיחותיות וכן לרוב קיימים בחדרים גלאי אש ועשן והדלקת נרות בחדר עלולה לגרום לאזעקה ולבהלה גדולה. בדר"כ מייעדים מקום להדלקה במבואה ('לובי'), שאיננה לא מקום לינה ולא מקום אכילה. השאלה מתעוררת ביתר שאת בבתי מלון בחו"ל שבהם אין אפשרות להדליק סמוך לחדר האוכל כפי שמקובל בארץ, ומדליקים נרות בחדר בהיחבא.

מכון 'צומת' נרתם למצוא פתרון הלכ-טכני שיביא את אור השבת גם למקומות אלו שבהם יש קושי. ב'צומת' פיתחנו ערכת פמוט חשמלי דקורטיבי המאפשר קיום מצווה יקרה וחביבה זו בנסיבות האמורות.

במאמר זה נעיין באפשרות ההלכתית של הדלקת נרות חשמל כבסיס לפתרון בעיה זו[1]. 

ב. קיום תקנת חכמים בנרות חשמליים

1. נר שבת - אור או אש?

לאור הטעמים השונים שנזכרו בדברי הפוסקים לטעם תקנת הדלקת נרות שבת, נראה בפשטות שניתן לצאת ידי חובת הדלקת נרות שבת גם בנרות חשמליים, שכן העיקר הוא תוצאת ההדלקה - האור, ולא האמצעי להשגתו - האש. אלא שמדברי הפוסקים עולה שישנם מספר היבטים נוספים בהגדרת המצווה שעליהם נעמוד להלן.

הראשון שדן בדבר בדורות האחרונים היה הרב יצחק יהודה שמלקיש בשו"ת בית-יצחק (יו"ד סי' קכ):

בדבר אם יכול לברך על גאס ליכט (=נורת גז) או על עלעקטרישעס ליכט (=נורת חשמל) להדליק נר של שבת נלפע"ד דיכול לברך ויוצא ידי חובת המצווה. ולדעתי יכול לומר להדליק נר דכל המאור דבוק בכלי בפלאטינעז דראטה (=חוט התיל) בגליהליכט או בפחמים נקרא נר... ואין לומר דהוה דבר שאין בו ממש, כעין שכ' הברכ"י סי' רט"ז בשם תלמיד הרשב"א במשמש באתרוג ונשאר הריח בבגד או ביד אין מברך על אותו הריח שאין בו עיקר, דכאן העלעקטריציטעט וכ"ש הגאז יש לו עיקר. אך לעניין נר חנוכה אינו יוצא.

לדבריו ניתן להדליק נורת להט לשבת ולברך עליה, שהרי מתקיימים שני מרכיבים הזהים לנרות רגילים: א. חוט להט שהיא כפתילה; ב. זרם החשמל נחשב כחומר בעירה.

בקרב פוסקי הדורות האחרונים[2] התקבל שנורת להט נחשבת אש לאיסור הבערה. קביעה זו השפיעה באופן ישיר על היתר הדלקתם כנרות שבת. כך למשל התירו כדעת הבית-יצחק בשו"ת אחיעזר (ח"ג סי' ס) ובשו"ת מחזה-אברהם (ח"א סי' מו) מטעם זה.

2. הצורך ב"נר" כתקנת חכמים

בין החולקים היו שטענו שהדלקת נר חשמלי איננה כעיקר תקנת חכמים. כך כתב למשל הרב מרדכי וינקלר, בעל הלבושי-מרדכי[3]. עיקר טענתו היא שלא די באור הבוקע מנורת החשמל, יש צורך גם בדמיון כלשהו לנר - בשמן או בשעווה. מעין דברים אלו העלה הראי"ה קוק[4] (מצוות ראיה תרעג). 

אולם, הערה זו נדחתה ע"י רבים מן האחרונים, ביניהם: הרב ב"צ אבא-שאול (אור-לציון ח"ב יח,יב). וכן כתב הר"ע יוסף (יחוה-דעת ה,כד) בהתייחסו לדברי בעל הלבושי-מרדכי ובהתבסס על טעם התקנה המקורית:

אלא ודאי שהעיקר שיהיה דבר הדולק ומפיץ אור... ויוצאים בו ידי חובת הדלקת הנרות של שבת, וכל שכן במאור החשמל.

ונראה שלגבי נורות להט, אשר מעבר להפצת אור יש בהן דמיון רב לנר (אור וחום), רוב הפוסקים המגדירים את הדלקתן בשבת כמלאכת מבעיר דאורייתא, יסברו שניתן לצאת בהם ידי חובת הדלקת נר שבת בשעת הצורך. כך הורה למעשה בעל 'שמירת שבת כהלכתה' (פמ"ג ס"ד):

המדליק נרות שבת ויו"ט בנורות חשמל יש לו על מי לסמוך. וגם יברך על הדלקה זו ובלבד שידליק לכבוד שבת.

וכן הורה הר"ע יוסף (יחווה דעת ה,ד) אך סייג זאת למקרה שאין אפשרות אחרת:

במקום שאפשר להשיג נרות שמן או שעוה, בודאי שעדיף לצאת בהם ידי חובת הדלקת הנרות של שבת ויום טוב, כיון שיש בהם היכר מיוחד שנעשו לכבוד שבת ויום טוב. ונכון לכוין בברכה שקודם ההדלקה, לפטור בברכתו גם את הדלקת החשמל שידליק לאחר מכן. ומכל מקום, במקום שאין אפשרות בשום פנים להשיג נרות שמן או שעוה, אפשר לברך ולהדליק מנורות חשמל, ויוצאים בהם ידי חובת ההדלקה.

הר"ע יוסף העיר על חסרון בהדלקת נורת חשמל רגילה שאין בכך היכר מיוחד. נמצא,  שלפמוטים המוצעים ע"י 'צומת' יש היכר ודמיון עיצובי רק לנרות שבת.

ג. יתרון פמוט חשמלי הפועל על סוללה

בתשובת בעל אור-לציון שהוזכרה לעיל התיר רק תאורה הפועלת עם סוללות ולא תאורה המחוברת לזרם החשמל הכללי. טעמו הוא שהזרם הכללי מתחדש בכל רגע והרי זהו כוח שאיננו קשור להדלקה הראשונה:

שאם הנורה מחוברת לזרם הכללי אי אפשר לקיים בה מצוות הדלקת נרות, משום שבחשמל כל רגע מגיע זרם חדש שכלל לא שייך להדלקה הראשונה, ולא נחשב שהוא הדליק את האור הבא לאחר מכן... נורת חשמל הדולקת על ידי סוללה (בטריה) או מצבר, אפשר לקיים בה מצוות הדלקת הנרות עם ברכה, אבל נורה הדולקת על ידי זרם החשמל הכללי אין יוצאים בה ידי חובת הדלקה.

כדברים הללו כתב ב'שמירת שבת כהלכתה' בשם הרש"ז אוירבך (שש"כ ח"ב, פמ"ג ס"ד הע' כב). הווי אומר, סוללה עדיפה על נורה חשמלית הניזונה מרשת החשמל. והנה, בפמוטי 'צומת' ההדלקה היא ע"י סוללה (אחת בלבד. 1.5 וולט, לשני הנרות יחדו).

ד. האם הפעלה חשמלית היא 'הדלקה'?

יש מהפוסקים[5] שהתנגדו להדלקת נרות חשמל מטעם אחר, והוא שמצוות נר שבת מחייבת פעולת הדלקה, ולדעתם אין בפעולת הדלקת החשמל מעשה הדלקה כמתחייב בהדלקת נר רגיל אלא 'הסרת מונע' בלבד. נברר את גדרה של חובת פעולת ההדלקה.

הטור (או"ח סי' רסג) הזכיר שתי דעות: לדעת התוספות (שבת כה,ב) אין לברך על הדלקת נרות שבת כיוון שהחובה היא שיהא נר דולק בבית בשבת ולא בעצם ההדלקה. לעומתו, לדעת ר"ת יש חובת הדלקה, ולכן גם נתקנה ברכה על הדלקת נרות שבת.[6] מדברי הרמב"ם (שבת ה,א) שכתב: "ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת" משמע שעיקר מצוות ההדלקה הוא בהימצאות אור בשבת בבית, ולא בפעולת ההדלקה בידיים, שלא כר"ת. וכן פסק בשו"ע (או"ח רסג,ב). לפי"ז אין חובה 'להדליק' אלא שיהיה דלוק גם בדרך עקיפה, ע"י מתג חשמלי.

הרב א"י ולדנברג, בעל שו"ת ציץ-אליעזר (חלק א סי' כ פי"א), התיר נר חשמלי גם לשיטת ר"ת הסובר שקיימת חובת הדלקת נר שבת. לדעתו גם לר"ת הסובר שפעולת ההדלקה היא המצווה, מה לי אם ההדלקה נעשתה על ידי אש הגפרור, הכנסת סוללה או הזזת מתג? בכל מקרה האדם פעל פעולה שהביאה להארת הבית. וכן כתב הרב צ"פ פרנק בהר-צבי (על טור או"ח רסג).

ה. שיקולי עיצוב בפמוט החשמלי

1. היכר לשבת

בדברי הפוסקים שהובאו לעיל היה דיון אודות צורך בהיכר שהנר מיוחד לשבת. הרב ולדנברג (שם) דן בנקודה זו והעיר:

לפי"ז צריך להיות שפיר מותר להדליק נר שבת בנר חשמלי. אלא צריכים לסדר לכך נרות חשמליות מיוחדות באופן כזה שיהא ניכר שזה לכבוד שבת.

פמוטי חשמל המוצעים ע"י מכון 'צומת' צורתם מעידה על ייעודם 'וכל רואיהם יכירום', וכן קיים עליהם כיתוב בולט: "שבת קודש".

2. שוני מאבוקה

הרב ולדנברג העלה נקודת ספק נוספת הנוגעת לנורות הלהט הישנות (נורות ה'אגס'), והיא צורת האור הבוקעת מהן:

יש לי עוד בזה מקום ספק, והוא שהרי אור החשמל שבזכוכית הולך סביב סביב ואינו יוצא רק מחוט אחד זקוף כפתילה (כך ראיתי שכן הוא רוב הזכוכיות). וא"כ אולי נחשב אור זה כאבוקה. והרי הרמ"א (בסי' תרע"א ס"ד) פוסק שאפי' בנרות של שבת ויו"ט יזהרו שלא לעשותן כמדורה, וצ"ע כעת.

כוונתו לדברי הרמ"א (או"ח תרעא,ד): "ויזהרו כשעושים נרות, אפי' בשעוה, שאין לדבקן ביחד ולהדליקן, דהוי כמדורה אפי' בנרות של שבת וי"ט יזהרו שלא לעשות כן".

הפמוט החשמלי המעוצב ב'צומת' עונה גם על חשש 'מדורה': הוא מכיל שתי נוריות להט קטנות המאירות בחוט להט אחד בלבד (בכל אחת), ושתי הנוריות מובדלות זו מזו. בכך יצאנו גם מידי חשש זה והערה זו.

ו. מיקום ההדלקה בבית מלון ובבית חולים

1. מקום ההדלקה

כפי שפתחנו בראשית דברינו, בבתי מלון ובבתי חולים פינת הדלקת הנרות ממוקמת במבואה ('לובי'), אף שלפי ההלכה העדיפות היא שהנרות יודלקו בסמיכות למקום הסעודה. האם יש להעדיף במקרים אלה הדלקה בחדר השינה או במקום אחר?

שני הטעמים הראשונים שהובאו בטעמי חובת ההדלקה, 'כבוד שבת' ו'עונג שבת' קושרים לכאורה בין אור הנרות ובין מקום הסעודה[7]. כך ציינו במפורש רש"י ותוס' בדבריהם: "חובה - כבוד שבת הוא, שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא" (רש"י, שבת כה,ב).  "הדלקת נר בשבת חובה - פירוש במקום סעודה, דחובה היא שיסעד במקום הנר משום עונג" (תוס' ד"ה 'הדלקת' שם). גם על פי טעם שלישי שנאמר - 'שלום בית', הנרות אמורים לשמש למטרה כלשהי, למנוע תקלות, ובמידה ואין להם כל שימוש או שאין ביכולתם לדלוק משך הזמן שיוכלו להשתמש בהם, הרי שאין כל טעם בהדלקתם. כך אמנם פסק מרן בשו"ע (או"ח רסג,ט):

המדליקין בזויות הבית ואוכלים בחצר, אם אין הנרות ארוכות שדולקות עד הלילה הוי ברכה לבטלה.

2.הדלקה במקום מואר

הדלקה במקום הסעודה כרוכה בימינו בבעיה הלכתית נוספת, שכן חדר האוכל מואר תדיר באור החשמל ומשום כך פוקעת התועלת הממשית מן הנרות. שאלה זו עלתה למעשה עוד בטרם עידן החשמל, לענין הדלקת נר בחדר שיש בו נרות דולקים, ונחלקו בדבר השו"ע והרמ"א. הרמ"א מסתמך על דברי מהרי"ל (סי' נג) הסובר שאפשר לברך על 'תוספת אורה'. לשו"ע לעומת זאת אין לברך אם קיים כבר אור, מצד ספק ברכות: "ונכון ליזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד" (שו"ע רסג,ח). נמצא אפוא שלגבי הדלקה במקום מרכזי כחדר אוכל וכדו', לפי רוב הפוסקים הספרדים אין לברך ואילו לרוב פוסקי אשכנז ניתן לברך.

כדי לצאת מהספק הורו פוסקי דורנו שבמקום בו ניתן להדליק בחדר השינה קיימת בכך עדיפות לכתחילה[8]. הרב נויבירט ('שמירת שבת כהלכתה' מה,ט)[9] פסק שבבתי מלון אשה אחת תדליק בחדר האוכל ויתר הנשים בחדר השינה:

מכיון שיש לכל משפחה חדר מיוחד, גם אם אינו משמש אלא לשינה בלבד, טוב שאשה אחת תדליק נרות שבת בחדר האוכל בברכה, והאחרות תדלקנה, בברכה, כל אחת בחדר שלה, ויהיו הנרות גדולים שלא יכבו לפני בואם לחדר.

הצעה זו מעוררת שתי בעיות: א. רוב הנרות לא ידלקו עד שהמשפחה תחזור לחדרה[10]. ב. כאמור, אסור כיום הדליק אש בחדרי מלון. לפמוט החשמלי המוצע פתרון מהודר: ההדלקה נמשכת מספר שעות עד לתום הסוללה (תלוי בעוצמתה). וכן אין בהם חשש לדליקה. כך כתב הרב רא"ם הכהן (בדי-הארון או"ח עמ' 94):

מן הראוי שכל בית מלון שמכבד את עצמו ידאג לאורחיו לשני פמוטי חשמל מהודרים שמיועדים לכבוד השבת, בתוספת שעון שבת. בדרך זאת יתקיימו כל שלושת הטעמים: האור בחדר יוסיף לעונג ושמחת השבת וכן ימנע מכשולים וישמור על שלום הבית, והמנורות הייחודיות יזכירו את כבוד השבת.

ז. סיכום

פמוטי החשמל המוצעים ע"י מכון 'צומת' כוללים יתרונות רבים, ונראה שהם הדרך המהודרת והנכונה לקיום מצוות נר שבת בבתי מלון, בבתי חולים וכיו"ב:

1.  מתקיימים כל טעמי הדלקת נרות שבת; הארת הבית, לשם כבוד ועונג ושלום בית.

2.  פוסקים רבים בדורותינו התירו בעת הצורך להדליק נרות שבת בנורת להט חשמלית הנחשבת אש, להבדיל מנורות LED שאין בהם חוט להט.

3.  בפמוט החשמלי המוצע מקור האנרגיה הוא סוללה, ולא רשת החשמל. בכך יש דמיון לנר שעווה, וגם אין שימוש בחשמל המופק בשבת בדרך בעייתית מבחינה הלכתית.

4.  לדעות רבות המצווה היא שיהיה אור ולא פעולת הדלקה לעצמה, וזה מתקיים בפמוט המוצע. גם אם נאמץ את הדעה שיש צורך בפעולת הדלקה, הכנסת סוללה או הזזת מתג נחשבות כפעולה ישירה.

5.  יש מן הפוסקים שכתבו שהנרות יהיו בעלי מראה ייחודי לשבת. דרישה זו מתמלאת על ידי פמוטי השבת בעלי העיצוב הייחודי.

6.  החוט בנורית הלהט הוא בודד (והנוריות מופרדות זו מזו) ואינו מעין אבוקה.

7.  במקומות ציבוריים, קיימת עדיפות להדליק בחדר השינה ולא בחדר האוכל. אור הפמוט, הדולק זמן רב עד לשוב הדיירים לחדרם, עודנו שימושי כנדרש להלכה[11].

8.  הפמוט המוצע בטיחותי ואפשר להדליקו במלון או ליד מיטת החולה ללא חשש.



[1].       מאמר זה הינו תקציר ממאמר נרחב בנדון שיתפרסם בתחומין כרך ל"ה.

[2].       ראו למשל חזו"א ג,ט; הרב זוין, סופרים-וספרים, חלק התשובות עמ' שטז בשם הרוגוצ'ובי; מנחת-שלמה ח"ב סי' יט; שו"ת יביע-אומר ח"א יט,יד שקיבץ את דעות האחרונים בדין זה.

[3].      תליתאה, חלק אורח חיים סי' נט.

[4].       אמנם עיקר דברי הרב בתשובה זו עוסק בנר חנוכה אך בהמשך מברר הרב גם את היחס לנר שבת.

[5].       ראו שו"ת משפטי-עוזיאל לרב בצמ"ח עוזיאל, ח"א סי' ז, וכן שו"ת הר-צבי או"ח ח"א קמג.

[6].       ראו מרדכי פ"ב סי' רצד בהגהה את שיטת רבינו משולם, שלא היה מברך על נר שבת מטעם אחר, והוא שבמעשה ההדלקה המצווה אינה מגיעה לגמרה אלא רק באכילה בשבת עצמה, והרי עפ"י הגמרא במנחות (מב,ב) כל מצווה שאין עשייתה גמר מלאכת מצוותה אין מברכין עליה. המרדכי הביא שם את שיטת ר"י שדחה דעת רבינו משולם משום שההנאה מן הנר מגיעה גם קודם לסעודה.

[7].       וראו אור-זרוע ח"ב סי' יא וברמ"א רסג,י: "ועיקר הדלקה תלויה בנרות שמדליקין על השלחן, אבל לא בשאר נרות שבבית"; וראה עוד שש"כ מג,טו.

[8].       גם לדעות המקילות להדליק כמה נשים בסמיכות זו לזו יש לדון האם זה תקף במבואת מלון שאין שום תועלת ושימוש במקום זה במהלך כל השבת.

[9].       ראו עוד פניני-הלכה שבת, ח"א עמ'  70.

[10].     מקור הדין בעניין אורך הנרות: שו"ע או"ח רסג,ט: "אם אין הנרות ארוכות דולקות עד הלילה הוי ברכה לבטלה". וראו במשנ"ב סקמ"א וכן בסימן רסג סק"ל.

[11].     ראו בראש הספר 'בחצוצרות בית ה' ' (הרב ישראל רוזן, 50 מאמרי הלכה וטכנולוגיה, עמ' 10) תשובת הרב אשר וייס למחבר בדבר היתר טלטול מנורה חשמלית בשבת. וכן בשו"ת בדי-הארון לרב רא"ם הכהן (סימן ח' עמ' 95 - 105). לכן, אם הנרות מפריעים לשינה ניתן להוציא את הפמוט הנייד למקום אחר.

עבור לתוכן העמוד