מדי חום חדישים בשבת

[פורסם לראשונה ב'אמונת עתיך' גליון 99]

א.  מדחומי הכספית יוצאים מן התקן

מתוך אתר ארגון הבריאות העולמי (מתורגם מאנגלית):

האיחוד האירופי אסר מדחומי כספית ושוקל איסור דומה על מכשירי לחץ דם כספית. בארצות הברית ביותר מ 28 מדינות קיים איסור או הגבלות חמורות על מוצר זה, ואי אפשר למצוא את מדחום הכספית ברוב בתי המרקחת. מערכות בריאות במדינה מתפתחות רבות מוצאות שיעיל ופשוט להחליף מדחום כספית בחלופות בטוחות, זולות ומדויקות. רבים יישמו מדיניות חילופית זו בתמיכה או בשיתוף פעולה עם ארגון הבריאות עולמית.

הנימוק נובע משבר רב של מדחומים, הן בבתים פרטיים והן במוסדות רפואה, אשר מעבר לסכנה בעצם רסיסי הזכוכית – הבעיה העיקרית קשורה ברעילות גבוהה של הכספית. במיוחד קיים חשש אצל תינוקות וילדים, ובפרט שכדוריות הכספית 'מפתות' לבלען כ'סוכריות'.  

שירותי בריאות כללית בישראל הוציאו הנחייה לבתי המרקחת שלהם שלא לרכוש ולא למכור יותר מדחומים אלו. כמו כן בבתי החולים יפסיקו להשתמש בהם בהיותם מנוגדים לתקן הבינלאומי.

בבתי חולים רבים, וכן בבתים פרטיים ובמוסדות, משתמשים בחלופה השכיחה - מדי חום דיגיטאליים.

 

ב.  מדי חום דיגיטאליים בשבת

מד חום דיגיטאלי כולל חישן טמפרטורה רגיש, המתבטאת בצג דיגיטאלי הקבוע במכשיר. המכשיר ניזון מסוללות ויש בו תוכנה הממירה את הטמפ' לתצוגה בחלונית.

כדי להשתמש בו יש צורך ללחוץ על לחצן 'הפעלה' להדלקת הצג ולחיבור מתח לתוכנה. מקרבים את החיישן לגוף האדם והצג מציג את הטמפ' במידרג עולה. בדר"כ בתוך פחות מדקה מתקבלת התוצאה הסופית המייצגת את חום הגוף. במכשירים רבים מושמע צפצוף לציין כי המדידה הגיע לסופה, דהיינו שאין שינוי טמפ' במשך מספר שניות שתוכננו.

בדרך כלל, לאחר קבלת המידע (ורישומו) לוחצים שוב עם הלחיץ לכיבוי המכשיר ואיפוסו. מסתבר כי במכשירים רבים המכשיר יתנתק מאליו, והצג כמובן יכבה, כעבור מספר דקות (כ-10). הוי אומר, האדם מבצע שתי פעולות, או שלש; (1) לחיצת הפעלה. (2) הצמדה לגוף. (3) לחיצת ניתוק (כאמור, פעולה זו לא הכרחית).

1. כל הפוסקים אוסרים

כל פוסקי ההלכה בני זמננו, מכל החוגים וה'מגזרים', פסקו שאין להשתמש במד חום דגיטאלי אלא רק לצורך חולה שיש בו סכנה, וגם אז רק אם אין מכשיר כספית בהישג יד. להלן 5 התייחסויות בספרי הלכה מקובלים, הזהות בתוכנן לאסור.

א. שמירת שבת כהלכתה (מהדורה שלישית פרק מ' סעיף ב): מותר למדוד חום בשבת [=במדחום רגיל, כספית] וכן מותר למדוד את לחץ הדם של החולה ולמשש את הדופק שלו. ובכל אלה לא ישתמש במכשירים חשמליים או דיגיטליים.

ב. ילקוט יוסף (שבת כרך ד סי' שכח סע' לז): מודד חום אלקטרוני הפועל באמצעות בטרייה - אין להשתמש בו בשבת, אפילו אם הפעילוהו מערב שבת. וגם בחולה שיש בו סכנה אם אפשר בנקל למדוד לו את החום במכשיר שאינו אלקטרוני לא ימדדו במכשיר אלקטרוני.

ג. ארחות שבת (פרק כ' סע' קסו): מד חום דיגיטלי - אין להשתמש בו בשבת, אלא כשיש חשש פיקוח נפש ואין אפשרות להשתמש במד חום כספית, משום שיש בזה פעולה חשמלית שיש בה חשש מלאכת בונה, וגם יש בזה חשש מלאכת כותב, שהספרות נכתבות על גבי הצג של המדחום.

ד. נשמת אברהם (או"ח, דיני חולה שאין בו סכנה, סימן שו סע' ז): מותר לבדוק חולה, בדיקה גופנית, כפי שרגילים לעשות ביום חול, כולל מדידת הדופק, חום ולחץ דם. אך אין לשתמש במכשיר חשמלי או דיגיטאלי.   

ה. אנציקלופדיה רפואית-הלכתית ערך 'שבת': מד-חום אלקטרוני, הפועל באמצעות סוללה, אין להשתמש בו בשבת, אפילו אם הפעילוהו מערב שבת, ואפילו לצורכי חולה שיש בו סכנה, שכן אפשר למדוד לו חום במד-חום רגיל.

2. דיון במרכיבי האיסור

כאמור, הפעילות האלקטרונית המתרחשת במד החום הדגיטאלי מורכבת מ-3  'פעימות'. מנקודת המבט השבתית יש להבחין ביניהן, כדלהלן:

א. לחיץ ההפעלה - זו הפעולה היותר חמורה. פעולה זו היא 'סגירת מעגל חשמלי' והיא בעצם מפעילה את המכשיר. אמנם נחלקו פוסקי דורנו האם האיסור הוא מהתורה או מדרבנן, אך לכל הדעות הפעולה נחשבת כאסורה בשבת.

    חשוב לציין כי חלק ניכר מהנזקקים למדידת חום בשבת אינם מוגדרים כחולה שיש בו סכנה. חלקם אפילו לא נחשבים 'חולה שאין בו סכנה', ולעתים 'בריאים' לחלוטין, כמו מדידה לחישוב יום הביוץ בהקשר לפוריות האשה.

    מוצע איפוא למצוא תחליף לפעולה זו. ראו להלן.

ב. שינוי ספרות הצג באמצעות חום הגוף - לפי תפיסתנו ההלכטכנית יש מקום להתיר פעולה זו כשלעצמה, ובודאי כאשר מדובר בצורך רפואי או אפילו חצי-רפואי.

    אמנם במד החום הצג הוא העיקר, ושינויו הוא תכלית המדידה. אין כל דמיון לשינוי צג טמפרטורת החדר במזגן, למשל, או במקרר, בחדר קיור וכד'. כמו כן קיימים צגים במיכשור רפואי מגוון כמו בחלק ממכשירי ה'סי-פאפ' להקלת הנשימה בשינה וכיו"ב. במכשירים אלו הצג איננו המכוון העיקרי, ובדרך כלל הוא מוגדר מבחינה הלכתית "שלא לצורך" ו"לא איכפת ליה". מה גם שההשפעה של האדם על הצג היא עקיפה, באמצעות חיישן טמפרטורה, ולעתים השינוי מתבטא כעבור זמן ניכר מפעולת האדם (פתיחת דלת מקרר, למשל). מכל מקום, במד החום אי אפשר להסתתר מאחורי טענת "לא איכפת ליה" וכד'.

    אעפי"כ, בעינינו אין במדידת החום שום פתיחה וסגירה של מעגל חשמלי. החיישן בקצה המד-חום פעיל ברציפות (כאשר המכשיר דולק) והשפעת האדם מבחינה אלקטרונית היא רק בגדר 'שינוי' המעובד באמתעות תוכנה לצג. ראו מאמרי המקיף בסוגיא זו שפורסם ב'תחומין' כרך כו ("שינוי זרם חשמלי בשבת - עקרון הלכטכני ויישומיו") בו שטחתי את משנתנו להיתר עקרוני לפעילות תוכנתית, מנקודת המבט של ה-input, דהיינו פעילות האדם.

    מנקודת המבט של ה-output, התוצאה, כבר דנו פוסקי דורנו האם צג נחשב מלאכת כתיבה לענין שבת. אכן יש הרואים בכתיבה במחשב, וכיו"ב בצג, פעולה המוגדרת ככתיבה לפחות ברמת 'דרבנן'. מכיון שבמד-חום הכתיבה נעלמת כעבור זמן ניתן לראות בכך גם מצב של 'אינו מתקיים'. צירוף זה עשוי להתיר בשבת את הפעילות על הצג, לפחות במקרים חשובים, ובודאי חיוניים.

ג.  ניתוק ('כיבוי') המכשיר -        פעולת הכיבוי נחשבת כאסורה בשבת, והיא מוגדרת כ'פתיחת מעגל' או כ'סותר'. אך כאמור לעיל במרבית המכשירים אין צורך לכבות. המכשיר יגבה מאליו, כולל הצג, בתוך כ-10 דקות.

3. הצעת פיתוח למדחום דגיטאלי לשבת

לאור הניתוח דלעיל הבעיה קימת בלחיץ ההפעלה בלבד. לדעתנו ניתן לפתח מדחום שבתי דגיטאלי למהדרין, בשתי חלופות;

א. יצירת אפשרות למצב 'שבת' בו המכשיר ישאר דלוק קבוע מערב שבת. בתום 10 דקות לאחר מדידת החום המכשיר יתאפס, והצג ישתנה לחום המינימלי האפשרי במכשיר, אך לא יכבה כליל. למיטב ידיעתנו טכנולוגיית הצגים והסוללות כיום מאפשרות תצוגה רצופה ימים רבים ללא כילוי הסוללה.

ב.     אם קיימת בעיה של צריכת הסוללה מוצעת שיטה חילופית; יצירת אפשרות לשיטת ה'המשכיות', לפיה במצב 'שבת' הצג ידלק מאליו מדי מספר דקות לשניה או שתיים. כאשר אדם מכניס את המד-חום לפיו, למשל, התגובה לא תתבטא מיידית, וחיישן קצה המדחום 'נעול', אלא רק כאשר מתרחשת ההפעלה המחזורית הנ"ל.

    גם בשיטה זו לאחר 10 דקות מהמדידה המכשיר לא יכבה לחלוטין אלא יחזור למצב המחזורי המתואר.  

פתרונות אלו זקוקים לפיתוח באמצעות יצרניות מדי החום. לדעתנו האפשרות 'לא בשמים', ואם קיים 'תורם' פוטנציאלי המעוניין לקדם נושא זה לטובת שמירת השבת - הפתרון בהישג יד.

ג.  גלאֵי חום החושפים כיתוב או צבע

מדובר ברצועה פלסטית שמוטבעים בה אלמנטים המגיבים לחום. מניחים רצועה זו על המצח או במקום אחר על גוף החולה וטמפרטורת הגוף מתבטאת בשינוי צבע או בחשיפת מספר המציין את דרגת החום. יש לציין כי מדי חום אלו אינם מדוייקים, ובדר"כ נותנים רק מעלות שלמות ולא חלקי מעלה. אכן יתכן שניתן להשיג ציוד מדויק יותר הפועל בשיטה זו. 

1. דעות פוסקי זמננו

להלן התייחסות הלכתית הלקוחה מאותם הספרים שהוזכרו לעיל:

א. שמירת שבת כהלכתה (מהדורה שלישית פרק מ' סעיף ב):

גלאי-חום, או מבחין-חום (רצועת צלולואיד שעובדה באופן כימי כך שנעשה בה שינוי בהתאם לחום הגוף, כשמניחים אותו על מצחו או בפיו של אדם), מותר להשתמש בה כאשר יש בה צורת אות או סימן הניכרים כבר לפני השימוש, אלא שהם מתחזקים במגע על האדם, ולאחר זמן חוזרים למצבם הראשון. אבל אם צורת האות או הסימן לא ניכרים לפני השימוש, והם מופיעים רק עם השימוש - אסור.

אבל מותר להשתמש בגלאי חום שע"י שינוי בדרגת החום משתנה בו רק הצבע.

      ושם בהערה ט בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל:

בגלאי-חום כזה שהאותיות או הסימנים כבר ישנם, וניכרים קצת לעין, נראה דאין לחשוש לזה שמשתנה הצבע... כיון שהכל כבר היה קודם ולא הוסיף כלום והשינוי הוא רק בצבע. ומשום צובע ג"כ נראה דמכיון שאינו מתקיים והוא רק לשעתו... מסתבר דכיון שזה לצורך חולה קצת, מותר אפי' מדרבנן.

אך בגלאי-חום כזה שהאותיות או הסימנים לא ניכרים... נראה דאסור לעשות כך אפי' לצורך חולה שאין בו סכנה. ואע"ג שהכתב נעלם תיכף ואינו מתקיים, מ"מ אפשר דגם זה אסור.

ב. ילקוט יוסף (שבת כרך ד סי' שכח סעיף לט):

מותר למדוד את החום בשבת בסרט מד חום העשוי כרצועה, ובשעה שמונח על גוף החולה נראות בו אותיות, וכשמסירים אותו מעל החולה נמחקות האותיות ונעלמות כלעומת שבאו, ואין בזה לא משום כותב ולא משום מוחק.

ג. ארחות שבת (פרק כ' סע' קסו):

מד חום שמכח חום הגוף מופיעות עליו אותיות או מספרים אין להשתמש בו בשבת מחשש מלאכת כותב.

[לא מצאתי בספר זה התייחסות לשינוי צבע בלבד, ללא 'כתיבה']

ד. נשמת אברהם (אורח חיים דיני חולה שאין בו סכנה, סימן שו סעיף ז):

מותר להשתמש בגלאי חום, שבו אין האותיות ניכרות מקודם, רק עבור חולה שיש בו חשש סכנה, כשלא ניתן למדוד לו חום במד-חום רגיל.

ה. אנציקלופדיה רפואית-הלכתית ערך 'שבת', סיכם את הדעות כדלהלן:

גלאי חום, היינו מודד חום העשוי מרצועת צלולואיד שעבר עיבוד כימי כך שחום הגוף משנה את צבעו בהתאם למידת החום, מותר לשימוש בשבת, אם מדידת החום נקבעת על ידי שינוי צבע בלבד, ללא הופעת צורת אות, מספר, או רישום אחר.

כמו כן מותר להשתמש בגלאי חום שיש בו צורת אות או מספר, בתנאי שהם ניכרים כבר לפני השימוש, אלא שהם מוארים בעקבות החום.

ואם לא ניכרת צורת האות או המספר לפני השימוש, ורק בעקבות החום מופיעה הצורה יש האוסרים שימוש בו בשבת; יש מי שהתירו רק אם אין לו מד-חום רגיל; יש מי שהתיר כל צורה של גלאי חום ויש מי שאסר בכל מקרה.

2. הלכה למעשה במד חום חושף כיתוב וצבע

הדעה המקילה ביותר ('ילקוט יוסף') מתירה שימוש בשיטה זו ללא הגבלה מסתמכת על תשובת הרב עובדיה יוסף שליט"א (יחוה-דעת ח"ד סימן כט). וזו לשונו:

בסיכום: מותר להשתמש בשבת במד-חום שעשוי כרצועת סרט שאם יש חום לחולה נראות אותיות, וכשמסירים אותו מעל החולה, נמחקים האותיות ונעלמות כלעומת שבאו, ואין בזה לא משום כותב ולא משום מוחק.

 יש איפוא על מי לסמוך להתיר ציוד זה בכל מקרה של צורך במדידת חום, אפילו שאיננו מוגדר כצורך חיוני, גם בשיטת שינוי הצבע וגם בשיטת חשיפת מספר סמוי.

ד.  מסקנות

1. מד-חום כספית מותר לשימוש בשבת, אך הוא יוצא מן התקן.

2. מד-חום דגיטאלי אסור לשימוש בשבת. ניתן לפתח מוצר כשר בהשקעה מסוימת.

3. מד-חום חושף כיתוב או צבע מותר לשימוש בשבת בתנאי בי"ח, ולדעת פוסקים מובהקים גם בתנאים ביתיים אפילו אם הסימון לא ניכר לפני המדידה.

עבור לתוכן העמוד