פולמוס מדי המים הכשרים

ב"ה, כב באייר תשע"ו, 30.5.16

לרב דוד מישלוב – שלום רב,

זה עתה התפניתי לכתוב לך בנדון פנייתך. מחתני, ר' מוטי גודמן משדמות מחולה, שמעתי שהנושא נדון (שוב) בפורום הרבנים הפעיל.

אני מוצא לנכון לפרוס כאן עמדה השקפתית שלדעתי היא נר לרגלי מי שדוגל במושג פסיקה ציבורית. אבקש ליידע את חברי פורום הרבנים ע"י פרסום דבריי שם. אם יהיה דיון וכד' אודה להעברתו גם אלי.

א. בשלהי מאמר שפרסמתי ב'אמונת עתיך' 98, 'סערה במדי מים אלקטרוניים' כתבתי:

אכן, ב'שוק המסחרי' הועלו הצעות לפיתוח מדי מים 'למהדרין' שאינם קולטים מידע דגיטאלי כלל בשבת, ובמוצ"ש המכשיר יכול לזהות רטרואקטיבית כמה מים חלפו מכניסת השבת ועד צאתה. אינני יודע על פי איזו עקרון, ובאיזו שיטה, ניתן לבצע זאת. אם אכן יפותחו מדי מים למהדרין בכיוון זה, בודאי שיהיה מקום להמליץ עליהם לכתחילה, ובלבד שגם מחירם יהיה סביר. עד כה אתגר זה הוא בגדר 'חלום' בלבד, ויש אומרים: 'חלום באספמיא'.

עתה הדרי בי, למרות ש'החלום' התגשם, וחברת ארד משווקת גם מד 'כרמל' שבתי. למדתי יותר את הענין, כולל את המשמעות של שני הסוגים מבחינה טכנולוגית, (ראו להלן) אך עיקר התנגדותי היא השקפתית, בתחום האחריות הציבורית הנדרשת מרבנים. לפיכך, באתר מכון 'צומת' שיניתי את המשפט דלעיל המודגש בקו, והוספתי פיסקא בנוסח המשופץ, דלהלן, שהיא תמצית דבריי כאן;

... אולי יהיה מקום להמליץ עליהם אם מחירם יהיה סביר. אכן, גם אז יש מקום לחשוש להוצאת לעז על האחרים, וגרימת בידול חברתי, והמחמירים יחפשו בכל מקום שמגיעים אליו את ה'הכשר' למים ובלעדיו לא יוכלו ליטול ידים או להתפנות לנקביהם. כבר כיום קיים חיץ חברתי בקשר להיתר מעליות שבת, אך שם המחמיר יכול לעלות ולירד ברגליו. במים אין אספקת מים אישית ויצירת אוירה של החמרה מיותרת תגרום להגבהת מחיצות חברתיות.

ב. אני מצרף את מאמרי המלא עם פיסקת השיפוץ, שמבאר את ההיתר לכמה סוגי מדי מים. בשלהי המאמר מופיע גם היתרו/אישורו של הראשל"צ הרב יצחק יוסף. יש כמה אישורים רבניים נוספים כמו של הרב דב לנדא (בד"צ אגודת ישראל?). למיטב ידיעתי גם המכון הטכנולוגי בירושלים (הרב הלפרין) נתנו אישור למד דגיטלי.

ארחיב איפוא בסוגיא העקרונית, בציר מחמירים/מקילים, ולאו דוקא הפרטנית.

ג. בעינינו ההיתר למדי מים האלקטרוניים הוא לכתחילה, לא פחות מהיתר השימוש בחשמל בשבת, או טלטול על סמך העירוב, ואפשר גם להוסיף את 'היתר המכירה'.

השפעת האדם הרציפה (במדי מים מודרניים) היא התרחשות אלקטרונית פנימית שלאדם אין כל ענין בה, כמו למשל במצלמות אבטחה המצויות בכל פינה וחלה בהם התרחשות אלקטרונית כשאדם עובר. וכך בחיישנים רבים בהקשרים שונים ואכמ"ל. ההשפעה הקשורה לצורך אדם ובמד מים היא בהצטברות צריכת 100 ליטר, שינוי ספרה בצג. בעצם, גם פריט זה לא נצרך לאדם אלא רק צריכת קוב = 1,000 ליטר המחייבת תשלום. לגבי תוצאה מצטברת זו מד המים כמוהו כמקרר רגיל, שאנו מתירים לכתחילה למרות שהתרמוסטט מפעיל ומכבה לפי הטמפ' שהאדם משפיע עליה. ואדרבא, במד מים המצב עדיף כי לא ברור בכלל שבשבת הצריכה תגיע לנקודת 1000/100 הליטרים.

ד. ה'ועד למשמרת השבת' בבני ברק הכניס לחלל 'עולם התורה' פניקה רבתי. הם מפיצים חוברות צבעוניות הגורמים להפחדה גדולה לבני ישיבות ורבנים, בקשר למקררים רגילים, מזגנים, וכמובן מדי מים, מצלמות, מעליות ועוד.

אגב , אני בקשר אתם ואין לנו כל מחלוקת בעובדות אלא בהלכה, או בקצה-הלכה.

אגב שני ; הם מסחריים, ומציעים את שירותיהם ל'הכשר' המקרר הביתי או המזגן ע"י צוות טכנאים המחליפים (בתשלום) תרמוסטטים בקוצבי זמן קבועים.

אגב שלישי ; הם הצליחו לרתום את ידידנו הרב שלמה אבינר הי"ו לחומרותיהם, כשם שמרגלא בפיו החמרות בנושאים רבים נוספים, כמו בתי הדין לגיור, נושאי צניעות והפרדה מיגדרית בחינוך ועוד ועוד. (היום קראתי מפיו איסור על מופע אור בירושלים). אני מאד מעריך את כח פסיקתו, ואת יכולת התבטאותו. במרחב האלקטרוני בשבת אנחנו חלוקים (ובנושאים נוספים) ונפגשנו ארוכות בנד"ז אשתקד.

אגב רביעי ; הרב אבינר כותב ב'הסכמתו' למדי המים הכשרים "נדגיש שכיון שלפי מרן הרב קוק וכן הרב"צ עוזיאל והגר"ע הדאיה חשמל אסור מן התורה מדין מבעיר... יש להחמיר". לדעתי אין שחר לדברים, וראו מאמרי באמונת עתיך 111 "היש לרב קוק שיטה עצמאית בחשמל בשבת?". הרב ישראלי שהיה נאמן בית מרן הראי"ה קוק לא מזכיר שמץ מנהו. בכל מרחב הפסיקה בעולם מקובל שאיסור דאורייתא בחשמל הוא רק מצד 'בונה' או מכה בפטיש' ולא מבעיר. הרמקול שעליו דן הרב קוק כלל שפופרת עם חוט להט. ותו לא מיד!

ה. והנה, אליבא דמשמרת השבת, והרב אבינר, כל מזגני האינוורטר פסולים כמו מדי המים. לידיעתכם - הם להיט בשוק כולו, כולל החרדי. ב'אינוורטר' קיים חיישן רגיש המושפע מיידית ע"י האדם, אך השפעה זו איננה on-off אלא רק שינוי, העצמה או החלשה של תדר (מהירות והספק) של מנוע המזגן או המקרר. בעיניי זה עדיף הרבה יותר ממקרר תרמוסטטי, ובעיני משמרת השבת 'טריפה'.

ואוסיף עוד לידיעתכם - בשוק מצויים כבר מקררי אינוורטר שיתרבו וילכו, בהיותם כלכליים יותר בצריכה השוטפת ומשווקים כ'אקולוגיים' יותר.

משמרת השבת גזרו גם על כל משאבות להגברת לחץ המים המקובל כיום בבניינים רבים, משום שיש בהם חיישן לחץ רגיש הגורם להשפעה מיידית של צרכן המים על תדר המשאבה, אך זו, כמו המזגן או מקרר האינוורטר, פועלת ברציפות ורק עוצמתה משתנה [אנו ב'צומת' מאשרים בבניינים רבים משאבות להגברת לחץ ע"י וידוא שיותקן סידור מיוחד שיבטיח שלעולם המשאבה תעבוד גם כאשר שבכל הבנין אין שום צריכה, וזאת באמצעות 'צרכן מדומה'. ולכן קיימת רק השפעה רציפה.]

משמרת השבת מטילה פסול בכל המקררים הישנים ודורשים להחליף את התרמוסטטים בקוצבי זמן, ועוד רבות כהנה וכהנה.

ואצ"ל כי לדידם כל סוגיית המצלמות היא חילול שבת כפול שמונה...

מנגד, המציאות היא שמזגני אינוורטר ומשאבות לחץ ומקררים ומצלמות מצויים בכל פינה ופינה. הם קיימים במוסדות, בבתי מלון, בבתי חולים, בבתי אבות ואולי גם בישיבות. כנראה שהמחמירים טרם גילו עובדה זו שבעטיה לא יתאכסנו בבית מלון או בבית חולים או בכל מקום אחר, וראו להלן השלכות חברתיות נוקבות.

ו. ונחזור למד המים, וכאן לב דברנו, וממנו פינה ויתד לנושאים האחרים;

אני חש, ממש חש, כי סוגיא זו, תגרום בהכרח לבידול חברתי ולאי יכולת להתארח זה אצל זה, שהרי צריך לבדוק האם יש הכשר על המים בבית פלוני, או במוסד אלמוני (ואולי רק בשירותים ימנעו מהחמרה זו שהרי 'גדול כבוד הבריות').

ובעיקר, מי שמחמיר במדי מים חייב להחמיר גם במזגנים ובמקררים ובמצלמות ועוד ועוד. 'הועד למשמרת השבת' (והרב אבינר) גוררים אותנו למחוזות חברתיים של אי יכולת חיים משותפים, והגבהת חומות. די לנו במעלית השבת שהפכה לצערי תג-חברתי. אמנם המחמיר בה סובל לבדו ויכול ילך ברגליו [אגב, בקרית ספר יש שכונה שלימה בה הותקנו מעליות שבת ב'הכשר הרב אלישיב זצ"ל' (או ב'הסכמתו'). חושבני שהגברים מטפסים ח' או י"ב קומות, מסיבות חברתיות...] האם נגיע למצב שהורה מבית אל שיבוא להתארח אצל בנו באלון שבות, למשל, יבקש לאגור עבורו מים במיכל (כשם ששמעתי על תושב בני ברק שנמנע מלפתוח ברז אצל בנו בפתח תקוה בשל משאבת הלחץ).

באחת, השימוש במדי מים אלקטרוניים הרגילים (והסיבה החיובית לכך בפיסקא הבאה) אכן 'הורס את חומות השבת', אך במשמעות חיובית. ההיתר מנמיך את המחיצות בין אדם שומר שבת לחברו. ה'הידור' בונה 'חומות שבת' מיותרות, המייצגות 'גיטאיזציה' מוקפת חומות.

ז. ונחזור למד המים, והפעם לגופו של התקן;

ככל שידוע לי מד המים השבתי של 'ארד', 'כרמל', יקר בכ-25% מהרגיל (אולי המועצה האיזורית או גורם כלשהו מסבסד, מכספי משלם המסים). הטכנולוגיה הפנימית שלו נחותה ומיושנת ובנויה על גלגלים מיכניים מסתובבים ופרופלור, בניגוד למדי המים הדגיטאליים שבהם אין חלקים נעים, אלא מדידת גלי זרימה וכד'.

במד מים שבתי אי אפשר לשלב טכנולוגיות מתקדמות ולכן אי אפשר להגיע לזיהוי דליפות קטנות כמו בדגיטאליים. כמו כן אי אפשר להתקינם במדי מים גדולים, שכנתיים או ראשיים. נוצר מצב, לעתים, שמד מים ראשי מיכני סיפק למיתחם מים פחות מסך הספיקה של המדים האישיים, הדירתיים. ולא נאריך בנקודות אלו.

ח. אכן, לצרכן הפשוט, התורני-חרדי, כל זה לא איכפת. לדידו "מה לא טוב במה שהיה עד היום? " וכאן הבן – בן הדור הבא – שואל: האם רבני הציבור הדתי 'שלנו' צריכים להיות בולמי התקדמות בשם ההלכה, כאשר אין כל הכרח הלכתי כזה?

ואם רבנינו עקביים (ויש לציין כי הרב אבינר אכן עקבי) עליהם לצעוד במסלול המלא של 'משמרת השבת'; עליהם לדרוש שלא יתקינו מזגני אינוורטר בבתי הכנסת ובמקומות ציבוריים בישוביהם. ואולי גם לסמן בפתח כל בית האם יש בו מזגן עם 'הכשר'? עליהם לדאוג להכשרי 'משמרת השבת' על המקררים באולמות השמחות בישובים ובבתי הכנסת.

האם רבני הציבור הדתי 'שלנו' קוראים שלא להשתמש במעלית שבת בבתי מלון ובבתי חולים וכד', כדעת 'משמרת השבת'? [יתכן שזו עמדת הרב אבינר. לא בררתי]

האם רבני הציבור הדתי 'שלנו' קוראים לטובי העיר להתקין גנרטורים לצריכת חשמל 'כשרה', ללא הסתמכות על קולות מפליגות, כאתגר 'משמרת השבת'?

סוף דבר, בעיני סוגיית מדי המים קשורה בטבורה בהשקפת עולם פסיקתית שיש לה השלכות ציבוריות, ואחריתה מי ישורנו.

לפיכך, למרות שנתבקשתי מכמה וכמה גורמים לתת אישור למד המים השבתי בנוסח של העדפה, ו'מהיות טוב' – ואני נמנע מכך, אידאולוגית!

היו ברוכים

הרב ישראל רוזן, מהנדס

ראש מכון צומת

0524-295290

עבור לתוכן העמוד