חיוב העמדת בתי דין בארץ ובחו"ל

חיוב העמדת בתי דין בארץ ובחו"ל

ראשי פרקים

א.          דברי הרמב"ם לעומת הנוסח בגמ'

ב.           בישראל - מצות סנהדרין, בבני נח - בתי דין

ג.           מקור שונה למצות מינוי בי"ד של ג'

 

vvv

א.דברי הרמב"ם לעומת הנוסח בגמ'

כתב הרמב"ם (הלכות סנהדרין פ"א,ה"ב): "אין אנו חייבין להעמיד בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר אלא בא"י בלבד, אבל בחו"ל אינן חייבין להעמיד בי"ד בכל פלך ופלך ...". הרמב"ן עה"ת (ריש פרשת שופטים) הבין דברי הרמב"ם במובן זה: "דבחו"ל אינם חייבים למנות להם בי"ד, אבל כאשר יצעק המעוות יעמדו עליו הראויים לשפוט ובמשפטיהם ישפטוהו ...". כלומר, שבחו"ל לדעת הרמב"ם אין בכלל חיוב למנות בי"ד, לא בפלך ולא בעיר. אלא שהעיר עליו הרמב"ן שהוא שלא כמ"ש במס' מכות (ז,ע"א): "מה ת"ל 'בשעריך',-בשעריך אתה מושיב בתי דינים בכל עיר ועיר ובכל פלך ופלך ובחו"ל אתה מושיב בכל פלך וא"א מושיב בכל עיר ועיר". הרי שלפי הגמרא יש חובה גם בחו"ל להעמיד דיינים בכל פלך.

הרדב"ז מפרש את דברי הגמרא עפ"י הרמב"ם, שבחו"ל ניתנת הברירה: או בכל פלך או בכל עיר ואי"צ גם בכל עיר וגם בכל פלך, וזוהי לדעתו גם כוונת דברי הרמב"ם במ"ש "אין חייבים בכל פלך ופלך", כלומר שאם רוצים יכולים לא להושיב בכל פלך אלא בכל עיר. אבל זהו דוחק רב שבגמרא העדיפו כנראה בכל פלך מאשר בכל עיר, ואילו הוא הפך את הסדר.

כן ראיתי במאירי סוף פ"א ממכות שהביא עוד גירסא בגמרא והכריע כמותה וז"ל: "ושאלו בגמרא אחר שסנהדרין נוהגת אף בחו"ל, מה ת"ל 'בכל שעריך' הרי אף בחו"ל כן. ותירץ בשעריך אתה חייב להושיב בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, אבל בחו"ל אי אתה מושיב בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, כלומר שאינך חייב בכך אלא שאם ממנים יש בהם תורת סנהדרין. ויש גורסים אבל בחו"ל אתה מושיב בכל פלך ופלך ר"ל המחוזות, אבל לא בכל עיר עיר, ולא יראה כן שבחו"ל אנו אין לנו".

מפורש בדבריו שישנן גירסאות בגמרא, והגירסא שהכריע כמותה היא כדעת הרמב"ם וכפי שהבינה הרמב"ן, שבחו"ל אין בכלל חובת העמדת דיינים בפלכים ולא בערים.

ב.בישראל -מצות סנהדרין, בבני נח -בתי דין

וראיתי בס' "גבורת ארי" למכות הנ"ל שהקשה על מה שנאמר בגמרא, שבחו"ל אי אתה מושיב בכל עיר ועיר, הרי בסנהדרין (נו,ע"ב) דרשו שכשם שישראל חייבים להעמיד דיינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, כן חייבים גם בני נח. ובמה נגרעו ישראל בחו"ל מבני נח שגם הם נצטוו בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר. וודאי שדין ב"נ אינו רק בא"י, שהרי אינם בני נחלה בא"י.

והנה לפי פי' הרדב"ז היה מקום ליישב הקושיא עפ"י שיטת הרמב"ם וגירסתו לענין בני נח (ה' מלכים פ"ט, הי"ד) שחייבים להעמיד בכל פלך ולא בכל עיר ועיר (ועי' או"ש ה' סנהדרין פ"א ה"ב מה שהעיר בזה). שלפי הנ"ל גם ישראל שווים בזה ויש להם חיוב להעמיד גם בחו"ל או בכל פלך או בכל עיר.

אולם לפ"מ שהוכחנו שלדעת הרמב"ם אין בכלל חיוב העמדת דיינים בחו"ל, תמיהת הגבורת ארי היא תמיהה חזקה לכאורה.

ונראה לתרץ. הנה בעל "חידושי הרי"מ" (חו"מ סי' א) דן בענין מינוי בי"ד של ג'. שבמשנה ריש סנהדרין אמרו אין מעמידים סנהדראות אלא עפ"י בי"ד של ע"א. ופירש"י דהיינו מה שהיו מושיבים סנהדרין של כ"ג בכל עיר ועיר שכתוב בהם "תתן לך", וצריכים בי"ד הגדול שבלשכת הגזית לצאת ולהושיבם. ובגמרא (טז,ע"א) למדו ענין זה ממרע"ה שמינה הסנהדרין "ומשה במקום ע"א קאי". ועי"ש בגמרא מבואר שדין זה הוא בכל מינויי סנהדרין, בין לכל שבט ובין לכל עיר. וכן מבואר ברמב"ם (פ"ה מסנהדרין ה"א) שמינוי כל סנהדרין קטנה מוטלת על בי"ד הגדול.

ומזה דייק בחידושי הרי"מ שמינוי בי"ד של ג' הוא לא בכלל "שופטים ושוטרים תתן לך", שאל"כ היה עלינו לומר שגם אותם אין ממנים אלא ע"י סנהדרין גדולה. עיי"ש שהאריך בזה ומסיק לבסוף עפי"מ שמצינו בסנהדרין (נו,ע"א) שבני נח נצטוו על הדינים ממש"נ "אשר יצוה את בניו ... לעשות משפט וצדקה", ומה שנשנה בסיני לזה ולזה נאמר, עי"ש בגמרא. ומצוה זו אינה דוקא על סנהדרין שרק מה שאנו למדין מן הכתוב "תתן לך" יש צורך בדומה למשה שהיה במקום ע"א וכנ"ל, אבל בי"ד מצד הדין של "לעשות משפט וצדקה" מוטל על הציבור ואי"צ לזה בי"ד של ע"א (ואעפ"י שבלי סמוכין אין יכולים לדין בישראל, ל"ש לענין זה מי איכא מידי וכו' שלענין הוצאת ממון ישראל החמירה תורה יותר).

ועפי"ז נראה שכל מה שמיעטו בגמרא מכות הנ"ל שבחו"ל אין חובת מינוי, אין זה אלא לענין מינוי סנהדרין, שזה נלמד מן הכתוב "תתן לך" ושם מודגש באמת "בכל שעריך" וממעט חו"ל. אולם מינוי בי"ד של שלשה שהוא נלמד מן הכתוב "לעשות משפט וצדקה" וכדין ב"נ המצווים בדין זה להעמיד בכל פלך ופלך, וכנ"ל לפי הרמב"ם וגירסתו, חיוב זה ישנו גם בחו"ל גם לישראל. ומתורצת קושית ה "גבורת ארי" הנ"ל איך יתכן שבחו"ל יגרע דין ישראל מבן-נח, כי לפי הנ"ל אותם חיובים שישנם על ב"נ מדין "לעשות משפט וצדקה" חיובים אלה ודאי גם בישראל ישנם, ורק מדין חיוב העמדת סנהדרין הוא שנתמעטה חו"ל, וחיוב הרי אינו אצל ב"נ לגמרי.

ג.מקור שונה למצות מינוי בי"ד של ג'

אכן מלשון הרמב"ם בסהמ"צ נראה שגם מינוי בי"ד של שלשה נלמד מפרשת "שופטים" שכ"כ שם (מצוה קעו): "שציונו למנות שופטים ושוטרים וכו' וזה כשיתמנו בכל עיר כ"ג דיינים וכו' ויתמנו בירושלים בי"ד הגדול משבעים וכו' ועיר שאנשיה מועטין שאינה ראוי לסנהדרי קטנה יתמנו בה שלושה לעשות הדינין הקטנים וכו'". נראה מדבריו שמצות מינוי בי"ד של ג' ג"כ נרמז בפרשה ושלא כחידושי הרי"מ הנ"ל.

והנראה בזה עפי"מ שמצינו בספרי פ' שופטים: "'משפט צדק' -זה מינוי הדיינים". ולכאורה אינו מובן מה בא להוסיף על מה שכבר נכתב בפירוש לעיל בכתוב "תתן לך" שהוא מינוי הדיינים (ועי' מלבי"ם מש"כ בזה). ונ"ל שכוונת הספרי להוסיף בזה חובת מינוי בי"ד של שלשה, שנוסף על חובת מינוי הסנהדרין שנלמד מ"תתן לך" -ושם נדרש מינוי דוקא ע"י סנהדרין של ע"א וכנ"ל -יש עוד דין "מינוי הדיינים" היינו בי"ד של שלשה, ובזה אי"צ באמת דוקא ע"י סנהדרי גדולה, שהרי אין זה כלול במה שנאמר "תתן לך".

וזהו המקור להלכה שכ' הרמב"ם בה' סנהדרין (פ"א,ה"ד): "עיר שאין בה ק"כ מעמידים בה שלשה דיינים". והכ"מ כתב שהוא מסברא, אבל זה דחוק שלא מצינו ברמב"ם שיכתוב הלכה באופן סתמי מסברא. אבל לפי הנ"ל מקורו מהספרי הנ"ל. ודין זה כיוון שאין חוזר על מש"נ "בכל שעריך" למעט חו"ל הרי הוא נוהג בכל מקום, וכמש"כ בחידושי הרי"מ הנ"ל. ומיושבת שיטת הרמב"ם כמו שיישבנו לפי חידושי הרי"מ (וע"ע רמב"ן עה"ת פ' מסעי מה שלמד "לדורותיכם" לענין לאחר חרבן וחו"ל). ומ"מ יתכן לומר שחובה של מינוי בי"ד של ג' שלגביה לא הודגש "בכל שעריך" אינה מחייבת מינוי בכל עיר ועיר.

בזה יתורץ מה שמקשים על דברי התוס' ב"ק (פב,ע"א ד"ה ודנין) וכתובות (נג,ע"א; ד"ה שבתי דינין) שכתבו בשם ר"ת, שלפני תקנת עזרא לא היו דיינים קבועים אלא בעיר אחת. והקשו הרי מדין תורה יש לנו למנות בכל עיר ועיר. ולפי הנ"ל מיושב, שבי"ד של ג' לא נאמר בו "בכל שעריך", ומספיק שיהא קבוע באחד המקומות (אכן הרמב"ם סובר שחובה זו היא בכל מקום וכנ"ל).

עפ"י דרכו של הרמב"ן ברמב"ם שאפשר שאין צורך בבי"ד קבוע אלא מעמיד שופטים רק כשיצעק המעוות, נראה לבאר קושית הכ"מ (פ"א מסנהדרין ה"א) במה שהשמיט הרמב"ם חובת מינוי סנהדרין לכל שבט ושבט. שהרמב"ם עצמו הביא דין מינוי סנהדרין של שבטים שנזכר בגמרא לפי ת"ק ורשב"ג סנהדרין (טז,ע"ב), שהרי כ"כ בפ"ה מסנהדרין ה"א שבי"ד הגדול ממנים סנהדרי קטנה בכל שבט, ולמה לא הזכיר דין זה בראש ה' סנהדרין כשפירט מצות מינוי הסנהדרין.

ועי' ב"חסדי דוד" על התוספתא שהתקשה מה מוסיף רשב"ג על דברי הת"ק. אבל לפי הנ"ל נראה שת"ק הדורש מן הכתוב "שופטים לשבטיך" ה"ז חובה למנות, אולם רשב"ג הדורש מן הכתוב "לשבטיך ושפטו" -מצוה בשבט לדון את שבטו, סובר שאין כאן חובת מינוי לכתחלה של דיינים קבועים לכל שבט, אלא מצוה היא כשיש תובע לדין את שבטו, אבל חובת מינוי אין.

הרמב"ם פסק כרשב"ג, ע"כ הביא את סדר מינוי סנהדרי של שבטים, אכל לא הביא מצות מינוי, כי אין באמת מצוה למנות סנהדרי קבועה לשבט, וכנ"ל.

  חיוב העמדת בתי דין בארץ ובחו"ל
עבור לתוכן העמוד