נאומו של הרב ישראל רוזן בטקס הענקת פרס ירושלים ב'כנס ירושלים'

אני נרגש ונפעם במעמד זה שבו זכיתי להוקרה מטעם 'כנס ירושלים' הנכבד. השם 'פרס ירושלים' לעצמו דיו כדי להרעיד נימים בנפשי.

גדלתי על ברכי חזון תקומת ירושלים אותו ינקתי מבית אבא ואמא. אבא, ר' דב רוזן ז"ל, השתבח בעצמו על שזכה לכהן, כאיש משרד הפנים, בועדה לשיקום ואיכלוס הרובע היהודי מעת שחרור העיר בתשכ"ז, כולל לאחר פרישתו לגימלאות. הוא נלחם בועדה זו לטובת איכלוס העיר שבין החומות במשפחות, בעיקר תורניות, כנגד גישה אחרת שדגלה להפוך את הרובע לאתר מוזיאונים, גלריות ומסעדות תיירות בלבד.

לאחר פטירתו בתשמ"ט מצאנו צוואה חבויה בה ביקש לחרות על מצבתו את העובדה זו שאל איכלוס ירושלים ביהודים, בה ראה מפעל חיים.

לא בכדי חיבורי הראשון בדפוס היה קונטרס "ירושלים של מעלה - קוים לדמותה המדרשית של ירושלים", אשר שוקע אח"כ בספרי "אתרי סגולה".

כפי שנאמר לי ההוקרה הערב קשורה לפעולותי במכון 'צומת', בכרכי 'תחומין' ובייסוד וקידום הגיור הממלכתי. אומר כאן כמה מילות 'אני מאמין' המשותפות לכל התחומין הללו. ובתימצות של שלש מילים: איכפתיות ציבורית ולאומית, ועדיפותם על פני זכויות הפרט ואפילו רַווחתו.

האתגר שלנו במכון 'צומת', ברתימת הטכנולוגיה למרכבת ההלכה, קשור לתפיסה המאמינה בהלכות ציבור. יש מושג כזה והוא אופייני למדינה יהודית העומדת על רגליה. השקפתנו היא שפסיקת הלכה בענייני הציבור היא בעלת מרכיב גבוה של התחשבות, לעתים רבות לקולא, וחיפוש דרכים פנים-הלכתיות לאפשר את זרימת החיים הציבוריים כדרכם, על פי התורה המסורה.

אני נוהג בהרצאות שלי להזכיר כי השילוב ההלכטכני נולד ב...רפת, בקיבוץ חפץ-חיים על ברכי החזון-איש זצ"ל (שכידוע לא היה חניך בני עקיבא), עוד לפני קום המדינה. הוא נתן יד לקולות מפליגות כדי לאפשר קיומו של ענף החלב במשק דתי. ומשם נמתח קו ישר עד...עד איתמר! כן איתמר שכולנו מבכים היום את הפוגרום הזוועתי שהתרחש בישוב חלוצי זה. לפני חדשים אחדים התקנו בחוות 'גבעות עולם' הסמוכה לאיתמר סידור שבת לדיר ענק של עזים חולבות. מלך הגבעות, אברי רן, לא נותן יד לעבודה-זרה ולא מעסיק נכרים, ערבים או תאילנדים. סידרנו שם הלכטכניקה ברוח החזון-איש המקודלת על כל הבד"צים למהדרין.

ידינו תיכון עמו ועם כל אחינו בשומרון בהליכותיהם החלוציות. ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות.

מתחום ההתיישבות, ערש הטכנולוגיה ההלכתית, פנינו למוסדות הרפואה, ונציין לשבח את מח' דת וכשרות בקופת חולים כללית (בראשות הרבנים מנחם רוזנברג וחיים קאופמן) אתם אנו שלובי זרוע למעלה מ-30 שנה. לפני זמן קצר פגשתי באקראי בחורה חילונית שסיפרה בהתרגשות כי אביה זכה לשלוות הנפש בחדשי אישפוזו לפני פטירתו בבית החולים בילינסון בזכות סידורי השבת לחימום האוכל, לקריאת חולה-אחות, מעליות ועוד.

כן, אני יודע כי קיימת אסכולה המתנגדת לסידורים הלכטכניים ומעדיפה שימוש בנכרים. למשל בבית החולים 'מעייני הישועה'... שנציגו, ידידי ד"ר יורם ליווער יושב כאן כחתן פרס ירושלים. ומכיון שאנחנו לא בסימפוזיון, ואינני מצוי כרגע באוירת פולמוס, אמנע מהערות עקרוניות ופרקטיות שיש לי כלפיהם.

לפני 10 שבועות עברתי ניתוח מורכב בעמוד השידרה. בשכבי בחדר הניתוח ראיתי לנגד עיני את מאות הנכים והמוגבלים העומדים סביב מיטתי לברכני, והם רכובים על קלנועיות שבת, ישובים בעגלות נכים ממונעות, שכובים במיטות עם שלט כיוונון לשבת, ובאזניהם ציוד שמיעה כשר לשבת, והם מנופפים לי לברכת רפואה שלימה. אמן!

כיום אנו משולבים בהלכטכניקה גוברת והולכת עם כוחות הבטחון, הרבנות הצבאית הראשית, ועם רבנות...בתי הסוהר ורבנות המשטרה, בנושאים רבים ומורכבים. אשלוף כאן, כחשיפה ראשונה, את הפנס השבתי הראשון בעולם, המיועד לצרכים חשובים, לאו דוקא רפואיים. מדובר בפנס של נורות LED שאינן נחשבות אש, הדולק בעצימות נמוכה כל השבת. האדם רק מגביר את העוצמה, וזו פעולה מותרת. לדעתנו המכשיר ראוי לא רק לרפואה ובטחון אלא גם לחדרי ילדים ומבוגרים.

עוד ראיתי בעיני רוחי, ליד מיטתי בחדר הניתוח, את מאות הגרים ואלפי הגיורות שזכו לחסות בצל השכינה בבית הדין לגיור בו אני מכהן. ורבבות נוספים שהתגיירו במרוצת 15 שנות קיומו של מינהל הגיור שייסדתי בשנת תשנ"ה, בשליחות הראשל"צ דאז, הרב אליהו בקשי דורון שליט"א. מצאתי בירושלמי בקשר לתפילת חזקיה "ויסב את פניו אל הקיר ויתפלל" (מל"ב כ,ב) שביקש בזכות אבותיו "שקירבו לקב"ה כל הגרים האלו", והכוונה לשלמה שגייר '70,000 נושאי סבל" (עובדים זרים?).

תודה לפרנסי 'כנס ירושלים' שהכירו בכל אלו וזיכו אותי בכתרה של ירושלים.

עבור לתוכן העמוד