מחקרים

גיורי צה"ל בהשוואה לגיור האזרחי - תמונת מצב והמלצות

הרב ישראל רוזן (מייסד מינהל הגיור ודיין גיור בהווה)
במסמך שלפניכם, עורך הרב ישראל רוזן בדיקה מעמיקה המשווה בין הליכי הגיור הצבאי לאזרחי, מבחינת מסגרות, תכנים והליכים - הן בשלב ההכשרה לגיור (אולפנים) והן בשלב בתי הדין. המסמך כולל מימצאים השוואתיים וגם המלצות והערות לרבנות הראשית.

בירורי יהדות בבתי-הדין הרבניים

בשבתנו בבית הדין לגיור נתקלנו פעמים רבות במועמדי גיור המשוכנעים כי הם יהודים מלידה, אך לא עלה בידם להוכיח זאת. במירשם האוכלוסין אינם רשומים כיהודים, ורק מסלול הגיור, לכאורה, פתוח בפניהם להגשמת חלומם.
יש לשער כי מתוך כ-300,000 עולי חבר המדינות הרשומים כלא-יהודים חלק מהם הם אחינו-בשרנו אך ללא יכולת הוכחה. הנושא כולו הוא 'פצצת זמן' בחברה הישראלית וככל שיטופל בהקדם כן ייטב.
המחקר שלפנינו נועד לבחון סוגיא זו מבחינה עובדתית, ואולי לעודד או לעורר חשיבה מחודשת בנדון.

הגיור בקרב עולי חבר מדינות העמים

מתוך איכפתיות גבוהה לקידום נושא הגיור יזמנו במכון 'צומת' - צוותי מדע ותורה - עריכת סקר מקיף בקרב אוכלוסית העולים מחבר העמים. המטרה היתה לבדוק את רמת הידע, המוכנות, המניעים וההתייחסות שלהם לנושא הגיור...
זהו הסקר המקיף ביותר - וכנראה היחידי - שנערך עד כה בהתייחסות ספציפית לנושא הגיור, בקרב אוכלוסיית עולי חבר העמים לשעבר. 

הסקר המפורט לפניכם, כולל שיטת הדגימה והשאלון, והוא מדבר בעד עצמו.

השבת במשטרה

כידוע, נושא השבת הוא המחסום העיקרי בפני שומרי תורה להתגייס לשורות המבצעיות של המשטרה. וצבת בצבת עשויה: מכיון שמועטים חובשי הכיפות במשטרה - הבעיות אינן עולות במלא חומרתן וממילא אין תרים אחר פתרונות.


להלן מסקנות מחקר הלכתי-יישומי שנערך במכון 'צומת' בין השנים תשל"ח-תש"מ, בשיתוף עם רבנות המשטרה ומפקדיה (לשעבר).

צמצום כמות המלח במשחטות - מחקר הלכתי-אקולוגי

בישראל קיימות כתריסר משחטות אזוריות ובהן שוחטים בשנה כ- 120,000 טון פטמים וכ- 50,000 טון הודים. ס"ה כ- 170,000 טון עופות.סך כל המלח הנצרך בכלל המשחטות האזוריות הוא כ- 30,000 טון לשנה. החישוב (30,000 טון מלח מחולק ל- 170,000 טון עופות) מצביע על שימוש ב176.4- גרם מלח לק"ג עוף.
ההנחה הבסיסית לפרוייקט היתה שכמות המלח מוגזמת ואינה נדרשת מבחינה הלכתית, והמחקר נועד לאשש הנחה זו. מאידך, המלח מהווה מיפגע אקולוגי, בריאותי וכלכלי.

להלן תוצאות המחקר שנערך במכון 'צומת' בשנת תשנ"ד, עבור המשרד לאיכות הסביבה.

עבור לתוכן העמוד