מקדש וגאולה

איתור תחומי הר הבית ומקום המקדש

[פורסם בתחומין טז 458]

אשר גרוסברג
"הר הבית ת"ק על ת"ק אמה" - כך קובעת המשנה במסכת מדות, אך בפועל שטחו של רחבת ההר כיום גדול בהרבה - וצורתו מלבנית. מאמר זה משלב עיון במקורות יחד עם מחקר היסטורי, ארכאולוגי וטופוגרפי - ומסקנותיו: כיפת הסלע היא מקום קודש הקודשים, והרחבת שטח הר הבית היתה בעיקר לכיוון דרום-צפון, אך גם לכיוון מערב (כלומר: הכותל המערבי אינו גבול ת"ק האמה המקודשות!).

חידוש העבודה בזמן הזה

[פורסם בתחומין ה 439]

הרב יוסף אלבום
הציפייה לבניין ביהמ"ק ולחידוש עבודת הקורבנות אינה עניין סימלי, ובמאמרו של הרב אלבום, יו"ר "התנועה לכינון המקדש", היא מקבלת פנים מעשיות ואקטואליות. המאמר פותח בעצם החובה לקדם את בניין המקדש, ולא להמתין לירידתו מהשמים, ובהמשך - כיצד מתגברים על 'בעיות' הלכתיות העומדות בפנינו, כגון: מציאת מיקומו המדויק של המזבח, כניסה לעזרה בטומאה, ועוד.

כניסת נכרי למקום המקדש

[פורסם בתחומין יט 488]

הרב מנחם גנק
בזמן שהמקדש קיים - ישראל טמא זיבה אסור להיכנס לכל שטח ההר, ואילו נוכרים שגזרו עליהם להיות כזבים מותרים בכניסה עד החיל. מדוע טומאת ישראל חמורה יותר? האם קדושת החיל קיימת גם לאחר החורבן? שאלות אלו מהדהדות ביתר שאת בימינו, שלכאורה 'הר הבית בידינו' אך בפועל הוא נתון לשליטת ה'וואקף' המוסלמי. הרב גנק, מנהל ה-OU בניו-יורק, דן בשאלות אלו.

סנהדרין עכשיו

[פורסם בתחומין יח 448]

הרב משה צוריאל
כתנאי מחייב לחידוש רצף ה'סמיכה', איש מפי איש, שנקטע לאחר חורבן ביהמ"ק, מציע הרמב"ם את הסכמת כל חכמי ארץ ישראל על מועמד מתאים. ניסיון 'סמיכה' מפורסם נעשה ע"י מהר"י בירב בצפת, שכשל בעקבות התנגדות המהרלב"ח, מרבני ירושלים. נסיונות נוספים נעשו בדורות מאוחרים, אך גם הם לא התקבלו.
הרב צוריאל סוקר ומבאר את הנסיונות השונים, ואת דעות היוזמים והמתנגדים.

תקליטור 4
עבור לתוכן העמוד