חברה ושלטון

גר שקיבל תורה "חוץ ממצוה אחת"

[פורסם בתחומין יט 139]

הרב ישראל רוזן
גר שקיבל על עצמו את כל המצוות חוץ ממצווה אחת - אין מקבלים אותו. באיזו סיטואציה מדובר? האם כשהכריז בפני ביה"ד שאיננו רוצה לקיים מצווה פלונית, או שמא גם כשיש ראיות נסיבתיות שבפועל אינו מקפיד על כל המצוות? שאלה זו (ושאלות נוספות כגון: מומר לתיאבון) קובעת את מעמדם של גרים 'מסורתיים', שכפי הידוע - מצויים לרוב.

תוקפו של גיור בדיעבד אם הגר אינו שומר את כל המצוות

[פורסם בתחומין כג 186]

הרב דוד בס; הרב ישראל רוזן
כשהתברר לבית דין שהגר שקיבל בפניו לשמור את כל המצוות עשה זאת מן השפה ולחוץ - האם פוקע הגיור למפרע? עד כמה צריך בית הדין לבדוק את הצהרות המתגייר?
שאלות אלו ועוד מתבררות בנימוקי פסק הדין של ביה"ד לגיורים בהרכב הרבנים רוזן בס ושושן - אגב חילוקי דעות פנימיים ביניהם.

'עת לעשות' לגיור משפחות מעורבות

[פורסם בתחומין יז 223]

הרב שלמה רוזנפלד
אחוז לא קטן מזרם העולים ממדינות חבר העמים מכוח 'חוק השבות' אינם יהודים. חלקם עלו במסגרת 'איחוד משפחות' וחלקם היו מוחזקים כיהודים שלא כדין. לפי הערכות זהירות מדובר ברבבות מקרים, והדבר מהווה סכנת התבוללות ממשית. במאמר זה סוקר הרב רוזנפלד, ראש ישיבת שדמות נריה, את היחס העקרוני של ההלכה לגיור, מעודד הקמת מכוני גיור וקורא להקלה בהליכים שאינם הכרחיים.

גיור עולי בריה"מ

[פורסם בתחומין יב 81]

הרב יגאל אריאל
מציאות כזאת של קהילה נוכרית שלימה המבקשת להצטרף לישראל - אינה דומה לגיור הקלאסי שבכל הדורות. עם זאת מקרים דומים לזה היו: בזמן עזרא נדחו הנשים הנוכריות, ומאידך ע"פ עדות ריה"ל מלך כוזר התקבל עם כל עמו. ומה בדורנו? הרב יגאל אריאל, רבה של נוב, מנמג מדוע עלינו לא לנהוג כבימי עזרא ולהקל על המבקשים להתגייר.

נשים בתפקידים ציבוריים

[פורסם בתחומין יט 17]

הרב ישראל רוזן
מחלוקת ציבורית עזה חצתה את הציבור הדתי בישראל בקשר למינוי נשים למועצות דתיות. המאמר מוקדש לבירור סוגיא זו מהמבט ההלכתי ה'טהור', מבלי להתייחס לעצם האידיאלוגיה הפמיניסטית ול'מדיניות הלכתית' וכדו'. עיקר הדיון הוא סביב ההבדל שבין 'שררה' האסורה לנשים ובין מינויים המקובלים בחברה דמוקרטית.

מסירת מידע לשלטונות אודות עבריינים

[פורסם בתחומין כג 358]

הרב פרופ' מתתיהו ברויד
האם מותר לדווח ל'קו האדום' על בעל עסק המעלים מס? כיצד מתיישב איסור 'מסירה' עם הכלל ש"דינא דמלכותא דינא"? האם יש הבדל בין מקרה שבו למדווח יש צד ממוני בעניין ובין מדווח המתכוון להלשנה בלבד? שאלות אלו ועוד נידונות במאמרו של הרב פרופ' ברויד מאוניברסיטת אלטלנטה (ג'ורג'יה, ארה"ב). במאמרו מובאת קשת רחבה של דעות האחרונים, ודוגמאות הממחישות את ההבדלים שביניהם.

חסינות משפטית לנבחרי ציבור

[פורסם בתחומין טו 132]

הרב יהודה זולדן
נושא זה לצערנו עולה מדי פעם לכותרות, וראוי לעסוק בו מנקודת מבט הלכתית. במקורות מוזכרת מעין 'חסינות' למלכי ישראל, בניגוד למלכי בית דוד - משום 'שלום המלכות' - האם במדינה דמוקרטית מתוקנת שייכת חסינות משפטית, ואם כן - על אלו סוגי עבירות ולאילו בעלי תפקיד?
הרב זולדן, ראש ישיבת ההסדר נווה דקלים מבאר את הוסגיה ממקורותיה.

פינוי קברים לצרכי ציבור

[פורסם בתחומין יח 254]
הרב ישראל רוזן דן לגופו של נושא, מן ההיבט ההלכתי-ציבורי: האם מותר לפנות קברים, בכבוד ובדרך הראויה, למען תשתיות ציבוריות? המאמר הופיע בתחומין כרך י"ח
תקליטור 4
עבור לתוכן העמוד