חול, שבת ומועד

סוכת פרגולה

[פורסם בתחומין יט 373]

הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ

  • האם כשרה היא לסוכה?
  • האם המסמרים שבפרגולה, פוסלים את הסכך?
  • האם בפרגולה שלא נעשתה לשם סוכה, יש משום "תעשה ולא מן העשוי"?
  • מאמרים נוספים נכתבו בתחומין כ"א ובתחומין כ"ט

    הטלת תכלת בציצית

    [פורסם בתחומין טז 412]

    הרב יהודה ראק
    ההתפתחות הטכנולוגית והתעצמות הידע שבעולם המודרני, אינן רק מקור ל'בעיות הלכתיות'. אם אכן צודקים חוקרי התכלת, הרי שזיהוי התכלת שהתאפשר לאחרונה, הוא בשורה לה חיכו דורות רבים. הרב ראק, סוקר במאמר נרחב את השיטות השונות על אודות אופן הטלת התכלת בציצית, מספר החוטים והכריכות, הגוון הרצוי (תגובה למאמרו של ד"ר זיידרמן בתחומין ט) ועוד.

    האינטרנט בהלכה

    פורסם בתחומין כב 325]

    הרב שלמה דיכוסקי
    העולם הווירטולי הולך ונעשה חלק משגרת חיינו, ועימו השאלות הנוקבות (זאת מלבד השאלות החינוכיות על הסכנות הכרוכות בנגישות לתוכן בלתי-מבוקר) - האם ניתן לחייב ממון האקרים ומפיצי וירוסים? מהו בתוקף הקנייני של לחיצת כפתור? האם חובה לסגור אתרים בשבת? . הרב דיכובסקי, חבר ביה"ד הגדול, פותח דיון בשאלות אלו.

    שו"ת בעניני צבא ומלחמה

    [פורסם בתחומין כב 81]

    הרב שלמה מן-ההר
    השילוב של ההימצאות בתנאיי השטח, הצרכים הבטחוניים הרבים, והחיים המשותפים של 'דתיים' ו'חילוניים' כאחד - הוא מתכון ברור לשאלות הלכתית הנולדות על ימין ועל שמאל. הרב שלמה מן-ההר זצ"ל היה אחד מהחלוצים בנתינת מענה הלכתי לבעיות אלו. חלק מתשובותיו המעשיות נאסף ונערך לפי נושאים - כדרכם של מאמרי 'תחומין'.

    גרמא או נכרי - מה עדיף?

    [פורסם בתחומין יט 343]

    הרב יעקב אריאל
    'אמירה לנוכרי' הותרה לצורך חולה (אפילו אין בו סכנה), וכן עשיית המלאכה ב'גרמא' הותרה. באיזו אפשרות נבחר?
    הרב אריאל, רב העיר רמת גן, מביא דעות שונות בראשונים ובאחרונים, כשמסקנתו היא - שיש להעדיף את ה'גרמא'. מאמר זה דן בשאלה באופן פרטי ועקרוני, מבלי להיכנס לשיקול של יצירת תלות בנוכרים במערכות ציבוריות במדינת ישראל.

    החששות במצות מכונה של ימינו

    [פורסם בתחומין כו 123]

    הרב מנחם מנדל אייזנברג
    פולמוס גדול עורר הרב אייזנברג מירושלים עם פרסומו את החוברת "מחמצת שאסרה תורה מהי?" - ובה קריאת תגר כנגד אכילת מצת מכונה בימינו. לטענתו המכונות שעליהן סמכו גדולי הדור הקודם את ידיהם והתירו לאפות מצות מכונה - עברו מן העולם, ואילו המכונות שבימינו רובן מחמיצות את הבצק, והאוכלים מצות מכונה עלולים להיכשל באיסור דאורייתא! (כל עוד לא נעשו שיפורים טכנולוגיים במכונה).

    מצות המכונה בימינו כשרות הן

    [פורסם בתחומין כז 90]

    הרב שבתי לוי
    כנגד קריאתו של הרב אייזנברג נגד אכילת מצות מכונה בימינו, יוצא הרב שבתי לוי, ראש כולל 'הליכות משה' בבני ברק, 'להגנת הציבור', ולטענתו - מנהג ישראל בדורות האחרונים לאכול מצות מכונה שריר וקיים, ו"הנח להם לישראל, אם אינם נביאים - בני נביאים הם". במאמרו קובע הרב לוי שהחום הקיים גם במכונות ימינו הוא מעל ומעבר לדרישה ההלכתית למניעת חימוץ, והמצות כשרות למהדרין.

    קריאת המגילה ע"י נשים לפני נשים

    [פורסם בתחומין יח 361]

    הרב אריאל פיקאר
    "נשים חייבות בקריאת המגילה - לפי שאף הן היו באותו הנס". האם מעמד החיוב של הנשים שווה לגמרי לחיוב הגברים בקריאת המגילה? האם הן יכולות להוציא גברים ידי חובתן בקריאתן? ואם תאמר שהדבר אינו ראוי - האם יכולות נשים לארגן קריאת מגילה לעצמן? הרב פיקאר, רב קיבוץ שלוחות סוקר את השיטות השונות - הלכה למעשה.

    פיקוח נפש תקשורתי

    [פורסם בתחומין ל 87]

    הרב אביהוד שורץ

    התקשורת היא אחד התחומים המרכזיים ביותר בעולם המודרני. תחום זה מעורר שאלות הלכתיות שונות, וביניהן: כיצד ניתן לקיים תקשורת יחד עם שמירה על הלכות לשון הרע ורכילות? האם ההלכה מכירה בערכי חופש הביטוי ו"זכות הציבור לדעת"? האם ניתן להגדיר, במצבים מסויימים, את תפקידה של התקשורת כתפקיד שיש בו משום פיקוח נפש? ועוד כהנה.
    תקליטור 4
    עבור לתוכן העמוד