הערמה

האם מותר ל'הערים' בענייני הלכה? כפי שנראה, בתנאים מסויימים הדבר מותר. יש לציין על הסף כי מדובר אך ורק בהלכות שבין אדם למקום ולא שבין אדם לחברו. הקב"ה שייר בתורה 'פתחים אחוריים' שנוכל להשתמש בהם לעתים לצרכים חיוניים. איננו מערימים על הקב"ה אלא מוצאים בתורה ובהלכה דרכים למצבים מיוחדים.
 
רבים מהפתרונות המיושמים ע"י מכון 'צומת' עלולים להיראות כהערמה על ההלכה, וכניצול היתרים שונים שהתורה כלל לא התכוונו שינצלו אותם כך. במנגנוני 'גרמא' למשל, האדם מפעיל בשבת מיכשור חיוני בעקיפין, ולא אחת צפה השאלה: האין זו הערמה?
ולא היא! הערמה על חוקי אנוש אכן יש בה משום ניצול חולשת המחוקק שלא צפה מראש את כל ה'פירצות'. אולם בחוקיו של בורא עולם, הרואה מראשית אחרית, אין 'פירצות'. הקב"ה הותיר לנו פתח לאפשרות להגיע לתוצאה מסויימת בצורה מותרת. לא חלילה משום ש'שכח' כביכול לסתום פרצה זו. אדרבה! הוא הותיר פתחים עוקפים כדי שננצל אותם בעת הצורך, על פי ההלכה. ניתן איפוא לראות בהערמות מסוימות מעין 'תקנות חכמים' לטובת הנהגת הציבור, בנסיבות החיים השוטפים.
'הערמות' מוכרות ונפוצות הן מכירת חמץ, מכירת בהמה מבכירה, פרוזבול, מכירת קרקעות בשמיטה, היתר עיסקא לריבית ועוד. אפשר לראות בחוט העירוב המקיף את העיר מעין 'הערמה' טכנולוגית הלכתית, ההופכת את העיר כולה לרשות אחת. 
 
כך, למשל, נושא הגרמא אשר מכון 'צומת' מרבה ליישמו בתחומי רפואה, בטחון וכיו"ב. חז''ל למדו את ההיתר העקרוני מלשון התורה ''לא תעשה מלאכה'' - ''מעשה הוא דאסור, הא גרמא שרי [מותר]'' (שבת קכ,ב).
 
לינר
havaya
עבור לתוכן העמוד