שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1491: יום-כיפור י' בתשרי תשע"ד 14/09/2013

ספר "חשבון הנפש" נדפס בשנת תר"ה (1845), בהשתדלותו של רבי ישראל סלנטר מייסד תנועת המוסר, וחביבותו אצל אנשי המוסר היתה נודעת.

בספר מוצעת תכנית פעולה "להתרפאות מחליי המידות", וישנן בו עצות מעשיות על תיקון המידות ותכנית רחבה לשפר אותן על ידי תרגילים הדרגתיים. המחבר מונה שלש עשרה מידות ראשיות לעבודה (מנוחה, סבלנות, סדר, חריצות, נקיות, ענוה, צדק, קימוץ, זריזות, שתיקה, ניחותא, אמת ופרישות). סגנונו מושך את הלב והוא מתבל דבריו במשלים נאים.

על החדשנות של השיטה יעיד מה שכתב המחבר בהקדמתו:
אכן לפני כמה שנים נתגלתה תחבולה חדשה, והיא המצאה נפלאה במלאכה זו. שכמדומה שיתפשט טבעה בעולם אי"ה במהרה כאותה של המצאת הדפוס, שהביאה אורה לעולם. תחבולה זו מקשרת ארבעה מיני תרופות הנ"ל ביחד דהיינו שעות שכיבה וקימה, חינוכים וחשבון הנפש (פתיחה אות כ).

הספר חזר ונדפס (בפעם החמישית!) ע"י הסתדרות תלמידי ישיבת סלבודקה בליטא בשנת תרצ"ז (1937), כי "ספר נפלא זה יחיד הוא בין ספרי המוסר להאיר עיני העוסקים בחינוך המוסר" (מתוך הקדמת המו"ל). אף ראש ישיבת סלובדקה , רבי יצחק אייזיק שער, הוסיף הקדמה חשובה ובה הפליג בחשיבותו:
בספר נכבד זה יתבארו ענינים חשובים מתורת המוסר שלא מצאנום בשאר ספרי המוסר שבידינו... על כן עלינו להחזיק טובה למחבר ספר נכבד זה המשתדל למסור לנו מפתחות חכמה נפלאה זו בעצות ותחבולות היאך לפקח על מהלך יצירת מחשבותיו שמהם תוצאות כל פעולות האדם.

ברם, למרות השבחים שנאמרו על הספר, זהותו של מחבר הספר די מפוקפקת. ראשית, ברור הוא שיניקת הספר היא מן החיצוניים. ישנה זהות בין ספר "חשבון הנפש" לרעיונות הקיימים במתודה המוסרית של הפילוסוף והמדינאי האמריקאי בנז'מין פרנקלין. שנית, מחבר הספר בעברית הוא המשכיל הגליציאני מנחם מנדל לאפין, שתרגם את הרעיונות מאנגלית לעברית ועיבד אותה כשיטה לעבודה עצמית הנובעת מהמקורות שלנו. כדרכם של המשכילים, בני אותו הדור, נלחם מנחם מנדל לאפין כנגד החינוך הישיבתי ושאף להנחיל השכלה כללית לבני הנעורים. הוא איננו דמות מופת לחנך לאורה.

הרב ראובן אליצור ז"ל מבני ברק, לפנים מנהל ספריית הרמב"ם, כתב מאמר על מעמדו התורני של ספר "חשבון הנפש", כיון שכתבו משכיל. הוא טען שלמרות שהספר הוכשר לבוא בקהל על ידי ר' ישראל סלנטר, הרי אין להעמידו "בכותל המזרח" של ספרי המוסר הקדושים כגון "מסילת ישרים", "אורחות צדיקים" וכד'. מעניין שאף הוא העיד על עצמו, כי כשראה את הספר לראשונה לא הוציא אותו מתחת ידו עד שלמד אותו עד תום. הרב אליצור מספר שאחרי פרסום מאמרו קיבל עשרות תגובות, ורובן הביעו מחאה על דבריו. החפץ לראות את הפולמוס בנושא יעיין בספר הזיכרון שהוציאו בני המשפחה אחרי פטירת הרב אליצור "דגל מחנה ראובן" (בני ברק, תשע"א 2011) ובו כונסו גם מאמריו.

* * *

קוראים אהובים !

קרוב לשנתיים ימים שאני כותב את מדור "עלי ספר" בעלון "שבת בשבתו" בשיתוף עם עמיתי ר' יוסף לייכטר מהספרייה הלאומית.
פירות המדור הם עשרות רבות של רשימות בנושאים מגוונים: אירועים היסטוריים, סיפורי חכמים ופרקים בתולדות הספר, ושכרי בעמלי – קהל הקוראים הגדול שנחשף לחומרים המיוחדים שנמצאים בספריות ולסיפורים שמאחוריהם.
לאחרונה אף הפקנו בספריית הרמב"ם סרטונים קצרים, "עלי ספר", אשר ישודרו בע"ה כסדרה בערוץ אורות. האתגר הוא להפוך את התורה שבכתב לתורה שבעל פה. מדף כתוב בעלון שבועי – לשיחה נינוחה עם קהל שיושב בביתו וצופה במרקע.
לעת הזאת עשיתי את "חשבון הנפש" הפרטי שלי והחלטתי לעצור בנקודת הזמן הזאת. לפיכך זוהי רשימתי האחרונה במדור נכבד זה.
שנה טובה וחתימה טובה!
אבישי.

לרשימות נוספות גלשו לבלוג "עם הספר" של ספריית הרמב"ם.

 

לקבלת חומר תורני מאוצרות ספריית הרמב"ם:
 elboim_a@mail.tel-aviv.gov.il

הדפסשלח לחבר
תחומין פלוס
havaya
עבור לתוכן העמוד