שבת בשבתו  - גליון פרשת השבוע הוותיק ביותר. נוסד בשנת תשמ"ה, ומאז מופץ בעשרות-אלפי עותקים בכל רחבי הארץ.

שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדויק

גיליון 1362: כי-תשא ט"ו באדר א' התשע"א 19/02/2011

אם אתם מכירים יולדת שרוצה להקל על חבלי הלידה שלה, השיגו עבורה את הספר "נעם אלימלך" דפוס ראשון, והניחו אותו מתחת לכרית שלה. יולדות תמצאו בוודאי בקלות, ב"ה; אבל דפוס ראשון (תקמ"ח) של נועם אלימלך הוא דבר נדיר וגם יקר. הספר עצמו מיוסד על פרשות השבוע, והוא אחד מספרי היסוד של החסידות. מאידך גיסא, הוא 'זכה' לשמש כמטרה לחיצי 'המתנגדים'. את אחד מהם פגש רבי שניאור זלמן, בעל התניא, והלה שאל אותו: מיהו אותו אלימלך שחיבר את הספר נועם אלימלך? אצלי הספר הזה מונח מתחת לספסל. ענה לו האדמו"ר הזקן: לא פעם נפגשתי עם רבי אלימלך אצל רבנו המגיד ממזריץ'. שאלת על טיבו - אם כן, אפילו אם תניח את רבי אלימלך עצמו מתחת לספסל, הוא לא ירגיש כל השפלה, ולא יקפיד ולא יתרעם. הוא עצמו קרא לספרו 'התניא' - "ספרם של בינונים", כיון שספרם של צדיקים גמורים הוא "נועם אלימלך".

ר' אלימלך ואחיו ר' זוסיה יצאו ביחד לשש שנות נדודים, ובהן התערבו בין פשוטי העם, וספגו לא פעם חרפות וגידופים, ואף חבטות ומהלומות. אולם יחד עם זאת הצליחו להשפיע מתורת החסידות על המונים. באחת העיירות שאליהן הגיעו התאכסנו אצל המלמד העני. לימים, כשכבר נודע שמו של ר' אלימלך, הגיע שוב לאותה עיירה רכוב על מרכבה רתומה לסוסים. יצא לקראתו אחד מאמידי העיירה, והזמינו להתארח בביתו. ואילו ר' אלימלך ציווה על הרַכָּב לחנות דווקא לפני ביתו של המלמד מימים עברו. כשהתאונן אותו עשיר, השיב לו ר' אלימלך: אינני נוהג לשנות מאכסניה שלי; אבל אם אתה מוצא בי איזשהו שינוי, הרי זה שהפעם הגעתי במרכבה ובסוסים, טול אפוא אותם וארח אותם בביתך. כשכבר נודע ברבים, היה עובר ממקום למקום ומוכיח את הציבור בנושאים שונים. אולם אף פעם לא היה פונה אל הציבור ישירות. את התוכחה היה מכוון אל עצמו: אלימלך! אוי לך מיום הדין, מזלזל אתה בשמירת שבת, וכל שומעיו היו דורשים קל וחומר לעצמם. בכתביו מרבה ר' אלימלך לעסוק במעלתו של "הצדיק", והצורך של הציבור להידבק בו.

ר' אלימלך נפטר בכ"א באדר תקמ"ז, כשנה לפני שנדפס נועם אלימלך לראשונה, ובדיוק (באותו יום) 70 שנה לאחר שנולד. האם כתב הוא עצמו את ספרו, או שהיו אלה שומעי לקחו? דפוס זה ידוע בכוכבים שהשתרבבו פה ושם אל תוך הדפוס. חסידים מייחסים לכוכבים אלו חשיבות עליונה, ולדבריהם באותם מקומות זכה ר' אלימלך לגילוי אליהו. דוגמא לכוכבים אלו תוכלו לראות בצילום המצורף, מתחילתה של פרשתנו. בדפוסים מאוחרים יותר המשיכו להדפיס כוכבים אלו. יש הטוענים שהכוכבים באו בסך הכול במקום סימני פיסוק אחרים שחסרו באותו זמן בדפוס.

מר' אלימלך יש בידינו גם את ה"צעטיל קטן" שנדפס בסידורים רבים, ובו רשימת הנהגות שראוי לכל יהודי (לאו דווקא חסיד) לאמצם ולשננם דבר יום ביומו.

וזהו שאמר הקב"ה למשה רבנו ע"ה: "כי תשא את ראש בני ישראל" - פירוש, כשתשא לבבם למעלה לראש, הם העולמות עליונים נקראים ראש, למען יכנסו בלבם אהבה ויראה וקדושה. "לפקודיהם" - פירוש, גם זאת יפעלו שיהיה להם פקידה טובה של שפע טוב, שהצדיק גוזר ופוקד והקב"ה מקיים על ידו. "ונתנו איש כופר נפשו" - הכתוב נתן להם עצה טובה שיהרהרו בתשובה לכפר על כל עוונותיהם ועל נפשותם. "בפקוד אותם" - פירוש, בעת הפקידה הזאת של השפע, ואז "לא יהיה בהם נגף בפקוד אותם" - רוצה לומר, שלא יהא שום קטרוג על הפקידה, מאחר שהרהרו בתשובה.

(נעם אלימלך)

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים